נוסעים לכנרת בחג? את הכלב תשאירו בבית

בגיל שנה היא ביקשה "הב הב", בגיל שנתיים דרשה "כב", ובגיל 5 איימה לעזוב את הבית לארץ ממש רחוקה. וכדרכן של נסיכות, קיבלה לבסוף גלי את מבוקשה, ובגיל 6 הצטרף אליה ואל משפחתה שסק הקטן והלבן, שהפך להיות חברה הטוב.

בערב החג האחרון ארזו בני המשפחה פקלאותיהם, שסק וגלי נחגרו מאחור, והמשפחה הצפינה לצימר מפנק על שפת הכנרת. מה גדולה הייתה הפתעתם, כאשר המארחת, גברת צימר, זיכתה אותם בקבלת פנים קרירה וכעוסה: "מה זה?! הוא שלכם?!" הצביעה בשאט נפש על שסק הנבוך. "אתם לא יודעים שאסור להכניס לפה כלבים? זה מפריע לשאר האורחים!" הרימה את קולה, ואף הוסיפה: "ובכלל, אסור לכלבים להיכנס לכנרת, לא ידעתם?!".

להחזיק חיית מחמד – זה לא רק נחמד

לידיעת הוריה של גלי: על בעלי כלבים חלים חוקים רבים, שלא כולם מודעים להם. חוסר הידיעה עלול לעלות ביוקר לבעליו של הכלב, הן במקרה בו ייאלץ לוותר על צימר שהוזמן מראש, והן במקרים אחרים, בהם ייקנס כספית, מבלי שיבין למה ומדוע. לכן, ולטובת כל בעלי הכלבים בישראל, ריכזתי במאמר זה את עיקר הכללים.

ונתחיל מההתחלה: כל כלב שהגיע לגיל 3 חודשים חייב לקבל רישיון מווטרינר עירוני, לאחר שסומן על ידי הוטרינר באמצעות שבב אלקטרוני, והרישיון יירשם במרכז רישום ארצי. במרכז זה מתועדים כל הרישיונות, פרטי בעליהם, ומקרי תקיפה או נשיכה שאירעו, ואתם כבעלים מתחייבים להודיע לווטרינר בתוך שבוע על כל שינוי (כולל העברת בעלות, שינוי מקום מגורים ועוד). לא הסדרתם הרישיון? אתם צפויים לקנס בגובה 500 שקל.

הרישיון מעיד גם כי הכלב חוסן כנגד כלבת, חיסון התקף לשנה אחת בלבד, ובאם החיסון לא חודש במועד - הקנס יעלה ל- 1,500 שקל. מעבר לכך, לווטרינר העירוני תקום במקרה זה זכות לבטל לכם את הרישיון, מה שיחייב אתכם למסור את כלבכם!

זהירות, כלב

ומעבר לפן הבריאותי, קיימות הוראות חוק רבות אשר נועדו לשמור על הסובבים, ולמנוע נזקים שעלול הכלב לגרום:

• לילדים: ריצה של כלב, או אפילו נוכחותו בלבד יכולים לגרום לילד לרוץ לכביש ולהיפגע.
• לכלב אחר או לבעליו: במקרים שונים הוגשו תביעות לאחר שזוג כלבים לא קשורים התקרבו, התפתח ביניהם מאבק, הצדדים עצמם ניסו להפריד - ונפגעו.
• לעוברי אורח: במקרה בו אשה נבהלה מכלב משתולל ונפלה עקב כך, אזי למרות שהוכח שהכלב כלל לא נגע בה, חוייב בעליו לשלם לה את נזקיה בגובה של כ-160 אלף שקל.
• לנהגים: כלב לא קשור יכול לרוץ לכביש ולגרום לתאונה.
  

לכן, קובעות הוראות החוק כך:

1. אסור לשחרר כלב לטייל לבד לעולם - בעת הטיול בשכונה יש להחזיקו כשהוא קשור היטב ברצועה.
2. הרצועה צריכה להיות כזו שאורכה וטיבה יאפשרו למחזיק לשלוט בכלב בכל רגע: 1.5 מטר עד 5 מטר בלבד.
3. שכחת הרצועה בבית? הקנס יעמוד על 500  שקל.
4. בערים מסויימות מחייבים להוסיף מחסום בטיול עם הכלב.
5. מי שמחזיק כלב בחצר - עליו לגדר את החצר (1,500 שקל קנס), ולתלות שלט "זהירות כלב בחצר" (כשגודל האותיות 5 ס"מ מינימום).
   

לבתי המשפט מוגשות תביעות רבות של ניזוקים שונים מהתנהגויות שונות של כלבים שונים, שנשכו, הבהילו או פגעו במאן דהוא. אותם ניזוקים – שחייהם נהרסו לעיתים, ברגע אחד של חוסר תשומת לב, תובעים מבעלי הכלב פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, אם לא מיליונים, מה שיכול למוטט כלכלית את משפחת הבעלים.

בעניין זה החוק קובע חד משמעית שעליכם האחריות המוחלטת בגין כל נזק שכלבכם גרם, אפילו אם הוא לא היה ברשותכם בעת שתקף! ההגנות הקיימות לבעלי הכלב הן מועטות, ומתרכזות במצבים בהם הוכח מעל לכל ספק כי הכלב אולץ להגן על בעליו בשל התגרות הניזוק, או לחילופין מקרים בהם הניזוק הוא שפלש לטריטוריה של הבעלים ולכן הותקף. 

ההצעה שלי בעניין זה היא לא לקחת סיכון, לקיים את הוראות החוק כלשונן, ולשמור על כלבינו מכל משמר.

"כלב מסוכן"

כאשר כלב נחשב "מסוכן", חלים עליו חוקים מחמירים יותר – כך למשל, יש תמיד לשים על פיו מחסום בעת טיול (1,000 שקל למפרים), הרצועה שלו צריכה להיות קצרה יותר מהרגיל (עד 2 מטר), ויש להציב שלט "זהירות כלב מסוכן" בכניסה לבית (1,500 שקל למפרים).

איך יודעים מיהו כלב מסוכן? התקנות בעניין כלבים מסוכנים קובעות אלו כלבים הם "מזן מסוכן" (למשל - אמסטף, פיטבול ורוטווילר). גם כלב שהוא הכלאה של גזע מסוכן, וקיים דמיון בין דפוסי התנהגותו ותכונותיו הפיזיות לאלו של הגזע המסוכן – ייחשב כמסוכן.

על בעליו של הכלב המסוכן להיות מעל גיל 18, זכרים יסורסו ונקבות יעוקרו, וכן חובה לערוך ביטוח צד שלישי כנגד פגיעות (גוף ורכוש) שעלול הכלב המסוכן לגרום. ללא ביטוח בתוקף לא תקבלו רישיון.

איזה כיף בים, ים, איזה כיף בים

ואחרי שחיסנתם, ושילמתם אגרות, וקיבלתם רישיון, ולקחתם לווטרינר, ואולי אפילו סירסתם או עיקרתם את חברכם הטוב, אתם רק רוצים קצת שקט. אז אתם הולכים לים.

אבל שם בחוף יושבת לה גברת כהן. גברת כהן בדיוק סיימה לטבול במים, התיישבה על המגבת הצחורה והמגוהצת שלה, נמרחה בקרם הגנה והחלה ליהנות. ולגברת כהן ממש, אבל ממש לא מתאים לקבל באותו רגע התזה מסיבית של חול בוצי ומלוכלך, ישר לתוך הפנים, ולכן היא ממש מתעצבנת על כלבכם הצוהל, שבדיוק יצא מהים ורדף אחרי חבר חדש שמצא בחוף. גברת כהן המרוגזת גם מזמינה לים פקח (!), והוא קובע, למגינת לבכם, שגברת כהן צודקת, ונותן לכם דו"ח!

ניתן לראות אם כן, כי גם בים חלים עליכם החוקים השונים, וליתר דיוק עסקינן בחוק העזר העירוני, הקובע כי: "לא יביא אדם לשפת הים בעל חיים וכן לא יביא כלב אלא כשהוא רתום לשרשרת ומחסום לפיו".

ואולם, תוכלו לבדוק באתרי האינטרנט של העיריות השונות אם יש חופים ספציפיים שאליהם כן מותר להביא כלב ולשחרר אותו: כך למשל בתל-אביב-יפו מאשרת העירייה להכניס כלבים לחופי הילטון, תל ברוך וצ'רלס קלור, כל עוד הכלב מחוסן, מוחזק ברישיון, ומשגיחים עליו. חוקי עזר של העירייה הספציפית תוכלו למצוא גם באתר משרד הפנים  (שם היכנסו ל: "חוקי עזר">"חוקי עזר של הרשויות המקומיות">"מאגר מידע של חוקי עזר מאושרים").

ומה לגבי הכנרת?

גם כאן הצטערו גלי והוריה לגלות שגברת צימר צדקה לגמרי. תקנות המים (מניעת זיהום מים באגם הכנרת על-ידי בעלי-חיים), אשר נועדו לשמור על ניקיון המים מהם אנו שותים, קובעות כי: "לא יביא אדם בעל-חיים לאגם הכנרת ולא יניח להם להיכנס למי האגם, לשתות ממימיו, להתרחץ בהם או לזהמם בכל דרך אחרת". תקנות אלו חלות גם על מקורות מים שבסביבת הכנרת, או כאלו המתנקזים לכנרת.

בעניין זה נמסר על ידי רשות ניקוז ונחלים כינרת, ומנהלת הכנרת, כי אכן אין להכניס בעלי חיים למי האגם, זאת במטרה למנוע זיהום ולהגן על איכות המים, וכן כי צוותי הרשות מפקחים ואוכפים את התקנה ככל האפשר, בדגש על בעלי חיים גדולים כמו פרות, סוסים, כבשים וגמלים. אז אמנם אין ברשותי נתוני אמת בדבר קנסות שניתנו או לא ניתנו לבעלי כלבים בכנרת, אך לטעמי - על כל בעל כלב להכיר בקיומו של החוק, להבין את מטרתו (מי השתייה שלנו!) ולכבדו.

לעניין הצימר עצמו, מומלץ לבדוק כבר בעת ביצוע ההזמנה מה יחסו של המקום בעניין אירוח כלבים, כדי למנוע מפח נפש. צימרים רבים מפרסמים במודגש את חיבתם לכלבים ולבעליהם, וצריך רק לדעת לחפש.

זכויות הכלב

ונסיים בזכויות הכלב, שנקבעו בתקנות צער בעלי חיים, הדנות בהגנה על בעלי חיים שמוחזקים שלא לצורך חקלאי:

• אסור לנתק כלב מאימו לפני גיל הגמילה.
• אסור להשאיר כלב קשור למקום אחד במשך פרק זמן ארוך.
• יש לאפשר לכלב מרחב הסתובבות ולשחררו לפעילות גופנית חופשית.
• חובה לספק לכלב מסתור משמש וגשם.
• חובה להאכילו ולהשקותו.
• אסור לקשור קולר "חנק" ללא אדם מוביל.
  

תקנות אלו חלות על כולנו, ומפריהן צפויים לעונשי מאסר וקנסות.

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

למאגר פסקי-הדין המלא - www.lawdata.co.il

למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא - http://www.koloved.net