נפתח פסטיבל חיפה ה-26

פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-26 בחיפה, נפתח הערב (ה') בטקס חגיגי באולם האודיטוריום העירוני. בפסטיבל יוקרנו השנה 130 סרטים מארבעים מדינות. הראשון ביניהם - "תמרה דרו" של הבמאי הבריטי, סטיבן פרירס. בתחרות הקולנוע העלילתי הישראלי יתמודדו השנה שמונה סרטים. בתחרות הקולנוע התיעודי יתמודדו 11 סרטים.  

אורח הכבוד של הפסטיבל הוא השחקן האמריקני, פול ג'יאמטי, שזכור לטוב בין היתר מסרטיו "דרכים צדדיות" ו"אמריקן ספלנדור". ג'יאמטי ילווה את הקרנת הבכורה הישראלית לסרט "הגרסה של ברני" בבימויו של ריצ'ארד ג'. לואיס, בו הוא משחק בתפקיד הראשי לצדו של דסטין הופמן. 

אלקבץ. כאן בחיפה, כמו בקאן - זכתה בפרס מיוחד (צילום: חגי אהרון)

הטקס נפתח בהופעה של נינט טייב, ששרה את שירו של שלום חנוך "אלה" (מתוך הסרט "בנות" של נדב לוויתן, שנפטר השנה) בליווי להקת ה"ביג-בנד" של חיפה. לאחר מכן, העניקה הנהלת הפסטיבל, פרס הוקרה מיוחד לקרן הקולנוע הישראלי, שמציינת השנה 30 להיווסדה. את הפרס קיבל בשם קרן הקולנוע, המנכ"ל כתריאל שחורי. בזכות פועלה של הקרן, התקיימו לאורך השנים האחרונות תכניות ומחוות רבות לקולנוע הישראלי בפסטיבלים מרכזיים בעולם.

"הקרן בניהולו של כתריאל שחורי היא עוגן מרכזי בעשייה ובעזרתה הלך הקולנוע והשתבח", אמר יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, שהעניק את הפרס לשחורי, "זו הזדמנות להודות לקרן, ולך באופן אישי, בשם רבים כל כך, מהם יושבים כאן, ומהם שיוסיפו במשך שנים ליהנות מפירות הקולנוע הישראלי. מאחל לכם עוד הרבה סרטים נפלאים כחול-לבן".

"בעוד שלושה חודשים ימלאו עשר שנים לכניסתו לתוקף של חוק הקולנוע", אמר שחורי. "על הבמה הערב עמדו לפני מהשושבינים של החוק ואני זוכר את יונה יהב (היום ראש עיריית חיפה) ורובי ריבלין אומרים: 'אנחנו את שלנו עשינו. עכשיו תורכם להוכיח'. נדמה לי שתסכימו שהוכחנו. בהרבה מסירות, מחויבות ואהבה למקצוע, הובלנו את הקולנוע הישראלי תהליך הבראה וחידוש  האמון של מאות אלפים בארץ ובעולם. ביקשנו לממש כשרונות של יוצרים ואת חלומם הגדול".

"שלושים שנה ו-300 סרטים הם סיבה למסיבה, אבל העתיד עוד לפנינו. תודה שבחרתם להעניק הוקרה לכל ענף הקולנוע. אנו גאים שלא הכזבנו ומודים על הזכות להביא למאות אלפים ריגוש ונחת ולאפשר להם לשקוע בעולמות אחרים. וגם אם זה רק למשך תשעים דקות, דיינו".

פרס הוקרה נוסף, הוענק בפתיחת הפסטיבל גם לשחקנית ולבמאית הישראלית, רונית אלקבץ.

"הדיווה של הקולנוע הישראלי", כהגדרת מנהלת הפסטיבל, פנינה בלייר, שהזכירה בין היתר את תפקידיה הבולטים על מסך הקולנוע, החל בסרט הביכורים בו שיחקה "המיועד", דרך "שחור", "חתונה מאוחרת" ו"ביקור התזמורת", שזיכו אותה בפרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע, וכלה בסרטים עטורי השבחים "אור" וכן "שבעה" ו"לקחת לך אישה" שביימה בשיתוף עם אחיה, שלומי אלקבץ. השנה אף זכתה בפרס מיוחד בפסטיבל קאן.

"זה רגע מאד משמעותי בדרך שאני עוברת ושוזרת בתוכה חלומות גדולים בדרך לא שיגרתית למימוש העצמי שלי", אמרה אלקבץ. "חיי שחקנים ויוצרים אינם מתנהלים בעולם יציב. אני עצמי לא הקלתי על עצמי בדרך, שברתי את הכללים בעשיה נטולת פשרות והתגברתי על הצורך בביטחון. הלכתי בדרך כדי להגשים חלום וחזון תוך שאני לומדת ומתפתחת ומה שהוביל אותי זו אהבה אינסופית לקולנוע.

"בעבודתי כשחקנית וכיוצרת ראיתי חשיבות עליונה להעמיד את האדם במרכז וגם את האישה, על כל צרכיה, נשים שמבקושת חופש והגשמה ושחרור מכבלים. אין דבר שמחיה ומגרה אותי יותר מלחוות התפתחות., לתת חיים בדמות, זה עונג אבל חיבת להיות לה משמעות רחבה במובן החברתי וכוחה טמון ביכולתה לרגש ולשנות עולם והיסטוריה שמקבעת לפעמים סיפור שכבר אינו רלוונטי להווה.

"הקולנוע שינה את חיי, הוא גם שינה את פניה של ישראל בעולם. ישראל היום אינה מה שהיתה בחוץ, בזכות הקולנוע הישראלי שמציג חברה נואשת לשינויץ בכוחו של הקולנוע להעביר מסר אנושי חזק וברור ולהזכיר לנו את העוצמות שבנו. עם חופשי אינו מפחד לזוז ולפעול ולעשות דברים נועזים כמו לשנות מהלכים, לשנות את דעתו ולתת את עצמו לאחר. אני מדברת על שכנינו הפלסטינים הזקוקים לנו כל כך. לפתח יחסי אנוש איתם זו לא מכשלה ואולי על הדרך נוכל לרשום גם הצלחה נוספת ולהחזיר את גלעד שליט הביתה".