בעקבות מות שני הנערים: על סכנות גז הצחוק
הוא חולל מהפיכה בעולם ההרדמה וטיפול בכאב בבתי חולים, אולם יחד עם שימושיו הרפואיים גדל השימוש לרעה בגז הצחוק. מדוע הוא מסוכן לאדם וכיצד הוא גורם למוות בשימוש בלתי מבוקר
גז הצחוק נמצא בשימוש רפואי כבר מעל 120 שנים אולם בד בבד עם המהפיכה שחולל בטיפול הרפואי, נותר גז הצחוק סם פופולרי במקומות רבים בעולם חרף סכנת התמותה שהוא טומן בחובו לצד פגיעות גופניות נרחבות ובלתי הפיכות.
היום זה קרה שוב: שני בני 18, עומר צור ממושב ניר בנים ואבישי קלומק ממושב אורות שאפו בלילה גז צחוק ומתו. חבר נוסף שאף גם הוא מהגז אך ניצל
מחקירת המשטרה עולה כי שורשי האירוע נטועים עוד בשבוע שעבר - אז בילו השלושה במסיבה במושב חצב, שבמהלכה חולקו בלונים קטנים ובהם מעט גז צחוק - והם נהנו מהחוויה. השבוע החליטו, ככל הנראה, להעצים את החוויה. הם לקחו את הבלון ברכבם לאחד משטחי המושב, וחזרו על שאיפת הגז. אלא שהפעם היה מדובר בגז במינון גבוה הרבה יותר מההתנסות הראשונית בשבוע שעבר.
פגיעה מוחית בלתי הפיכה
גז הצחוק ובשמו הכימי חמצן דו-חנקני, הורכב לראשונה בשנת 1772 על ידי הכימאי והפילוסוף ג'וסף פריסטלי שפרסם את תגליתו שלוש שנים מאוחר יותר. גז צחוק נמצא בשימוש הרפואה כבר משנת 1844 כשרופא שיניים בשם הורייס וולס ביצע ניתוח דנטלי ראשון וטשטש את המטופל באמצעות גז הצחוק. ביקורת רבה הופנתה כלפי וולס, כשרק בשנת 1863 הפך השימוש נרחב יותר במרפאות שיניים ברחבי העולם.
תחילה לא ניתן היה לבצע בקרה על כמויות גז הצחוק שהועברו למטופלים והוא נשאף בריכוזים גבוהים ומסוכנים ללא שימוש בחמצן. בהמשך פותחו מכונות המבקרות במדוייק את כמות גז הצחוק בשילוב חמצן.
מאחר שגז הצחוק אינו מתפרק בגוף ונפלט דרך הריאות בריכוז דומה לזה שנכנס, השימוש בו מחייב אוורור נאות של החדר, שאחרת ריכוז גז הצחוק עולה ומסכן את הצוות הרפואי.
גז הצחוק ניתן היום בחדרי ניתוח כחלק מהרדמה מלאכותית, או למטרות אילחוש וטשטוש בניתוחי שיניים, בלידות או לשיכוך כאב והרגעת ילדים בעת פרוצדורות כואבות. הגז מוזרם לרוב תחת פיקוח על ידי אנשי צוות שעברו הכשרה מיוחדת. הוא ניתן לרוב בריכוז של 30% גז ו-70% חמצן.
גז הצחוק גורם להרגעת חרדה, שיכוך כאבים, תחושת אופוריה, הגברת הדמיון אך גם לסחרחורות ואובדן תחושת המציאות. במקומות רבים בעולם עדיין משמש גז הצחוק כאמצעי בידור במסיבות וארועים חברתיים.
הסכנה המרכזית בגז הצחוק נגרמת נובעת מכך שהוא פוגע באופן בלתי הפיך במוח, בעיקר משום שהמשתמשים בגז הצחוק שלא למטרות רפואיות עושים זאת בריכוזים גבוהים, ללא שילוב של חמצן. במצב כזה גורם גז הצחוק לפגיעה מוחית בלתי הפיכה, להפסקת נשימה ולמוות.
גם אם נעשה שימוש תכוף בגז הצחוק בריכוזים נמוכים, נמצא כי הוא פוגע בתפקוד השכלי, ביכולת השרירית ובחושי הראיה והשמיעה. הגז גורם גם לחסר בוויטמין
B12, וזה גורם לפגיעה בעצבים ובשרירים, פגיעה ברקמת הריאה ופגיעה מוחית בלתי הפיכה (אנצפלופתיה). דיווחים נוספים גילו ניוון של חוט השדרה כתוצאה מהשימוש בגז צחוק.
בשנים האחרונות נתגלה מנגנון השפעתו של גז הצחוק על המוח ומערכת העצבים. נראה כי הגז מאט את הפעילות העצבית באמצעות חסימת קולטנים מיוחדים הקרויים NMDA, קולטנים בעלי תפקיד מרכזי בתהליכי זיכרון, למידה ותחושת כאב. קולטנים אלה מופעלים באופן תקין בגוף באמצעות חומר כימי הקרוי גלוטמאט.
השימוש בגז צחוק אסור במדינות רבות ברחבי העולם. בישראל נכנס לתוקפו תיקון לתקנות הרוקחים בשנת 2006 המחמיר על הייצור, היבוא והשיווק של גז הצחוק ואוסר את השימוש בו אלא על פי היתר מיוחד של משרד הבריאות ותחת בקרה קפדנית.
לפנייה לכתב/ת 
