להוציא את המאבטחים מסילוואן

לידיעת המבקרים באתר "עיר דוד" במהלך החג ואחריו - הנכם מבקרים באזור מלחמה. אכן, המבקר כאן יחזה בפרקים מתוך ההיסטוריה העברית הקדומה - אך עליו לדעת שזהו רק חלק מהמורשת הארוכה של המקום הזה. כיום, מיקומו של האתר עשרות מטרים בלבד מהר הבית ובלב לבה של שכונה פלסטינית ענייה וצפופה ההולכת ונשלטת בידי מתנחלים, יוצר פוטנציאל התלקחות מסוכן, שרק את קצה הקרחון שלו ראינו באירועים האלמים בשבוע שעבר.

והנה תמצית התמונה: האזור המכונה "עיר דוד" מצוי בתוך סילוואן, מהעניות והצפופות בשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית. אל שכונה הזו עברו להתגורר עשרות משפחות מתנחלים, בבתים עליהם השתלטו בסיוע המדינה, בהליכים שאותם הגדירה ועדת חקירה ציבורית "לוקים באי תקינות ובניגודי אינטרסים חמורים" (דו"ח ועדת קלוגמן לבדיקת מבנים במזרח ירושלים, 1992).

אך ועדות חקירה לחוד ומציאות לחוד. בעשור האחרון העבירה המדינה לידיהם של המתנחלים את ניהולו של הגן הלאומי "עיר דוד" המצוי בלב השכונה, אותו הפכו המתנחלים לפלטפורמה להשתלטות על שטחים נוספים בשכונה ולהפצת רעיונותיהם המשיחיים. אם לא די בכך, במימון משלמי המסים הקיפו עצמם המתנחלים בחברות שמירה פרטיות המתנהלות כמיליציות עצמאיות לכל דבר ועניין.

החיכוך בין התושבים הפלסטינים למאבטחים הפרטיים המסתובבים חמושים ברחובות השכונה הפך לדבר יום ביומו. קחו את התמהיל הנפיץ הזה והרי לכם הסיפור של הימים האחרונים במזרח ירושלים - ואלה שלצערנו עוד יבואו.

בימים הקרובים אולי יחזור השקט אל רחובות סילוואן. המשטרה תעשה מאמץ מיוחד להרגיע את האזור בימי החג. אך זה יהיה שקט מתוח, ואם לא יהיה שינוי משמעותי במדיניות המשטרה והרשויות - זה יהיה גם שקט זמני ביותר.

אין לדעת מה בדיוק התרחש בשבוע שעבר, כשבתקרית בין מאבטח לתושבים פלסטינים, נהרג תושב השכונה, אב לחמישה ילדים. גרסאות הצדדים סותרות, אך המשטרה מיהרה לאמץ את גרסת המאבטח ללא תחקיר ראוי.

בכל מקרה, גם אם המבטח נקלע למצוקה כפי שטען, ידו היתה קלה על ההדק. אין למאבטחים האמצעים והמיומנות המצויים בידי יחידות משטרה שאומנו במיוחד כדי לפעול במצבים מורכבים. יתרה מכך, תושבי השכונה מספרים על התגרויות בלתי פוסקות מצד המאבטחים, שנוכחותם בשכונה פרובוקטיבית ומעוררת מדון.

הסמיכות הקרובה של מתנחלים ופלסטינים בשכונה צפופה טומנת בחובה פוטנציאל חיכוך מתמיד - בסילוואן כמו בשכונות אחרות - ואל ייתממו כל המצדדים ביישובם של מתנחלים בלב שכונות פלסטיניות.

טוב יעשו הרשויות, והמשטרה בראשן, אם לא יוסיפו שמן למדורה. ראשית, יש להפסיק את המימון הציבורי לחברות השמירה הפרטיות, להוציאן לאלתר מרחובות סילוואן ולהחזיר את השליטה במרחב לידיה הבלעדיות של משטרת ישראל.

אולם גם אז, ספק אם יחזור השקט אל כנו. תפקודה של המשטרה רחוק מלשכנע, ובחודשים האחרונים היא נוהגת לעצור בסילוואן קטינים, המוצאים מתוך מיטותיהם לעיני הוריהם.

תלונות מצד הפלסטינים על אלימות המתנחלים אינן נחקרות, ואילו תלונות המתנחלים מביאות לתגובות קשות כלפי הפלסטינים. על המשטרה להפנים את חובתה לשמירת בטחונם של כל תושבי סילוואן, ערבים כיהודים.

בפועל, בטחונם של אלפי המבקרים ב"עיר דוד" בחגי ישראל מושג במחיר החזקתם של תושבי סילוואן במצור בתוך ביתם. זהו הסיפור שלא מספרים לרבבות המבקרים. מסלול הסיור שלהם מבטיח שלא ייתקלו, ואף לא לרגע, בהיסטוריה העכשווית של "עיר דוד".