היה לה כלב קטן ועצבני שידע להריח אהבה

שמעון מזרחי חלם על אותם ישבנים בלילות וגם בימים

לגב' אדמוני היו רגליים ארוכות ומעוצבות, ובימי הקיץ החמים הן נחשפו לתפארה מתוך חצאיות מתנפנפות או מכנסיי חאקי קצרים שהדגישו את חיטוב ישבניה עם כל צעד מלכותי שלה. שמעון מזרחי חלם על אותם ישבנים בלילות וגם בימים, והוא לא היה יחידי, גם האדון רוזנבלום הקשיש היה פותח קמעה את דלת ביתו, מיד אחר שחלפה על פתח דירתו, ומציץ ועוקב אחרי צעדיה המתרחקים, אחרי תלתליה השובבים שילוו אותו עד לפעם הבאה שהכלב הנוירוטי ימשוך אותה שוב בקולרו לטיול של בוקר או בין הערביים.

הוא התאהב בה מיד, אפילו שהיתה גדולה ממנו בשבעה מספרים

כשירדה גב' אדמוני למטה במכנסיה הקצרים ובחולצת כותנה מגוהצת ומריחה לטיול בין הערביים, סרב הכלב העצבני לצאת מפתח הבניין והתחיל לרחרח את דלתה של הדיירת החדשה ולגרד את הצבע בתחתית הדלת. כשנפתחה הדלת עמד צ'אקו נדהם מול קטרינה. הוא מעולם לא ראה כלבה כזו אצילית, מקסימה וריחנית. הוא התאהב בה מיד, אפילו שהיתה גדולה ממנו בשבעה מספרים, אבל באותו רגע לא ידע שזו התאהבות, אלא חש משיכה עזה לרחרח את שורש זנבה, שנראה כזנב שועל מלכותי מיערות נורווגיה שעבר פאן במספרה. קטרינה הביטה בו בעיניה התכולות ולא התרגשה במיוחד, היא היתה רגילה למשחקים ולרחרוחים הילדותית של הזכרים, מודעת לכוח הנשי שיש לה על גברים, מרגישה שהיא שולטת במצב ללא עוררין.

שבוע אחרי אותה פגישה שני הכלבים כבר בילו את הלילה יחד בפינתה של קטרינה תחת מיטתה של סאשה. צ'אקו התכרבל בפרוות הכסף הרכה של קטרינה וישן שם

בשלווה כאילו הוא בעל הבית. לקטרינה כל זה היה חדש, היא לא היתה רגילה לארח כלבים זרים על יצועה, אפילו שהיא חשבה שצ'אקו חמוד והזנב שלו נע בפראות כזו שהפליאה אותה.

היא לא נרדמה כל הלילה, כל מיני הרהורים משונים עלו בראשה, על גורים חמודים שמנשקים אותה, חלקם לבנבנים כסופים וחלקם שחורים ורזים, הרהורים על צ'אקו שמטייל איתה בין השיחים ומוצא עצם שמנה שהוא מיד מגיש לה בשתי כפותיו. אבל גם הרהורים על סאשה, ועל ההיא עם העיניים השחורות, והמיטה שחורקת מעליה שלא כדרכה, והלחישות בחלל האוויר, והריח הנהדר של האהבה.