הרשל'ה שפירא
יונתן שפירא חתם על מכתב הסרבנים וכעת הוא מבקש להשיט ספינת יהודים אל קן החמאס בעזה. אסף וול סבור שמדובר בהלצה קומית מטורפת, כמיטב המסורת היהודית
אנדי קאופמן היה גאון סאטירי אמריקני. כשרונו הקומי התבטא במתיחות ריאלטי פרועות שהרגיזו והצחיקו את הקהל בו בזמן. במהלך שנות ה-70 ותחילת ה-80, שיטה קאופמן באזרחי ארצות הברית והוציא אותם מדעתם. הוא ארגן מופעי היאבקות גרוטסקיים בהם כיסח לנשים את הצורה והרקיד למוות כביכול ישישה על הבמה. הכל לקול מחאות הצופים הזועמים. חיקויים גרועים ומביכים, דרישות התנצלות מופרכות, מכות בשידור חי ואיומי תביעה. הפרובוקציות והמהומות שעורר קאופמן עברו מבחינת רבים כל קו אדום. הקהל האמריקני לא הצליח להבין מה אמת ומה בדיחה.
האחרון, ניחן אף הוא בדחף היהודי להמאיס עצמו על סובביו. אלא שבניגוד לעילויי המרגיזנים כקאופמן או לייבוביץ', שנחנו גם בערך מוסף, נדמה לרבים כי אין בשפירא הרבה מעבר לכך. איני סבור כך כלל. לדעתי התברך שפירא בחוש הומור מטורף ומשובח לא פחות משל טובי המצחיקנים היהודיים. נסו רגע לפזר את ערפל הקריזה ולהתמקד במפעלותיו.
בנוסף לכל היה קאופמן יהודי. זה לא עניין של מה בכך. לרוב ניתן למצוא בחברות פתוחות וליברליות חוש הומור מפותח, בדיוק כמו שהיה פעם ליהודים. אבל בקאופמן היה טבוע גם היצר היהודי המעצבן לעצבן.
חקיינים רבים קמו לקאופמן אך איש מהם לא הגיע לשיעור קומתו. אחד מהמאוחרים שבהם הוא בחור בשם יהונתן שפירא.
התוכנית
יונתן שפירא שט לעזה
אביאל מגנזי
הטייס פעיל השמאל שריסס בגטו ורשה, שוב מוחה נגד המצב בעזה. הוא עלה על "הספינה היהודית" שתנסה לשבור את המצור - והעריך כי יגיע לרצועה תוך יומיים לכל היותר
אחת מהלצותיו היותר מפורסמות של שפירא היא ריסוס הכתובת "ישוחררו כל הגטאות" על חומת גטו ורשה. מעשה זה הכאיב לניצולי שואה רבים אשר תבעו חקירה בעניין. לו היו ניצולים אלו יהודים אמיתיים, בעלי חוש הומור יהודי, בוודאי היו מבינים את המהתלה המשובחת.
פעילות נוספת של הקומיקאי שפירא היא הסתה כנגד מדינת ישראל בפני קהלים מעבר לים. הצגתה של דמוקרטיה הנלחמת על נפשה מול האיסלאם כמדינת אפרטהייד, היא ללא ספק בדיחה מצויינת. גם מכתב הטייסים הסרבנים שלו מהווה מניפסט אשר יזכר כהלצה משובחת בדברי ימי ישראל.
גולת הכותרת של הקומדיה היא פעולתו האחרונה של שפירא. להשיט ספינה מלאה ביהודים הישר אל קן הרוצחים האנטישמי של החמאס. גאוני, לא? רגע, זו רק ההתחלה. את הספינה ימלאו ניצולי שואה הלוקים בסינדרום שטוקהולם. אין כמו הומור המבוסס על אבסורד.
לכן לא כדאי להתרגז ולברר מה מחירו של טורפדו. כולנו יהודים לא? החלופה שלי היא כדלהלן: בפעם הבאה שבדחן דוגמת שפירא, חומסקי או כל מוקיון אחר מגיע להתארח, יש לתת את משימת קבלתם למקצוענים. אלי יצפאן למשל. בשפם עבות, בשרביט גנרלים ובבגדי רס"ר פרוסי ממלחמת העולם הראשונה, ינחה את הטקס בעיראקית ספרותית. לצד השטיח הורוד בנמל אשדוד תמתין הפילהרמונית של בני-עייש במדי "ביקור התזמורת". תחת מקלו של המאסטרו, יבצעו את היצירה "טמבל". יובל המבולבל ילחץ יד לאח"מ הנרגש והרב בא-גד בליווי להקת טיפקס יעניקו לו את עיטור האוז.
אין צורך להתרגז. יש לזכור: קומיקאים מצחיקים ומרגיזים מפני שהם יהודים הזקוקים לאובר-צומי. הם לא באמת מזיקים. נו, אתם יודעים, משהו בסגנון דודו טופז.
לפנייה לכתב/ת 
המשט של שפירא
צילום: AFP
מומלצים
