שתף קטע נבחר
 

לפעמים אני מרגיש שאני נאחז באוויר

אני אומר לעצמי שאני הולך אחרי אהבה עיוורת, אהבה שאין לה סיכוי. אבל אין מה לעשות, אני מרגיש שזה חזק ממני

אני רוצה לספר לכם איך חיי השתנו. כן, הכרתי אותה אי שם מעבר לים, בארץ האפשריות הבלתי מוגבלות. היא היתה ההפך הגמור ממני. אילו היו אומרים לי שהיא תהיה אהבת חיי, הייתי מחפש את יהודה ברקן או את יגאל שילון שיגידו "אאאא, פיספסת". אבל האמת היא שעד היום יגאל שילון או יהודה ברקן לא קפצו משום שיח, וטוב שכך.

 

לפעמים אני אומר לעצמי שאני הולך אחרי אהבה עיוורת, אהבה שאין לה סיכוי, או שסתם מנסה להיאחז במשהו שלא קיים. היינו חברים שנה וחצי או קצת יותר. מרוב שהיה לנו כל כך כיף, הפסקנו לספור אחרי חודשיים. אני אפילו זוכר את הנשיקה הראשונה. אותה נשיקה ששינתה את חיי. אני יכול להגיד שזאת היתה הנשיקה הראשונה שלי, אפילו שהיא קרתה בגיל 24,אבל זאת היתה הנשיקה האמיתית הראשונה בחיי. משם הקשר שלנו הלך והתחזק ומיום ליום הבנתי כמה אני מאוהב. הלכתי אחרי הלב.

 

פעם ראשונה הרגשתי שאני מאוהב, וכמו ילד קטן התרגשתי כל בוקר מחדש כשהתעוררתי לידה. הייתי קם כמה דקות מוקדם רק כדי לבהות בה ולחקור כל חלק בגופה. עם הזמן האהבה הלכה וגברה, אבל תוך כדי שהאהבה מתפתחת התפתח עוד משהו מוזר. אולי זה היה הגורל, אני אפילו לא יודע איך להגדיר את זה.

  

לא דיברנו על זה. ניסינו לחיות את הרגע

הגיע הרגע, רגע ההחלטה. הבחורה שהכרתי לפני שנה וחצי צריכה לבחור מסלול חדש, להתחיל חיים חדשים, ואני מתוך בחירה החלטתי להישאר במסלול שלי, מסלול שנקרא "אמריקה קריירה". המשכנו להיות בקשר, אבל שנינו בתוך תוכנו ידענו שזה רק עניין של זמן עד שזה ייגמר. הדחקנו, לא דיברנו על זה. ניסינו לחיות את הרגע, אבל עדיין ההרגשה עמדה שם, כמו עצם בגרון.

 

האמת היא שניסינו כל פעם להחיות את האהבה, אבל זה לא היה זה. קשה לנהל אהבה בשלט רחוק. אני מאמין ששלמה ארצי יסכים איתי, לכן בצעד קשה החלטנו לנתק את הקשר. זה היה כמו כמו לנתק חולה ממכונת הנשמה.

  

להגיד לכם שהניתוק עזר? ממש לא. אולי היה פה נס רפואי, כי האהבה המשיכה לנשום.

  

יום אחד שמעתי שהיא התחילה התחלה חדשה, ואני מנסה להחזיק את עצמי, להגיד לעצמי שהתחלה חדשה זה לא אהבה חדשה. אני משנן לעצמי כל מיני קלישאות שלא היו מביישות שחקן כדורגל. גם אני ניסיתי להתחיל התחלה חדשה, אבל מצאתי את עצמי משקר לעצמי כל פעם מחדש, מנסה להתחיל בדרך חדשה שהיא לא אמיתית.

 

לפני כמה ימים התחלנו לדבר שוב, והרגשתי את אותה הרגשה שהרגשתי לפני שנתיים, אי שם בפתח הדלת, בתחילת החורף.

 

אני באמת מאמין שזה השביל הנכון, השביל שלא נגמר, השביל שמוביל לאושר!

 


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אולי היה פה נס רפואי
צילום: Index Open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים