אל תתרגשו, יש קיזולוזון
מכבי ת"א מתחברת מהר מהרגיל, חיפה לא משכנעת אך אוגרת נקודות והפועל ת"א קורסת תחת מנהליה הרבים - זה משנה משהו בשיטה המטומטמת של ליגת העל? ומילה קטנה לסר ג'ון גרגורי. 10 הערות לסיכום המחזור הרביעי בליגת העל
1) מיינץ של ליגת העל. לפני שנתעסק בהפועל תל אביב, הכבוד הגדול של השבת מגיע לקריית שמונה. כולם יכולים להמשיך ולהתעסק ולברבר על המשבר של הפועל תל אביב, אבל את המחמאות צריכים להעביר לרן בן שמעון ואיזי שירצקי. כל כך כיף ומרענן לראות קבוצה צעירה, תוססת והתקפית שמחפשת את השער בכל הזדמנות. ברור שקריית שמונה לא תיאבק על האליפות, אבל חשוב מאוד בשביל הליגה שלנו בכלל ובשביל איזור הצפון בפרט, שהיא תצליח להשיג את אחד הכרטיסים האחרונים לפלייאוף העליון.
2) מרוב מנהלים, לא מנהלים. שני בעלים, דירקטור מטעם הראל, יו"ר מטעם הראל, מנכ"ל מטעם טביב, מנהל קבוצה, דובר, אנשי משק, מאמן, עוזר מאמן ואף אחד לא שם לב לדבר אחד - שהקבוצה חוזרת מחדר ההלבשה עם תשעה שחקני שדה בלבד ושהמחליף טוטו תמוז מתעכב בחדר ההלבשה. איך קבוצה דאבליסטית יכולה להרשות לעצמה להתנהל בצורה כל כך עלובה? זה הזמן לפנות לבוררות שתמצא מועמד מוסכם על טביב והראל, ושתפקידו יהיה לספור שחקנים על המגרש. כמו נערת תסריט בסט צילומים של סרט.
3) הטעות של גוטמן. עזבו את הרכות, הסלחנות והליקוקים הבלתי נסבלים לשחקנים ולקהל. הטעות המרכזית של גוטמן הקיץ היא בחוסר היכולת לחזק את מרכז ההגנה. פרנסמן הובא מנתניה ולא קיבל צ'אנס אמיתי להשתלב. ואליד באדיר לא נהיה צעיר יותר ומרכז ההגנה של הפועל נראה זוועה. כמה זוועה? 8 שערי חובה ב-4 משחקים. כשקבוצה נמצאת בתקופה לא טובה, השיפור והיציאה מהמשבר מתחילים בהגנה חזקה ויציבה. המאמן של הפועל צריך לשבור את הראש כדי להוציא את העגלה הזו מהבוץ.
4) מרוב קיזוז, אין ממה להתרגש. ליגת הקיזולוזון שוב אמורה לסייע להפועל תל אביב. בינתיים מכבי ת"א מתחברת מהר מהצפוי, מכבי חיפה אוגרת נקודות למרות היכולת הלא משכנעת, והפועל ממשיכה לאבד נקודות ולספוג. זה משנה משהו בשיטה המטומטמת של ליגת העל? זה הזמן לקרוא לפרנסי הכדורגל שלנו להתכנס כבר עכשיו ולקבוע שהחל מהעונה הבאה אין קיזולוזון. תחזירו את הצדק הספורטיבי למגרשים.
5) קהל עלוב. גם אם רק 10 אוהדים (ולפי עדויות במגרש יותר) שרקו בוז לפיני בלילי במהלך דקת הדומייה לזכר אמו קלרה ז"ל, זה מחליא. רק בישראל אוהדים לוקחים לעצמם את החירות לחלל כבוד של דקות דומיה במחי שריקת בוז מחפירה אחת. יצא לי להיות באנפילד במשחק של ליברפול, שבו הושמעה דקת דומיה. 44 אלף צופים ביציע לא נשמו במשך 60 שניות וכיבדו את עצמם ואת המשחק. אל תתפלאו אם מדובר באותם אוהדים שגם שרקו בוז לאלישע לוי ולקבוצה, למרות הניצחון והמקום השני.
6) מתחיל לפרוע שטרות. 1.25 מיליון דולר. זה הסכום שמכבי ת"א שילמה לבני יהודה, 12 שעות אחרי שהפועל ת"א זכתה בדאבל. יש כאלה שראו בעיסקה תגובה מבוהלת של מיטשל גולדהאר לתואר האדום והכפול. משבוע לשבוע מתברר שמכבי עשתה עסקה טובה. אלירן עטר הולך ומשתלב, ונהנה כמובן מהפיכתו לחלוץ המוביל בשל הפציעה של ברק יצחקי. בשנייה שהוא יצא מהמשחק באשדוד, מכבי הפסיקה לסכן את השער של סטויקיץ'. אם יוסי מזרחי ואבי נמני יצליחו לשמור על הראש של עטר מרוכז רק בכדורגל, התקוות של יושבי שער 11 לאליפות עשויות להתממש.
אלירן עטר חוגג עם החברים. רק שיישאר מרוכז בכדורגל (עוז מועלם)
7) כוח ההרתעה. אם יש משהו שמלמד על חזרתה של מכבי ת"א לפסגת הכדורגל שלנו, הרי זה כוח ההרתעה ששב אליה, והכבוד המוגזם שהיא מקבלת מהשופטים, כמו כל קבוצה גדולה. דניאל בר נתן היה חייב לתת לאשדוד פנדל נוסף אחרי שאבי סטרול (חלש) תפס שחקן אשדודי בכתפיים והוריד אותו באיפון. הגיע הזמן לשכוח מהצבע על החולצה ומהשכר של השחקנים, ולשרוק את כל מה שרואים.
8) לא להתרגש יותר מדי. ברכות לבית"ר ירושלים על הניצחון הראשון והמשכנע. ובכל זאת, מוקדם עדיין להכתיר את בית"ר כקבוצת צמרת. אסור לשכוח שהניצחון הזה הגיע על קבוצת חוץ חלשה כל כך כמו הפועל ב"ש, שפשוט התרסקה בטדי כמו קבוצת נערים ב'. המבחנים של בית"ר ביחס למטרות שהציבה לעצמה (פלייאוף עליון), יהיו קשים בהרבה.
9) לואיס, זמן את עותמאן. לפני שהחל את תפקידו בנבחרת, דאג לואיס פרננדס להסביר בשיחות סגורות, כי הוא לא נוקם ונוטר, ולא מנהל פנקסנות סביב זימונים לסגל, כמו קודמו בתפקיד. אז עלי עותמאן הבריז מבדיקת תזונה, ומאז הוא לא ראה אפילו פעם אחת את גופיית האימון של הנבחרת. עלי עותמאן הוא המגן הימני הטוב בישראל. המשחקים מול קרואטיה ויוון קריטיים, ועלולים לגמור את הקמפיין כבר בשלב מוקדם. זה הזמן לסלוח, את הכאב לשכוח, ולזמן לסגל את הטובים ביותר. בלי דעות קדומות. התזונה של עותמאן - עלינו.
10) התקשורת אשמה. תת-מדור התקשורת בעשר הערות מארח הפעם את ג'ון גרגורי, שאמר לשדר הקווים של ערוץ 1: "אתה לא מבין בכדורגל, בגלל זה אתה עיתונאי". ואנחנו נוסיף ונאמר לג'ון גרגורי: אתה לא כזה מאמן גדול ומבין, ובגלל זה אתה באשדוד ולא מנג'ר אסטון וילה.
לפנייה לכתב/ת 
