סוכות שלי, במאה שערים
מלי פאמפ הייתה חסידת "תולדות אהרון", אחת החסידויות הקיצוניות השייכות לעדה החרדית. שנתיים לאחר שעזבה את מאה שערים, חזרנו איתה לסוכה המשפחתית - שם סיפרה על חגיגות שמחת בית השואבה, תקנון הצניעות והסיקריקים
באמצע הראיון עמה, מלי פאמפ הפסיקה לרגע ומחתה דמעה. זו הייתה הפעם השנייה שהיא נאלצה לעשות אתנחתא שכזו ואז שבה לספר בחיוך של מבוכה, או של ערגה, על החיים במאה שערים ובחסידות "תולדות אהרון". איך בכל חג סוכות הייתה ממהרת להגיע לשמחת בית השואבה כדי לתפוס מקום בעזרת נשים ולצפות בריקודים ההמוניים. איך אזרה כוחות לכל השבוע מהטישים של הרב'ה.
אם כך, מה גרם לה להישבר? פאמפ מטופלת בדיאליזה וממתינה נואשות לתרומת כלייה. כשסיפרה על מעשי החסד ב"תולדות אהרון" ועל המאמץ שלה להגיע להתראיין, הקשיים והאתגרים שעמם היא מתמודדת מדי יום הציפו אותה. אבל על שמחת החיים היא לא מוותרת.
לפנייה לכתב/ת 
פאמפ. לא מוותרת על שמחת חיים
צילום: אלי מנדלבאום
מומלצים
