הוא נפרד ממני בטלפון, בלי לחכות אפילו לתגובתי
אני גם בטוחה שהוא צחק אחרי השיחה הזאת, הרגיש גבר. עשה את זה קצר וקולע, רשמי וחד. הייתי המומה מטון הדיבור שלו אליי, הרגשתי האדם הכי מושפל בעולם. אם אתה כמו בקבוק ריק, איך תוכל להשקות אחרים?
לפני כמה שבועות הוא שאל אותי: "מאיפה באת לי?". אבל אתמול בערב הוא התקשר אלי ואמר: "אני מרגיש שאת רוצה אותי יותר ממה שאני רוצה אותך, אז שיהיה לך ערב נעים, ביי". ניתק, לא חיכה שאחזיר לו "ביי".
אני גם בטוחה שהוא צחק אחרי השיחה הזאת, הרגיש גבר. עשה את זה קצר וקולע, רשמי וחד. יותר מזה שהייתי המומה שהוא גמר איתי ככה בטלפון, הייתי המומה מטון הדיבור שלו אליי, הרגשתי האדם הכי מושפל בעולם. משהו בטון המזלזל שלו והתחושה המושפלת שהרגשתי עם ניתוק השיחה לא נתן לי מנוח.
זה לא העניין של הפגיעה מכך שמישהו לא רוצה להכיר אותי ולא מעוניין בי. כבר חוויתי את זה בעבר וראיתי שבאמת הכל לטובה - האגו שלי אמנם יכאב כמה ימים, אבל מהר מאוד גם יפנים שאדם שמדבר לבחורה בצורה כזו הוא אדם שלא שווה להזיל עליו דמעה ולחשוב עליו יותר מדי. העניין הוא שנתתי למישהו לדבר אליי ככה. ולא למישהו אחד, היו לפניו בחורים נוספים שדיברו אלי בטון דומה.
המקום הזה שאני נמצאת בו, אין יותר נמוך ממנו
בעבר כשמישהו היה נפרד ממני אחרי הכרות קצרה כמו זו שהיתה לי עכשיו, הייתי יורה עליו צרור קללות יותר מכובד משל הסולן של אואזיס, בוכה חצי יום ורצה לאתר ההכרויות, מחפשת את ה"בחור הבא" ומיד כבר מחייכת מול צג המחשב אל הבחור החדש שהחמיא לי. הפעם הבנתי שמשהו חייב להשתנות. המקום הזה שאני נמצאת בו, אין יותר נמוך ממנו, ומכאן אפשר רק לעלות. אבל הפעם לא אנסה לעשות את זה על ידי עיקוף דרכים ארוכות וחיפוש אחר הדרכים הקצרות והמהירות. הפעם לא ארוץ לאתר ההכרויות להכיר את הגבר הבא שיפיל אותי שוב. קודם כל אני הולכת לעשות בדק בית עם עצמי. אני אשב בשקט הזה ששורר בדירה שלי, השקט שהכי מפחיד אותי אחרי שמישהו נעלם מחיי, אכנס לתוכי ואנסה להבין איך זה שבכלל רציתי להכיר אדם שמרשה לעצמו לזלזל ככה בבחורה. ויותר גרוע מכך, איך זה שהוא לא הראשון שהשפיל אותי ככה.
התחלתי לדבר אל עצמי, המשפט הראשון שזרקתי לעברי היה: חרא מושך חרא, ויש כאלה שעם הזמן מתחילים להתרגל לחרא וחושבים שהוא דווקא מריח טוב ולא מסריח. אז לפני שאת תגיעי למצב כזה, תתחילי לבנות את עצמך מחדש, תחפרי באישיות שלך ותנסי להבין איך זה שעד היום תמיד משכת לעצמך בחורים טיפשים, אפסים שחושבים שהם מלכים או משהו כזה. ותביני שאת, את הרשית לו לדבר אלייך ככה.
נדרתי נדר עם עצמי שלעולם, אבל לעולם, לא אתן יותר למישהו לדבר אליי בצורה כזו מזלזלת. תחושת ההשפלה הזאת לא תחזור שנית. אני אמנם מאוד רוצה להכיר את ה"אחד", אבל אמתין עם הרצון הזה שלי וקודם כל אני אטפל בעצמי, גם אם זה ייקח לי שנים. אני ערוכה לזה, אני מוכנה להכיר את הגבר של חיי גם בעוד כמה שנים, העיקר שלעולם לא אכיר עוד אדם כמו הבחור הזה שהשפיל אותי.
אחרי חמישה דייטים אמרתי לו: "אתה כבר בלב שלי"
המשפט השני שאמרתי לעצמי הוא: כשאתה מתכופף - נותנים לך כאפה. אני כופפתי את עצמי עם הבחור הזה, התמסרתי אליו כל כולי כבר מהרגע הראשון, כל מה שהוא רצה וביקש - רקדתי לצלילי חלילו. אחרי חמישה דייטים אמרתי לו: "אתה כבר בלב שלי". האמת היא שחמישה דייטים לא מספיקים בשביל להכניס מישהו ללב. רק אדם עם לב ריקני, לב כואב שמשתוקק כבר להכניס אליו מישהו, רק אדם כזה יכול להתמסר בכזאת מהירות למישהו שהוא בקושי מכיר. אם אתה כמו בקבוק ריק, איך תוכל להשקות אחרים ממנו?
לא קל לי לכתוב את זה כאן, אבל אני באמת מרגישה כמו "בקבוק ריק". בראש אני יודעת כמה יש לי להעניק לאחרים, אבל כשאני עומדת מול כל ה"אחרים" האלה אין לי מושג איך לעשות את זה, אני הולכת לאיבוד שם, נבלעת במחשבות על כמה שהכל נהיה עולם שבו החיצוניות קובעת ולמי אכפת מה יש לך להעניק. לא הצלחתי להיות מי שאני באמת עם האדם הזה שהכרתי לכמה רגעים. הייתי "אני", אבל לא "אני" מוצלח, לא באמת ה"אני" שאני רוצה ושתמיד שאפתי להיות, אלא "אני" שהוא חלול, פגום, "אני" קורבני, חסר ביטחון, שמרגיש שחיצונית הוא לא כל כך יפה ושכולם מיוחדים חוץ ממנו, ושבעצם נכנע לשטחיות.
הדבר הראשון ששאלתי את חברה שלי שנייה אחרי שאותו בחור ניתק לי בפנים זה "מה עשיתי? מה עשיתי לא נכון שהבריח אותו?, למה הם תמיד נעלמים מהר מדי ואני נשארת עם הרגשות?". היא אמרה לי משפט אחד שהספיק לי בשביל להבין בדיוק מה היא מנסה להגיד לי: "אל תעשי מעצמך קורבן!".
אני מבינה בדיוק למה היא התכוונה, כשאדם הוא קורבני ומרגיש רע בחיים, הוא ינסה למצוא חן גם בעיני חרא מהלך, בדיוק כמו שקרה עם הבחור ההוא. וכמו מעגל קסמים, כשאתה אדם קורבני גם חרא יכול להתנשא מעליך.
הבחירה שלי היא קודם כל לתקן את כל מה שרע אצלי
לכן, מעתה החלטתי שאני הולכת לשבור את המעגל הקורבני הזה, הדפוס החוזר הזה של בחורים שמרשים לעצמם לזלזל בי מסתיים ברגע זה. הבחירה שלי היא קודם כל לתקן את כל מה שרע אצלי, למצוא תשובה לשאלה מה קשה לי לקבל ב"אני" שלי, מה בכלל ה"אני" שלי. עכשיו אני מבינה שזה לא קלישאה להגיד שאדם שבטוח בעצמו ישיג כל מה שהוא רוצה, אני בטוחה שזה אכן כך. אני לא רוצה יותר לחפש חיזוקים מבחורים זרים. בראשונה בחיי, זה אני מול עצמי, אני מחזקת את עצמי!
אני מתחילה מאפס, כי אדם שלא יתקן את היסודות של הבניין שלו ורק יטפח את הבניין מבחוץ עם דקורציה ותאורה יפה הוא אדם שהבניין שלו ריקני מבפנים. היסודות שלי רעועים, רקובים ומטים לנפול, אני לא באמת חשבתי שמגיע לי יותר מהבן אדם הזה שמולי, חשבתי שזה בסדר להתמסר אליו כי כנראה זה המקסימום שאני יכולה להגיע אליו. אני יודעת שהוא זרק אותי כי הייתי צפויה לו מדי, מהרגע הראשון שהוא ראה אותי הוא ידע בדיוק מה הולך להיות הצעד הבא שלי איתו ומה בדיוק אני מרגישה כלפיו, לא כי הוא איזה אדם חכם שיודע לקרוא את מי שעומד מולו, אלא בגלל שלא כל כך קשה לצפות אותי, עד לרגע זה ממש אני הייתי אדם שרק רוצה כבר להכיר מישהו, לא משנה מי, רק שזה כבר יקרה, עם מגרעותיו אני כבר אמצא דרך להתמודד. הרגשתי כל כך רע מבפנים שרק רציתי שמישהו יבוא ויסיר ממני את תחושת הכבדות הזאת שהולכת אותי כבר זמן רב וכשאתה מרגיש ככה אתה מוכן "להריח" גם את ה"חרא" שעומד מולך.
פעם אמרתי לאיזה בחור שהכרתי שאני מרגישה כאילו הכל היה חשוך בחיים שלי ופתאום הוא בא והאיר לי אותם. עכשיו אני מבינה שכבר אז משהו בי היה פגום וזה נמשך כמו מעגל קסמים עד עכשיו. קודם כל אני זו שצריכה להאיר לעצמי, ואסור לי להיות מובלת על ידי החיים ולקוות שיום אחד הם יובילו אותי אל הבחור שראוי לי, אלא להוביל אותם בכוחות עצמי.
עכשיו אני מבינה שהכל מתחיל ונגמר בדימוי העצמי שאתה בונה לך, ואם הוא רעוע כך גם חייך יהיו רעועים ולא יציבים. לעומת זאת, אם יש למישהי דימוי העצמי חזק אז גם אם היא בחורה לא כל כך יפה, לא בעלת חזה גדול ולא עם שיער בלונידיני ושפתיים מנופחות, היא תהיה מסוגלת לצאת עם מספר טלפון של הבחור הכי שווה בבר ותדע לשדר לו בדיוק את מה שהיא מרגישה מבפנים, הביטחון העצמי שלה ידע כבר לדרוש את הטוב ביותר עבורה. נאה דורש - נאה מקבל.
לפנייה לכתב/ת 
