טייס מפליג בעקבות מצפונו
האפקט המעשי של "המשט היהודי" לא לגמרי ברור, אבל המחווה הסמלית הזאת כבר הספיקה לעורר את התקשורת שלנו, כלבת השמירה של הפטריוטיזם
בטח לא כמו שאיה הכירה
אבל בלי שנכיר, אין לי ספקות
שהיה לו מה לעשות בסוכות.
גם הוא כמו כולם היה בטוח יכול
לפזז בין פסטיבלי המועד והחול
בין פסטיבל התמר, פסטיבל האגוז
פסטיבל הראדיטור, פסטיבל האגזוז
פסטיבל הג'י.פי.אס, הצומת ופקקיה
פסטיבל התיכף מגיעים לאיקאה
פסטיבל החצב הפורח באחו
פסטיבל הפולניות שעדיין לא נחו
פסטיבל הגבינות, פסטיבל החלב
ופסטיבל מיוחד לאלרגים אליו
פסטיבל לקולנוע צ'כו-אלבני
פסטיבל היאללה שורפים ת'חצבני
פסטיבל האור, הזרימה והשאנטי
פסטיבל האוי כמה השמנתי
פסטיבל הג'אז הנובו-אינסטרומנטלי
פסטיבל השיננית והחוט הדנטלי
פסטיבל מספרי סיפורים בלי פואנטה
פסטיבל הדאחקה, השוס והקטע
בין פסטיבל היין, התירוש והבירה
היה נמצא פסטימשהו גם לשפירא.
אני לא מכירה את יונתן, ממש לא
אבל אני בטוחה שכן, גם לו
לא חסרו בחג עיסוקים אחרים
גם הוא יכול היה ללכת לחברים
בסוכתם לשבת, בין רימון וענף
לברך את ראשית צינתו של הסתיו
להרים עוד כוסית לשנה הנכנסת
לשאול אז נו, מה חדש בטייסת.
אני לא מכירה את יונתן בכלל
אבל גם אם נניח שהוא אנטי-פסטיבל
אז גם הוא, כמו חלקנו, יכול היה
להעביר את חגו בחצי בהייה
בסתלבט הזה שבין קודש לחול
שאפשר לאהוב. להתפלל. לאכול
להוריד הילוך, להדמים מנועים
כי תיכף, אחרי החגים מגיעים...
כל האופציות היו בפני יונתן שפירא
שאיה כורם עליו ריר הגירה
והוא בחר, איש משונה ומוזר
(את מיוני הטיס - איך הוא עבר?)
להניח כנפיו וכאחד השייטים
להשיט ספינתו אל חומה של שוטים
המגדפים וצורחים כאחוזי עווית
פיהם מלא שופכין כעביט
שכחו לו את כל הפרופיל והקב"א
כערבה בבוקרו של הושענא רבא
הם חובטים בו חזור וחבוט וחזור
אתה בן חושך, אנחנו בני אור
חירות? אחריות? צדק? זכויות?
למה מה? קודם תהיה פטריוט
והוא, מחורף, מגודף, מטונף
אולי מרגיש מכה קלה בכנף
אך זו לא סיבה לשנות כיוונו
של טייס המפליג בעקבות מצפונו.
אני לא מכירה את יונתן שפירא
בטח לא כמו שאיה הכירה
אבל אני מצדיעה, וממני צל"ש
וממך, איה, מגיע לו שיר חדש.
נילי אושרוב, עורכת וכותבת
- כל המקאמות באתר של נינה
לפנייה לכתב/ת 
