חשבתם פעם להקשיב לליברמן?

על כל אלה שדורשים כעת את התפטרותו או את פיטוריו של אביגדור ליברמן, לדעת שכבר היו דברים מעולם. היה פעם, למשל, שר חוץ, שמעון פרס, שפעל מאחורי גבו של ראש ממשלתו ובישל עבורו, ללא ידיעתו, את הסכמי אוסלו הנלעגים. אינני זוכר מה חשבו כל אותם אלו שכעת מבקשים את דמו של שר החוץ על המהלך הזה של פרס ונושא כליו יוסי ביילין, אבל אני בטוח שהם לא דרשו מיצחק רבין לפטר את השניים, למרות מעשה האיוולת המדינית אליו גררו אותו.

לכל אלה שמבקשים עתה להלקות את שר החוץ על שהעלה את תוכניתו - וזאת תוכנית בלבד ולא שום דבר מעבר לכך - יש לי, בעצם, שאלה אחת: האם הם התעכבו לרגע כדי לבחון אותה? כלומר, אולי יש בה איזו מידה של היגיון? יש בה, כנראה, היגיון, לפחות כמו באותו הסכם-דמה הזוי, שגרם למותם של אלפי אנשים, יהודים וערבים.

למעשה, מה אומר לנו אביגדור ליברמן? "העם הפלסטיני" רוצה לעצמו, בפועל, "מדינה פלסטינית" נקייה מיהודים (בגרמנית קראו לזה "יודן ריין") ביהודה ובשומרון, ועוד מדינה כזאת ברצועת עזה, ועוד אחת, דומה לשתיים האחרות, מעבר לירדן.

בד בבד, רוצים הפלסטינים, שלא הוכרו בידי אומות העולם כעם עד 1967, שמדינת ישראל תהיה בעצם למדינה דו-לאומית, או רב-תרבותית (בלשונם של האנרכיסטים ממחנה השמאל, האנטי-ציוני), שבה יהיה מיעוט ערבי גדול מאוד, שכבר תובע לעצמו אוטונומיה תרבותית, ועוד כמה מאות אלפי פליטים, ואלי הרבה יותר, שישובו לכפריהם ולמקומות היישוב שאותם הם עזבו ב -1948.

את זה, למעשה, מבקש אביגדור ליברמן למנוע.

אם פיתרון, הוא אומר, אז בואו נהפוך את שתי המדינות, את מדינת ישראל ואת מדינת פלסטין, למדינות לאום שבהן חיים אך ורק בני הלאום שלמענו הן הוקמו. פיתרון כזה אפשרי רק אם יתקיימו חילופי שטחים מאוכלסים. המשולש, לדוגמה, על אדמותיו ובתיו ותושביו, יעבור לתחומי הרשות הפלסטינית, ואילו אזורים כמו גוש עציון ואריאל ומעלה אדומים יעברו, על תושביהם, לתחומי מדינת ישראל.

אינני יודע מה הפיתרון הטוב ביותר, והבטוח ביותר, עבורנו היהודים, שכבר עברנו פוגרומים ושואות לא מעטות, לא רק בידי המוסלמים, אלא, ובעיקר, בידי עמי אירופה. אבל בדבר אחד אני בטוח: "הפיתרון" המוצע כיום, של "שתי מדינות", ימיט כליה על המדינה היהודית תוך פרק זמן קצר ביותר.

שום סידורי ביטחון לא ימנעו מהאיראנים, למשל, להציב טילים בגבולן המזרחי של כפר סבא או ראש העין. הם כבר עשו את זה ברצועת עזה ובדרום לבנון לאחר שצה"ל נסוג משם בטפשות.

אחמד טיבי וטאלב א-סנע יאהבו, כנראה, פיתרון כזה. אבל לנו אסור להסכים שאפילו דיון ציבורי אמיתי לא יתקיים בנושאים שהם בנפשנו. הפסילה האוטומטית של אביגדור ליברמן, אסור לה שתצלח.

ד"ר חיים משגב, מרצה למשפט במכללה האקדמית נתניה