הכוכב ששב מהכלא: סיפורו של ויק
אחרי כמעט שנתיים בבית הסוהר בגלל מעורבות בקרבות כלבים, חזר הקווטרבק המוכשר לתת מספרים גדולים בעמדה האהובה עליו, הפעם בפילדלפיה. קבלו סיפור מהסרטים
זוכרים את מייקל ויק? כן, ההוא שהורשע בארגון קרבות כלבים באחוזתו בווירג'יניה. ההוא שכל אמריקה למדה לשנוא. אותו אחד שלא רק שעסק בפעילות לא חוקית, אלא גם אירגן, מימן וביצע את אחד הפרוייקטים הגדולים והאכזריים ביותר נגד בעלי חיים בדרום ארה"ב במשך חמש שנים. נו, מייקל ויק.
אז הנה עכשיו, אחרי שב-NFL אישרו לו לחזור לעניינים בעונה שעברה, גם אם בצורה צנועה כקווטרבק מחליף ואפילו בעמדות אחרות, הוא שוב חוזר לתפקיד אותו הוא הכי אוהב. באטלנטה הוא הרי שבר שיאים והגיע באופן כמעט קבוע לפלייאוף, מאז שנבחר ראשון בדראפט 2001. כבר בתחילת המילניום הוא סומן כ'קווטרבק המושלם' ובשנים שלאחר מכן הראה רק קמצוץ מהפוטנציאל.
מייקל ויק בימים הלא נעימים בבית המשפט (איור: AP)
במדי הפאלקונס הוא זרק 177 זריקות מבלי להיחטף, שיא שמלמד על ידית מצויינת. על הדרך הוא גם שבר שיאי ריצה - לא משהו שקווטרבקים רגילים או אוהבים לעשות. בשבעה משחקים שונים הוא רץ ליותר מ-100 יארד ולמעשה, רק סטיב יאנג ורנדל קנינגהאם האגדיים עשו יותר יארדים ממנו בריצה בקריירה (מה שנקרא בפוטבול 'ראש').
ילדות קשה
ויק נולד לשני הורים בני עשרה בניופורט, וירג'יניה. הוריו לא יכולים היו להרשות לעצמם להתחתן עד שמייקל הקטן היה בן 5 ובמשך כל אותה תקופה החזיקו בשתי משרות כל אחד. השכונה בה גדל, איסט אנד, היתה ונותרה אחת העניות בדרום ארה"ב, עם אחוזי אבטלה ופשע שלא מותירים כמעט סיכוי לצאת ממנה מבלי לבקר בכלא או לחטוף כדור טועה ברחוב.
כל הדרך מילדות קשה לכוכב צמרת בפוטבול. מייקל ויק (צילום: רויטרס)
אחיו הצעיר, מרקוס, אמור היה להיות כוכב פוטבול מקצועני בעצמו, אבל אחרי שנזרק בשל התנהגות לא נאותה מוירג'יניה טק, אותה מכללה בה שיחק מייקל, הוא לא חזר לעצמו. הוא אמנם נכנס ל-NFL לעונה אחת (2006/7) במיאמי דולפינס, אבל מאוחר יותר נעצר מספר פעמים וכבר לא יחזור לשחק ככל הנראה.
למרות הכל, ויק זכה למאמן תיכון מצויין כמו טומי ראמון, שדאג לו וליווה אותו בשנותיו הראשונות, ביחד עם בן דודו אהרון ברוקס, שלימים הפך לקווטרבק הפותח של ניו אורלינס. "הספורט השאיר אותי מחוץ לרחובות", הוא אמר בראיון ישן. "הספורט הרחיק אותי מהרבה דברים רעים. ראיתי לא מעט חברים שלי מסתבכים".
תחילת הסוף
לפני שלוש שנים הפך ויק לספורטאי השנוא ביותר באמריקה ואולי גם בעולם. המעורבות שלו בפרשת ארגון קרבות הכלבים, הפכה אותו ל'פרסונה נון גראטה'. הפאלקונס חיפשו לחתוך את חוזהו עתיר המיליונים, החברות המסחריות שקשרו עמו את גורלן ביטלו קמפיינים שלמים ואחרי הליך משפטי קצר יחסית, בו הודה במיוחס לו, ויק גם ריצה 21 חודשים מאחורי סורג ובריח.
בשל קרבות הכלבים, ויק הפך לספורטאי השנוא באמריקה (צילום: AP)
כשהשתחרר, הוא ניסה להתחיל בהליך שיקום לא פשוט, שהשלב הראשון בו היה פתיחת הליך של פשיטת רגל. שישה בתים בפלורידה, וירג'יניה וג'ורג'יה, שלושה רכבים יקרים וטיפול כלכלי בעשרות עובדיו, מכריו ואנשי משפחתו שהיו רגילים ל'קצבה', כבר היו גדולים עליו. ויק לא ייצר הכנסות ונכנס לחובות, עד שהגיעה פשרה עם רוג'ר גודל, הקומישינר של ה-NFL, בדבר סיום השעייתו.
התהליך כולו ארך שלוש שנים, שהיו אמורות להיות הפוריות ביותר שלו, בסיומן הסכימה פילדלפיה לקחת את ההימור על ויק והציעה לו חוזה מינימום של מיליון וחצי דולר. את הרעיון להביאו, הגה דווקא דונובן מקנאב, שעבר במהלך הפגרה האחרונה לוושינגטון. בעונה שעברה ויק עוד הספיק להבריק פה ושם כשקיבל הזדמנויות, כולל בפלייאוף, הבעיה היא שלא היו יותר מדי כאלה ובאיגלס בכל מקרה בנו עתיד עם קווין קולב.
ויק הצטרף לאו ג'יי סימפסון, עוד שחקן פוטבול עם קלון (צילום: AP)
הקאמבק
ויק קיווה לקבל הצעה להארכת חוזה ואכן זכה בה. המאמן אנדי ריד הודיע לו כי הוא מתכוון להפוך אותו לקווטרבק המחליף העונה, עכשיו כשמקנאב עבר לוושינגטון. קולב היה אמור להיות האיש של האיגלס בשנים הקרובות, בעוד ויק בן ה-30 הסכים לקבל על עצמו את תפקיד הוותיק שמוכן לעלות למגרש מתי שיהיה בכך צורך ולנסות לספק את הסחורה.
זה קרה מוקדם מהצפוי. קולב ספג זעזוע מוח קל כבר במשחק הראשון ומי אם לא ויק נקרא לדגל. 'פילי' היתה בפיגור מול גרין ביי ובסוף גם הפסידה, למרות נסיונות הקאמבק של ויק. אחר כך הגיע משחק חוץ בדטרויט, בו כבר פתח ויק בעמדת הקווטרבק לראשונה מזה ארבע שנים כמעט. זה נגמר ב-32:35 צמוד, אבל עם הרבה אנרגיות.
דונובן מקנאב המליץ, מייקל ויק הגיע לפילדלפיה (צילום: MCT)
למשחק הבא קולב כבר היה כשיר, אבל ריד החליט להמשיך ללכת על ויק וקיבל תמורה מלאה. הקווטרבק המושמץ דייק שלוש פעמים למסירות שהביאו טאצ'דאונים ורץ לאחד נוסף בעצמו, בדרך ל-3:28 בג'קסונוויל. עכשיו הוא חוזר הביתה למשחק ראשון אותו הוא אמור לפתוח מול הקהל של פילדלפיה, דווקא מול... מקנאב והרדסקינס. לאוהדי האיגלס מצפה ערב ארוך.
מפגש חברים
"תמיד האמנתי שאני יכול לחזור ולשחק כקווטרבק", טען ויק לאחר המשחק. "זה רק היה תלוי בהזדמנות שאקבל וקיבלתי אותה. אני מנסה לתת את המיטב איתה ולעשות קצת כיף באותה הזדמנות". הבעיה היא שאמריקה עדיין לא סלחה לו לגמרי על תעלולי העבר וכתב ספורט אחד, שהוא במקרה גם חובב כלבים, לקח את העניין צעד קדימה.
ויק במדי האיגלס. עכשיו יפגוש את מקנאב כיריב (צילום: רויטרס)
במהלך השבוע האחרון תפס ג'ים גוראנט, שחיבר ספר על עשרות הפיטבולים שניצלו מהחווה של ויק, לא מעט כותרות ואף הופיע בתכניות בוקר. גוראנט עקב אחרי כל אחד מהכלבים וגילה שלמעט אחד מהם, כולם חיים. "הפרשה הזו איפשרה לאנשים להסתכל בפעם הראשונה על הפיטבולים לא כעל כלי נשק, אלא כעל בעלי חיים. זו פעם ראשונה שבית משפט מצא את הכלבים כקורבנות", הוא טען.
ספרו של גוראנט, "הכלבים האבודים", עוקב אחרי אותם כלבים ויוצא בתזמון נהדר, ברגע בו ויק חזר לכותרות בעצמו. גוראנט, אגב, לא מתבייש להודות כי לשחקן הפוטבול יש לא מעט קרדיט, אם אפשר לקרוא לזה כך, בהעלאת המודעות לעניין. "הפרשה הזו נתנה במה לכל מה שקורה עם הכלבים האלה, כך שבמידה מסויימת ויק סייע לכך ועכשיו גם ממשיך לסייע, עם מתן תרומות לטובת העניין".
משהו טוב דווקא יצא לפיטבולים מ'פרשת ויק' (צילום: רויטרס)
עיר אחוות האחים
למרות הכל, את הכתבה על ויק אי אפשר לסיים מבלי לדבר על פוטבול, רגע לפני המשחק מול וושינגטון ומקנאב. השניים מכירים כבר שנים, מאז שמקנאב ניסה לשכנע את ויק להגיע למכללה בה הוא שיחק, סירקיוז. מאז השניים שמרו על קשר. "דבר אחד שרציתי לעשות, זה לתת הזדמנות לבחור. לתת לו צ'אנס נוסף", אמר השבוע מקנאב, בהתייחסו לרגעים בהם הוא החליט להמליץ למאמנו להביא את השחקן הסורר.
"כל כך הרבה אנשים הפנו לו את הגב ודיברו עליו באופן שלילי. אני חושב שלפני שאתה חווה דעה על בן אדם, לפחות תנסה ללמוד אותו טוב יותר. אני חושב שעכשיו אנשים מתחילים להבין מיהו מייק כאדם ולא מייק כשחקן פוטבול", סיכם מקנאב. המאמן ריד נזכר גם הוא השבוע בשיחה ההיא עם מי שהיה הכוכב שלו במשך עשור: "דונובן בקלות יכול היה לומר שהבאת ויק היא רעיון גרוע, אבל הוא הכיר אותו וראה את הטוב שבמייקל".
ויק בימיו כנאשם. יוצא לדרך חדשה (צילום: רויטרס)
"אחר כך, כשמייקל הגיע לכאן, דונובן עבד איתו בכל בוקר באימונים על דברים בסיסיים שקשורים בהתקפה ובזווית הראייה של השחקן. אני נותן הרבה קרדיט למייקל שהיה צנוע מספיק במצב הזה, למד והמשיך לעבוד קשה כדי להשתפר", המשיך ריד. בינתיים, התקשורת האמריקנית מתעסקת בכמות התמיכה שיקבל מקנאב בעיר אחוות האחים, לעומת זו שיזכה בה ויק.
אם תשאלו את ויק עצמו, תקבלו תשובה דיפלומטית, בעיקר בגלל הכבוד אותו הוא רוחש כלפי עמיתו. "לדונובן היה תפקיד מפתח בעובדה שאני בפילדלפיה", טוען ויק. "הוא זרק מילה טובה עלי וגרם לזה לקרות. אני חייב לכך הרבה משום שהאיגלס נתנו לי הזדמנות כשאף אחד אחר לא האמין בי, הרבה בזכותו. לעולם לא אשכח לו את זה".
לפנייה לכתב/ת 
