האב רצח ואמר "אתאבד", הילדים נשארו עם אמא

מאות בני אדם השתתפו הערב (יום ה') באבו סנאן בהלוויתה של נג'וא אברהים מהכפר סמיע שבגליל המערבי, שנרצחה לפנות בוקר על-ידי בעלה מוניב בדקירות סכין, לעיני חמשת ילדיהם. מעדויות הילדים במשטרה עולה כי האב צעק אחרי הרצח "אני הולך להתאבד" ויצא, בעוד הילדים נשארו ליד אמם הגוססת, ניסו להחיותה והזעיקו את מד"א. בהמשך מימש את איומו. "רצינו להציל את אמא", הם אמרו.

הבן הבכור, בן 16, סיפר לחוקרים: "אבא שלי היה בטירוף, אי אפשר היה לעצור אותו". הנער נפצע קלות בידו כשניסה בכל זאת להציל את אמו. "הוא דחף אותי ונדקרתי". אחת הילדות החזיקה בעורק ראשי של אמה באזור הצוואר, וצעקה לצוותי מד"א "תצילו אותה".

מעדויות קרובי משפחה עולה כי באחרונה התגלעו בין בני הזוג חילוקי דעות, בעקבותיהן הגיעו להסדר בהתערבות קרובים אחרים,

 שלפיו הגבר יתגורר בקומת הקרקע של המבנה, ואילו היא עם הילדים בקומה הראשונה - ובין הקומות לא יהיה מעבר. חקירת המשטרה מעלה שמוניב יצא ממרפסת הקרקע, טיפס על סולם אל מרפסת הקומה הראשונה, נכנס ורצח את נג'וא.

השייח מואפק טריף, ראש העדה, השיג הסכמה לפיה משפחת הבעל ישתתפו בהלוויה, שכן בין המשפחות לא שוררת איבה.

עשרות שנים לא זוכרים בכפר השקט מקרה רצח, וראש מועצת כפר סמיע, נביה אסעד, סיפר כי המועצה מעמידה לרשות המשפחה את כל השירותים הסוציאליים כדי לעזור לילדים להתמודד עם הטרגדיה.

חברות הנרצחת: "זה פשוט הלם"

מוניר אברהים, אחיו של הרוצח, עובד כשוטר סיור, ובמהלך משמרת הלילה הבחין על צג המחשב בניידת על תוכנו של האירוע בכפר סמיע. "לפי הפרטים שמסרו, ידעתי מייד שמדובר באח שלי", סיפר. "לא נסעתי לכאן עד שסיימתי את המשמרת. זה אובדן וכאב עצום וגדול לכל המשפחה". עכשיו, הוא הבטיח, "נהיה עמוד התווך לילדים" שנשארו יתומים.

אבל בבית הספר. "היתה אהובה על הצוות וההורים" (צילום: שי וקנין)

עצב גדול הורגש גם בקרב הצוות החינוכי בבית הספר האזורי לחינוך מיוחד "אל-בסמה" בכפר סמיע-כיסרא, שנג'וא ניהלה במשך יותר מעשור שנים. הצוות החינוכי כונס יחד עם צוות סוציאלי כדי לדבר על המקרה.

המורות התקשו לעצור את הדמעות, וניצבו דקות ארוכות לא הרחק מחדרה של נג'וא. "זה פשוט הלם", אמרה אחת המורות. "מדובר באשה בעלת לב רחב, שהיתה אהובה הן על הצוות והן על הילדים והוריהם. צריך זמן כדי לעכל את האסון שקרה לנו".

בית הספר לא פעל הבוקר, ולאחר ישיבת צוות מיוחדת - יצאו המורות ואנשי המנהלה לבית משפחתה של נג'וא בכפר אבו סנאן, לתמוך במשפחה ברגעיה הקשים. בבית הספר הדגישו כי בכוונתם למצוא דרך להנציח את המנהלת ואת הדרך החינוכית שהובילה.