גבעות החלטורה

המינימום האולימפי

חשיבה מקורית, הגיונית ולגמרי לא אופיינית ביצעה השבוע טיסת ניסוי בשמי הספורט המעוננים. הרעיון המרענן, שלמרבה הצער לא נמסר מי עומד מאחוריו (נקווה שלא רק כלת השמחה ומקורביה) הוא הרצת יעל ארד לתפקיד יו"ר הוועד האולימפי.

למרות כמה מדליות שלוקטו בעשוריים האחרונים בידי ספורטאים בודדים, בעיקר בזכות כשרונם ועקשנותם, הספורט האולימפי בישראל מדשדש ומדכדך. רבות סופר, דובר וקוטר על התנהלותם הבעייתית של הגוף האחראי ושל העומדים בראשו. הפוליטיזציה חשוכת המרפא, הסיאוב והמלחמות הפנימיות, הולידו כשלונות מקצועיים והתבזויות משלל סוגים. בימים יפים אלה, אגב, מזומן יו"ר הוועד לשימוע לפני הדחה אצל שרת הספורט בגין חשדות לניגוד עניינים.

על המגרש הזה, יעל ארד היא אלטרנטיבה מהפכנית. ראו כמה דברים יש לה, שאין לקודמיה: דם חדש (שטרם התפשט בו הנגיף העסקני), רקע ספורטיבי מעשי, הישגים אולימפיים אישיים, ניסיון ניהולי מוצלח בשוק הפרטי, ואם תרצו - אפילו מגדר אחר.

ועם כל זה, ארד יכולה ליפול. לא נורא: הג'ודו לימד אותה גם ליפול, והוועד האולימפי לימד זאת את כולנו. כדאי לנצל את ההזדמנות לניקוי האורוות האולימפיות ולהחלפת הסייסים היגעים בסוסה אצילה, שאולי תדהיר את העסק קדימה.

באר המשאלות

אין צורך בהבנה גדולה בכלכלה או בחושים חדים במיוחד (למען הסר ספק: לא התברכתי באף אחד מאלה) כדי להתרשם עמוקות מריח הנפט הרע העולה מ"גבעות עולם".

הפרשה הקודחת בראשינו ובמאגר "מגד 5" היא עדיין בבחינת תעלומה, העשויה להסתיים בהצלחה אדירה או במפלה נוראה. אבל כבר עכשיו, כמה מצדדיה הבולטים מבטאים היטב כמה מצדדינו השליליים.

אולי עוד יהיה פה סוף טוב. קידוח "מגד 5" (צילום: אסי כהן)

למה מה קרה? חברת "גבעות עולם", שזכתה בחזקה על השטח בהליך חריג, מצאה סוף סוף נפט ופיזרה הודעות אופטימיות לגביו. ישראלים משולהבים, תאבי רווחים קלים, הסתערו על המניה ומיהרו לחגוג את נצחונם מעל כל גבעה. אחר כך הפסידו מיליונים כשיקירתם החדשה איבדה רבע מערכה, והידרדרו לקללות ולמהלומות בכנס משקיעי החברה. בינתיים, הופסק המסחר במנייה פעמיים. ולקינוח, לאחר שנים בהן לא הפיקה "גבעות" נפט בכמות מסחרית, האישור לחיפושים בשטח עלול להילקח ממנה.

כאמור, ייתכן שיהיה פה סוף מה-זה טוב: נהר זהב שחור יפרוץ ויסתום לכולם את הפה הגדול. אפילו אז, הנפט לא ישכח איך ראה אותנו לאורך כל הדרך: חלטוריסטים, חמדנים, פזיזים, שיכורי הצלחה ואלימים. זה פשוט הדלק שלנו.

שלט אזהרה

הלב שהתרחב נוכח שלל אירועי התרבות ששטפו את הארץ בימי חול המועד סוכות, התכווץ עד מהרה כשנתקל באחד מהם, שאם לא עורר הכי הרבה עניין, בוודאי עשה הכי הרבה רעש.

לא היה זה פסטיבל הסרטים בחיפה, פסטיבל אבו גוש למוסיקה ווקאלית או פסטיבל עכו לתיאטרון - אלא האירוע המכונן "ריאליטי בילבורד", שערך את תחרות אלוף האלופים בין אלירז שדה לנתן בשבקין בתוך שלט חוצות ענק במרינה בהרצליה ובשידור אינטרנט חי.

שתי דמויות מפתח, שהממוצעות היא המחמאה הגדולה ביותר שאפשר להעניק להן, ושאוצר המילים המשותף שלהן לא עולה על 150 פריטים, התמודדו בקרב מוחות, שכלל, למשל, ריקודי ברייקדנס מאולתרים והזמנת פרחים באמצעות אפליקציה סלולרית.

ההבל ההמוני הזה, תוצר לוואי של ה"מציאות" הטלוויזיונית שפרצה את גבולותיה והשתכנה בראש חוצות, סחף 110 אלף קולות של מצביעים ועוד אלפי צווחנים פעילים שבילו 12 שעות ברחבת המרינה.

אפשר לרקוע ברגליים עד מחרתיים: המארגנים הגו, הפיקו וביצעו גימיק פרסומי מוצלח ואפקטיבי. למעלה מזה - האירוע הכולא שני כוכבי ריאליטי בתוך שלט חוצות התרומם כל כך גבוה, עד שמכל מקום על המפה ניתן כעת להבחין מה מתנוסס בראש סולם התרבות הישראלי.

אוי לאוזניים

עולם שכולו טוב 1:

"היא לא אשה טובה"

(כן, יכולת למצוא טובה ממנה) 

עולם שכולו טוב 2:

"היא היתה ההוכחה לכך שיש אנשים טובים שעוזרים לאנשים"

(המעריצה הבוגרת ורד שורני - מילא לחיות בסרט, אבל לחיות בטלנובלה לטינית לילדים?)

"בכל הנוגע לאפשרויות להשגת הסכם שלום, אנו נמצאים במצב הטוב ביותר זה שנים"

(אה, ברור. אם יהיה טיפה טוב יותר, אנחנו נתפוצץ)

• הטוב, הרע והמכוער - שבועות קודמים