רם עמנואל, הביצועיסט של אובמה, נפרד בדמעה

האיש הקשוח בוושינגטון מחזיר את המפתחות למשרד. אובמה יתגעגע. ראש סגל הבית הלבן הפורש, רם עמנואל, היה דריסת רגל משלנו במעגל הקרוב ביותר לנשיא ארה"ב. מבחינת ברק אובמה, אקדמאי שנבחר להיות מנהיג המעצמה האמריקנית, עמנואל שימש כזרוע הביצועית. אנחנו בישראל עקבנו בסקרנות גדולה אחר מעלליו של האיש הזה, בשר מבשרנו, שעשה צרות לא מעטות לראש הממשלה בנימין נתניהו, והטיל מוראו גם על בכירים בפוליטיקה האמריקנית. אתמול (יום ו'), הודיע עמנואל שהוא פורש מתפקידו רב העוצמה כדי להתמודד על ראשות עיריית שיקגו.

נשימתם של עובדים לא מעטים בבית הלבן, גם הבכירים שבהם, נעצרה כשרם עמנואל חלף לידם. מנהיגותו הבוטה והדורסנית של האיש היתה חלום הביעותים שלהם. כשעמנואל הודיע אתמול על פרישתו נשמו כולם לרווחה. הוא שיגע אותם.

"רם מקבל רעיון בשעה 10:00 והוא רוצה תידרוך עליו ב-16:00 ואני אומר 'לא' כי אי אפשר לעשות את העבודה הזו ביום. הפשפשים לא מבינים במלחמה וביחסי חוץ", כך, לפי ספרו החדש של העיתונאי בוב וודוורד, אמר יועץ הנשיא לביטחון לאומי ג'ים ג'ונס, על עמנואל ושאר חברי הסגל הבכיר של אובמה. ג'ונס, גנרל בכיר לשעבר ומפקד נערץ, התקשה להתרגל להיות תחת פיקודו של עמנואל.

עוזב כדי להגשים חלום. עמנואל ואובמה. (צילום AFP)

אבל היום כשעמנואל בא להיפרד, מחיאות הכפיים האדירות של עובדי הבית הלבן, העידו על ההערכה-הערצה שרוחשים לו כל הכפופים לו.

רם עמנואל הובא לבית הלבן כדי להיות הזרוע המבצעת, האיש שיודע לעשות בדיוק את מה שאובמה עצמו לא יודע, או לא רוצה לעשות: לכופף ידיים, לקלל, להניע אנשים, לקדם נושאים. גם אנשי הבית הלבן שסבלו מהאגרסיביות של ראש הסגל, או חרקו שיניים כשקיבלו שיחת טלפון ממנו, עדיין שיבחו את כוח העבודה העצום שלו. פרשנים השוו אותו לג'ים בייקר, ששימש ראש מטה הבית הלבן של הנשיא ג'ורג' בוש האב.

דעתן, תקיף ונאמן

הוא היה הראשון שנכנס לחדר הסגלגל בבוקר לדבר עם הנשיא, והאחרון שראה אותו לפני שסיים את יום העבודה ועלה לקומת המגורים. עמנואל היה מעורב אישית בכל הכרעה, ניסה להשפיע על הנשיא, ובסופו של דבר הוציא לפועל את החלטותיו של אובמה, גם כשעצתו שלו לא נתקבלה.

וודוורד מביא בספרו את אחת הדוגמאות הבולטות לנאמנותו של עמנואל, כשהוא כותב על התנגדותם של ראש הסגל וסגן הנשיא, ג'ו ביידן, להגדיל את הכוח האמריקני הלוחם באפגניסטן.

 עמנואל חשב שהגנרלים עובדים על אובמה ומנסים לדחוק אותו לפינה כדי להגדיל את המעורבות האמריקנית באפגניסטן.

עמנואל גם חשב שבראייה אסטרטגית-פוליטית, ראוי להמתין עם הרפורמה בשירותי הבריאות בארה"ב ולא לפתוח בקרב הזה בראשית כהונתו של אובמה. הוא טען אז כי צו השעה הוא התמקדות מוחלטת במשבר הכלכלי.

הראשון שמדבר עם הנשיא בבוקר והאחרון בלילה (צילום AFP)

כשעמדתו לא התקבלה, הוא יצא כחייל טוב לקונגרס להשיג את האמצעים הנדרשים לאישור הרפורמה. לאחר שהושמטה מהרפורמה האופציה של רפואה ציבורית (שרבים בשמאל זקפו לרעתו של עמנואל), הצליח ברק אובמה לגרום לאישורה, בהצבעה היסטורית, של רפורמה בשירותי הבריאות האמריקנים.

ראש הסגל התקיף הוא גם מי שעומד מאחראי אישור החוק לתקציב ההמרצה של הכלכלה, בהיקף של כמעט 800 מיליארד דולרים.

הזווית היהודית

הסוגיה הישראלית-פלסטינית, היא אולי הנושא הקרוב ביותר ללבו של הבכיר היהודי. הוא התערב בצורה מאוד משמעותית בנושא, אך כשל. מתוך רצון לעזור להציל את ישראל מעצמה ולהבטיח פתרון של שתי מדינות לשני העמים, כדי לשמור על הרוב היהודי והדמוקרטי שלה, עמנואל הוביל מתקפה גסה על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שרק הזיקה לתהליך המדיני ופגעה בפופולאריות של אובמה בקרב היהודים, שנחשבים לציבור הנאמן ביותר של הנשיא האמריקני.

הפעם הראשונה שראיתי את רם עמנואל על סף בכי היה בנאום בכינוס השנתי של הקהילות היהודיות שנערך בחורף שעבר בוושינגטון. עמנואל התחיל לדבר על ישראל ונחנק מרוב התרגשות. אתמול, בטקס שבו נפרדו ממנו הנשיא ועובדי הבית הלבן, החל הפוליטיקאי הקשוח לייבב כשדיבר על סבו ואביו שקיבלו כל כך הרבה מאמריקה והוא זכה בהזדמנות להשיב לה קצת כגמולה.

עמנואל בכלל חלם להיות היו"ר היהודי הראשון של בית הנבחרים האמריקני. כשאובמה ביקש ממנו להצטרף אליו, היה עמנואל מספר שלוש בהיררכיה של המפלגה הדמוקרטית, ובמסלול המהיר להגשמת חלומו. אובמה ביקש-דרש מעמנואל להיות ראש מטה הבית הלבן, למרות שלא היה חלק מהצוות שניהל איתו את המירוץ לנשיאות, רם עמנואל ויתר על חלומו כשהחליט שאי אפשר לסרב לנשיא שהוא גם חבר.

ראש הסגל החדש הגיע לוושינגטון משיקגו בלי משפחתו, מתוך מחשבה שהילדים ימשיכו במסלול החיים הרגיל שלהם. למרות ששימש בתפקידו במשך 20 חודשים - זמן מכובד לכל הדעות עבור בכיר בבית הלבן שעובד מחמש בבוקר עד עשר בערב - תכנן עמנואל "למשוך" עוד קצת. רבים וטובים נשברו לפניו, ועזבו תפקידים בכירים בבית הלבן כבר אחרי 18חודשים.

אבל אז הפתיע ריצ'רד דיילי, ראש העיר המיתולוגי של שיקגו,כשהודיע על עזיבתו. עמנואל לא מצמץ. אחרי שוויתר על חלום יו"ר בית הנבחרים היהודי הראשון, הוא החליט להתפטר ולא לוותר על חלום מספר 2 ברשימה שלו - ראשות עיריית שיקגו.

הניצחון אינו מונח בכיסו של עמנואל, שעיקר כוחו מצוי בפרברים, ריכוזי היהודים. תמיכתם של תושבי העיר השחורים וההיספאנים כלל אינה מובטחת לו. אבל מדובר בפוליטיקאי משופשף, עם יכולות, קשרים ומימון, שאין למתחרים שלו.