שתף קטע נבחר

 

ברזיל בוחרת: ממשיכים בדרכו של לולה

משהו מאוד בלתי צפוי צריך לקרות כדי למנוע מדִילמה רוסף להפוך לנשיאת ברזיל הבאה. לוחמת מחתרת השמאל של שנות ה-60, הפכה ברבות השנים לפוליטיקאית פרגמטית ולבת טיפוחיו של הנשיא הנערץ, לולה דה-סילבה. גם המדיניות לא צפויה לעבור שינויים: דגש על רווחה, מלחמה באלימות והכנות לאולימפיאדה

השאלה הגדולה של הבחירות לנשיאות ברזיל שיתקיימו היום (א') אינה מי ינצח, אלא האם דִילמה רוסף - מועמדת "מפלגת הפועלים" - תצליח לזכות לתמיכה גורפת כבר בסיבוב הראשון, או שתיאלץ לעבור סיבוב הצבעה נוסף בטרם תוכתר. ניצחונה של רוסף, היורשת של הנשיא הנערץ לואיש איגנשיו לולה דה-סילבה, אינו מוטל בספק לאור הסקרים החד-משמעיים, בהם היא מובילה בפער עצום של כ-20% על יריבה העיקרי - מושל מדינת סאו פאולו לשעבר ז'וזה סרה.

 

רוסף, בת 63, היא כלכלנית במקצועה, בת למהגר מבולגריה ומורה ברזילאית. היא מוכרת למרבית הברזילאים כמי שהיתה חברה לפני כ-40 שנה במחתרת השמאל הקיצונית "המפקדה לשחרור לאומי", ושפעלה בהשראת המהפכה הקובנית נגד החונטה הצבאית ששלטה בברזיל. מרבית המורדים נכלאו, חוסלו או הועלמו וגם רוסף נשלחה לתקופת מאסר של יותר משנתיים.

 

לאחר שחרורה מהכלא, פנתה רוסף ללימודים ורק שנים לאחר מכן שבה אל הפעילות הפוליטית - והפעם מבלי לאחוז בנשק. היא היתה הממונה על האוצר בעיריית פורטו אלגרה, שרת האנרגיה במדינת ריו גרנדה דו-סול. ב-2001 עזבה את מפלגת הלייבור הדמוקרטית כדי לחבור ללולה, ולאחר ניצחונו בינואר 2003 - נכנסה אל הפוליטיקה הארצית.


רוסף ולולה. סוציאליסטיות פרגמטית (צילום: AP)

 

עבור לולה, רוסף היתה "כלי" לחיזוק תמיכתן של נשים במפלגת הפועלים. אך הפוליטקאית הקשוחה וחדת הלשון התבררה עד מהרה כהימור מצויין. רוסף הצליחה להתברג לעמדות גבריות בברזיל המאצ'ואיסטית (כיהנה כשרת האנרגיה), והפכה למועמדת המועדפת על לולה לקראת המירוץ לנשיאות. 

 

לרוסף אין אמנם את הכריזמה המסחררת של לולה, אך היא זוכה להערכה רבה בברזיל לאור המאבק חסר הפשרות שהיא מנהלת נגד מחלת הסרטן בשנה האחרונה, וכן על-רקע עונש המאסר והעינויים שעברה בתקופת פעילותה במחתרת. רוסף מודל 2010 היא עדיין אידאליסטית גדולה של סוציאליזם, אך בדומה ללולה היא גם פוליטיקאית פרגמטית. 

  

במהלך קמפיין הבחירות נמנעה רוסף מלהתייחס לסוגיות שנויות במחלוקת בברזיל, כגון הפלות ונישואים חד מיניים. גם יחסה של לסוגיות חוץ, ובהן היחס המתון של ברזיל לאיראן, אינו ברור לפי שעה. לעומת זאת, בתחום הרווחה עמדותיה של רוסף ברורות - המשך מדיניותו של לולה. היא הבטיחה לבנות לא פחות מ-6,000 מעונות יום חדשים, והצהירה כי תגביר את הלחץ על מדינות המחוז השונות לקחת אחריות גדולה יותר בכל הנוגע לטיפול ברווחת המשפחה ובחינוך.

 

נושא אחר הנמצא במקום גבוה מאוד על סדר יומה של רוסף, הוא קידומן של נשים המשלבות יותר ויותר בכוח העבודה הברזילאי. למרות שבקמפיין הבחירות שלה העסיקה רוסף נשים בלבד, היא מרחיקה את עצמה מעמדות פמיניסטיות מוצהרות וטוענת שיש לה את הדרך שלה לקדם נשים.


אהוב העם. לולה אחרי בחירתו ב-2006 (צילום ארכיון: AP) 

  

"בברזיל העדפת נשים אינה מדיניות מגדרית אלא מדיניות חברתית", אמרה באחד הראיונות האחרונים שלה. "30 אחוז ממשקי הבית מובלים על-ידי נשים, ומספרן של נשים, נערות וילדות באוכלוסיה הוא 52. איננו רוצים ליצור מערכת מטריאכלית, אלא להכיר בחשיבותן של הנשים במבנה המשפחתי".

   

לולה: האיש והאגדה

אך את הרוב הגדול לו זוכה רוסף בסקרים, לא ניתן להבין בלי להזכיר את הצלחתו הפנומנלית של לולה. הנשיא היוצא, המסיים כעת קדנציה שנייה כשהוא זוכה לנתון מדהים של כ-80 אחוזי תמיכה, נחשב כיום לאחד המדינאים המצליחים בעולם. בעצרת סיום הקמפיין של רוסף, הופיע לולה בפני המון משולהב בסאו-פאולו ששאג את שמו של המנהיג האהוב ומנע ממנו לנאום במשך דקות ארוכות.   

 

בשמונה השנים האחרונות הפך לולה את ברזיל לסיפור הצלחה, והעביר אותה ממצב של מדינת ענק בת 190 מיליון תושבים שאינה מצליחה למצות את הפוטנציאל הגלום בה, אל סף הגדרתה כמעצמה עולמית. עד 2016 צפויה ברזיל להפוך לכלכלה החמישית בגודלה בעולם, ואת ההכרה הגדולה בעוצמתה היא תקבל באותה שנה, כשתהפוך למדינה הדרום-אמריקנית הראשונה שתארח את המשחקים האולימפיים.

 

את הצמיחה הכלכלית, השקט פוליטי ואת הפיכתה של ברזיל לשחקנית מרכזית גם בסוגיות בינלאומיות (ברזיל היא אחת השושבינות של הסכם חילופי האורניום בו לקחה חלק גם טורקיה), יש לזקוף ללולה - מי שנחשב עוד בחייו לאחת הדמויות הנערצות ביותר בהיסטוריה הברזילאית.

 

לולה הוא אחד הקולות החזקים ביותר למאבקו של העולם המתפתח מול המעצמות ההיסטוריות, ונחשב לאחד הלוחמים המרכזיים נגד מה שהוא מגדיר חוסר הצדק הכלכלי והפוליטי של המעצמות העשירות על המדינות העניות. הוא נחשב למבקר חריף של שיטת הסחר העולמית, המעדיפה לדעתו את המדינות האקס-קולוניאליות.

 

אך הגדולה של לולה היתה במתינות שלו. בניגוד לנשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס, לולה לא השליט בברזיל רפורמות אדומות תוך ביטול יריביו הפוליטיים. להיפך. הוא נלחם באגפים הקיצוניים של מפלגת הפועלים והשתמש ברפורמות מתונות יחסית כדי להוביל את הכלכלה. התוצאות מדהימות: 20.5 מיליון ברזילאים יצאו מאז 2003 ממעגל העוני (ירידה מ-28 ל-16 אחוז מהאוכלוסיה) ומרבית המשפחות נחשבות כיום למעמד ביניים המשתכר בין 650 ל-2,800 דולר בחודש. כל זה בוצע תוך קידום רפורמות חברתיות שהקטינו את הפערים ושיפרו את חלוקת ההון הלאומי.

 

העם הברזילאי מכיר תודה ללולה, המוערך מאוד גם בקהילה הבינלאומית, ושמו הועלה כאחד המדינאים הבכירים המועמדים לרשת את באן קי-מון בתפקיד מזכ"ל האו"ם הבא. הוא הוזמן על-ידי נשיא סוריה, בשאר אסד, לתווך במשא ומתן עם ישראל, ותיווך כאמור להסכם אלטרנטיבי בסוגיית הגרעין האיראני דבר שגרם למחלוקת בינו לבין ארה"ב. אם יש תחום אחד שבו התקשה לולה לרשום הישגים היא מיגור האלימות הבלתי נתפסת והסחר בסמים בברזיל. תחום זה - המשווע לפתרון בעיקר לאור האולמפיאדה ההולכת ומתקרבת - יישאר כבר לטיפולה של רוסף ויהיה אחד המדדים המרכזיים לבחינת מידת ההצלחה שלה בקדנציה הראשונה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רוסף. לנצח את האלימות
צילום: רויטרס
סרה. הרחק מאחור
צילום: AFP
מומלצים