שופט נגד בן הזוג: "איש ואשה" הם רק זכר ונקבה

נסיגה בהתייחסות בתי המשפט לבני זוג מאותו המין: אחרי שורת פסקי דין שהכירו בבני זוג חד-מיניים כידועים בציבור, והעניקו להם שוויון זכויות, קובע השופט ישעיהו טישלר מבית משפט לענייני משפחה בבאר-שבע כי לא ניתן "למתוח" את הפרשנות לביטוי "איש ואשה" בחוק: "דעתי היא שפרשנות לגיטימית של הביטוי 'איש ואשה' מאפשרת רק מסקנה אחת: זכר ונקבה". הדברים החריגים הללו נקבעו בפסיקה שסימנה את סופו של קרב משפטי על ירושת איש אקדמיה שהלך לעולמו, שהותרה לפרסום היום (ג') בעקבות בקשת ynet.

הקרב המשפטי התנהל בתקופה האחרונה בין אחותו של 

איש אקדמיה שהלך לעולמו לפני כשלוש שנים, לבין מי שניהל עמו במשך יותר מ-20 השנים האחרונות קשר אינטימי ותבע זכויות על עיזבונו. בצוואה שכתב המנוח הורה להעביר את כל רכושו לטובת האחות, אולם מאהבו טען כי ניהל עמו מערכת יחסית זוגית ועל-כן דרש לקבל גם הוא זכויות על נכסיו.

התובע, ש', הסביר כי בשל מעמדו הרם של המנוח באקדמיה, העדיף האחרון לשמור את נטיותיו המיניות בסוד ולכן לא הייתה מערכת היחסים ביניהם גלויה לעיני כל.

עורכי דינו, מרינה גורדין, קרן חן-סופר ומשה אלחרר, טענו כי המנוח הותיר אחריו צוואה מאוחרת שבה העניק ירושה גם למרשם והאשימו כי אחותו מסתירה אותה. אותה צוואה, על-פי גרסתם, נרשמה על-ידו בכתב יד במחברת במטרה להבטיח ולדאוג לכל צרכיו של ש' אחרי מותו.

השופט דחה את הטענות וקבע כי בין השניים התנהל קשר קרוב, אך התעקש כי זה אינו עונה לקריטריונים של מערכת יחסים שבה היו ידועים בציבור. "אכן, היה קשר מיוחד בין המנוח לבין ש'. במרכזו של קשר זה עמד רצונו של המנוח לשקם את ש', שהיה נער מצוקה שהידרדר לשימוש בסמים. במסגרת ניסיון השיקום, המנוח אכן השקיע בו כספים רבים. הקשר הנטען היה אלטרואיסטי-סוציולוגי, מצדו של המנוח, אבל לא קשר רומנטי".

טישלר דחה את הטענות כאילו מסתירה האחות צוואה מאוחרת שכתב אחיה, שבה הוריש - כביכול - חלק מרכושו גם ל-ש'.

"בין המנוח לבין אחותו שררו יחסים מיוחדים שאין דוגמתם. זה ההסבר לכך שבחייו, כמו במותו, המנוח ראה באחותו את חזות הכל. אין ולא הייתה צוואה מאוחרת", קבע.

בעקבות ההחלטה, הודיע התובע כי בכוונתו לערער עליה בבית המשפט המחוזי. אך פרט לעניינו ובניגוד להחלטות קודמות שהתקבלו בעבר בבית המשפט העליון, שהכיר בזכותם של זוגות חד-מיניים לזכות בהכרה רשמית כידועים בציבור, שטח השופט טישלר את משנתו שלפיה - אין לדבר כל בסיס בחוק.

מנגד, הביע עו"ד בועז קראוס, המייצג את אחותו של המנוח, שביעות רצון מהחלטת בית המשפט. "מדובר בהחלטה חשובה הקובעת קביעות ברורות הנוגעות להיעדר פריצת מסגרת החוק בנוגע לירושת חד-מיניים".

"בני זוג מאותו המין. זאת מנין?"

השופט טישלר מפרש מחדש את החוק, שכבר זכה לפרשנות בפסיקה קודמת בערעור שנדון בבית המשפט המחוזי בנצרת. השופט ממן מבית המשפט בנצרת קבע בשעתו: "הפרשנות שאני דוגל בה היא שהביטוי איש ואשה שימש את המחוקק בהיעדר תודעה לאפשרות קיומם של מצבים מורכבים יותר כאמצעי מילולי לומר כי כל מי שמקיים חיי משפחה ואינו נשוי ייהנה מהוראות החוק. ממילא באים בגדר זה ידועים בציבור בני אותו מין".

השופט טישלר מבטל את דבריו של השופט ממן: "כלשונו של השופט מישאל חשין, אתהפך שבע פעמים ולא אבין כיצד זה ניתן 'למתוח' את הפרשנות הלשונית של הביטוי איש ואשה לעבר הפרשנות שהכוונה גם לבני זוג בני אותו מין. שנית: הנחת היסוד הסמויה הגלומה בפסק דינו של כבוד השופט ממן היא שרוח הזמן השתנתה, הערכים החברתיים השתנו. מאז נחקק החוק הפכנו להיות פתוחים יותר, נאורים יותר, ליברליים יותר ועכשיו 'רוח הזמן' בשלה לפרשנות ולפיה הביטוי איש ואשה סובל פרשנות, לפיה הכוונה לבני זוג אפילו הם בני אותו המין. ואני תוהה - זאת מנין?", כותב השופט.

"אפשר שהציבור טולרנטי כיום יותר לגבי מציאות של בני זוג חד-מיניים מכפי שהיה עת שהחוק נחקק ב-1965. אבל האם באמת ניתן לומר שמציאות זו משקפת את הערכים והנורמות המקובלות בחברה? דעתי היא שפרשנות לגיטימית של הביטוי 'איש ואשה' מאפשרת רק מסקנה אחת: זכר ונקבה. כל פרשנות אחרת נראית בעיני מאולצת, גם אם היא באה לשרת מטרה של קידום ערכים של ליברליות ופתיחות חברתית".

בשלב משתמש השופט בתיאורי מפתח ומנעול. "ניסיון החיים מורה אותנו, שמפתח שאינו מתאים למנעול, יותיר אותנו עם מפתח לחוד ומנעול לחוד ולא ימלא את יעודו. מי שמחזיק בו לא יצליח לפתוח את המנעול שהוא רוצה בפתיחתו. השימוש במפתח צריך להיות מושכל, שאם לא כן, עלול המפתח להישבר - וגם המנעול להינזק". הוא קובע כי "התביעה אינה אפשרית, לא מן הבחינה העובדתית ולא מהבחינה המשפטית".  

תפישתו של השופט טישלר מנוגדת להכרעות בבג"ץ - שקבעו בפרשת דנילוביץ' כי זוגות חד-מיניים יכולים להיחשב ידועים בציבור אם אכן יוכיחו כי הם מנהלים משק בית משותף, תא משפחתי אחיד וחיים במסגרת חברתית שיסודה בחיי שיתוף ואחווה.