תרופת אוסטאופורוזיס בולמת הסיכון לסרטן שד
ממצא מפתיע במלחמה בסרטן השד: מחקר ישראלי מצא שדווקא תרופה המיועדת לחולות אוסטאופורוזיס מפחיתה ב-30% את הסיכון לחלות בסרטן שד ובסוגי סרטן נוספים
בנוסף, ממצאים ראשוניים שטרם פורסמו מראים כי תרופות אלו קשורות באופן משמעותי גם לירידה בסיכון לחלות בסרטן המעי, סרטן הרחם, סרטן השחלה וסרטן הריאה.
"מדובר בפריצת דרך משמעותית"
בשנים האחרונות התקיים מחקר אינטנסיבי בעולם לגבי היכולות של תרופות מסוג ביספוספונטים (שבהן חומר פעיל מסוג אלנדרונט),
המיועדות לטיפול בדילדול העצם, למנוע הופעה של גרורות בעצמות בחולות סרטן שד. "ממצא לוואי" של מחקרים אלו הראה כי ייתכן ולתרופות אלו ישנה יכולת למנוע היווצרות סרטן בשד מלכתחילה.
החוקרים ביקשו לזהות מנגנון ביולוגי המסביר את הממצאים, במטרה להוכיח שהירידה בסיכון לסרטן נובעת מהשימוש בתרופה עצמה ולא, למשל, מחוסר אסטרוגני בגוף, הגורם למחלת האוסטיאופורוזיס, ושבעטיו ניתנה התרופה.
החוקרים הצליחו להדגים כי פירוק התרופות ממשפחת הביספוספונטים מתבצע דרך מסלול פירוק ביולוגי האחראי, בין היתר, ליצירה של חומרים המעורבים בתהליך המסרטן. באותו מסלול בדיוק נעשה גם המטבוליזם של התרופות להורדת שומנים, מסוג סטטינים, שגם הן הודגמו פעמים רבות כקשורות לירידת הסיכון לסרטן באיברים שונים.
המידע שהצטבר במחקר מצביע על כך שההשפעה של הביספוספונטים מתחילה, ככל הנראה, כבר לאחר שנת השימוש הראשונה וכי לשימוש ארוך יותר אין השפעה מגנה חזקה יותר. לעובדה זו חשיבות רבה מאחר ובאופן מעשי פירושה שאם יומלץ על שימוש בתרופה זו למניעת סרטן, יהיה ניתן להמליץ על שימוש קצר מועד, ובדרך זו להקטין את הסיכוי לתופעות לוואי לא רצויות מהתרופה.
"נראה שמדובר כאן בפריצת דרך משמעותית", אמר פרופ' רנרט. "זהו פתרון שנשמע כמעט כמו פתרון קסם. לצערי, בשלב הזה לא ניתן להמליץ על נטילת התרופה למניעת סרטן מאחר וההוכחה תלויה כעת בביצוע של מחקר אקראי מבוקר שיבחן באופן יזום את תוצאות הטיפול באנשים בריאים (גברים ונשים) שיקבלו את התרופה, לעומת בריאים שלא יקבלו את התרופה".
ומה לגבי המחקר האמריקני, בו נמצא כי התרופות לאוסטואופרוזיס הכפילו את הסיכון לסרטן הגרון או הושט?
"סרטן הושט הוא סוג סרטן מאוד מינורי לעומת סרטן השד", טוען פרופ' רנרט. "בישראל ישנם מעט מאוד מקרים ממנו. בנוסף, המחקר המדובר הוא מחקר לא מתוקף. מדובר בדיווח אחד בלבד על התופעה, בעוד ששלושה מחקרים שונים בעולם הגיעו לתוצאות דומות למחקר שלנו. בנוסף, במחקר ההוא מדובר על שימוש ארוך טווח בתרופות, בעוד שבמחקר שלנו היה די בשימוש של שנה אחת בלבד כדי להפחית הסיכון לסרטן. ייתכן שהסיכון שנמצא במחקר ההוא קשור למעבר של התרופה בושט, אך יש סימני שאלה רבים לגבי הממצא אליו הגיעו אותם חוקרים".
מעל 4,000 נשים מאובחנות מדי שנה
סרטן השד הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בנשים. מעל 4,000 נשים מאובחנות מדי שנה כחולות במחלה. בשנת 2009 בוצעו כמעט 348 אלף בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן ב-50 מכונים הפועלים בישראל (מתוך 56 מכונים) ונראה כי ישנה יציבות בשיעור הנשים הנבדקות. לפי המלצות משרד הבריאות כל אישה בגיל 50 עד 74 צריכה להיבדק אחת לשנתיים באופן שגרתי. בגיל צעיר יותר מומלצת בדיקה של כירורג שד אחת לשנה או שנתיים, במקרה של היסטוריה משפחתית.לפי הערכת התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן שד בישראל, 72% מהנשים בקבוצת היעד נבדקו בשנתיים האחרונות. שיעור הבדיקה בנשים ערביות כמעט זהה לזה שביהודיות, והפער שהיה קיים בעבר הצטמצם. השיעורים באוכלוסייה של נשים עולות וחרדיות נמוכים ב-5% עד 10%, בהשוואה ליהודיות ותיקות.
בשנת 2008 זוהו דרך מקורות המידע של התוכנית הלאומית 4,147
מקרים של סרטן השד. מספר זה לא הצביע על עליה לעומת השנים קודמות והוא עשוי לבטא התייצבות של שיעורי התחלואה. מכלל מקרי התחלואה כשליש (1,216 נשים) זוהו דרך בדיקות הסריקה היזומות לגילוי מוקדם של המחלה, כאשר 868 מתוכם זוהו בנשים שנבדקו באופן חוזר (71%). בנשים אלו צפוי היתרון העיקרי והמרכזי של בדיקת סריקה לגילוי מוקדם אפקטיבי, העשוי לתרום לירידה בתמותה.
כ-70% מהנשים שהתגלו כחולות במסגרת בדיקות ממוגרפיה שגרתיות התגלו בשלבים מוקדמים של הגידול. גילוי מוקדם זה מעלה את הסיכוי להחלמה מהירה.
יש לציין כי בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם אינה מתאימה לנשים הנושאות מוטציה גנטית לסרטן שד בגנים (BRCA1 ו-BRCA2). לנשים אלו ממולצת בדיקת MRI של השד.
לפנייה לכתב/ת 
