שתף קטע נבחר
 

כל סקנדל נוחת עלי כרפש

"אמרתי לך/ זה שגעון של שמש/ עצי לימון יוקדים/ דרכים צרובות/ שלאורכן אני נמשכת/ אל מרכז האור שבך/ בזיגזג התודעה". שיר של המשוררת אילנה היילי

שִׁגָּעוֹן שֶׁל שֶׁמֶשׁ

אָמַרְתִּי לָךְ

זֶה שִׁגָּעוֹן שֶׁל שֶׁמֶשׁ

עֲצֵי לִימוֹן יוֹקְדִים

דְּרָכִים צְרוּבוֹת

שֶׁלְּאָרְכָּן אֲנִי נִמְשֶׁכֶת

אֶל מֶרְכַּז הָאוֹר שֶׁבָּךְ

בְּזִיגְזַג הַתּוֹדָעָה

אַתְּ דְּהִירָה בְּהִירָה

בִּתְהוֹמוֹת עֲלוּמַי

אַתְּ אוֹרְכִידֵאָה שֶׁל שֶׁמֶשׁ.

 

שׁוּב אַתְּ מַמְרִיאָה

שׁוּב אַתְּ מַמְרִיאָה לִקְרַאת הַשֶּׁמֶשׁ

וַאֲנִי עִלֶּגֶת בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה

בָּהּ כָּל סְקַנְדָּל נוֹחֵת עָלַי כְּרֶפֶשׁ

וְכָל אָדָם תְּאֵב–בָּצַע מַשְׁאִיר אוֹתִי גְּוִיָּה.

 

כָּל בֹּקֶר אֶהֱזֶה אוֹתַּךְ מַבֵּטֶת

בְּעוֹמֵק שַׁלְוַת–כָּחֹל שֶׁל אֶרֶץ סוֹעֵרָה

בָּהּ כָּל כּוֹכָב וְרֶגֶב מִתְחַנְּנִים בְּרֶטֶט

לְאֵל אֲשֶׁר שָׁכַח בְּרִיתוֹ עִם הַבְּרִיאָה.

 

אַתְּ תַּחְזְרִי לַמִּלְחָמוֹת, דָּמִים, וּבֶכִי,

בִּידֵי–שָׁרָב תַּנְצִיחִי אֶרֶץ הֲלוּמָה

אֲנִי אַמְשִׁיךְ לִרְחוֹף בְּצֵל קְנָאוֹת וְדֶחִי

כְּשֶׁאֵת רוּחִי לוֹפֶפֶת מִפְלֶצֶת זֵדוֹנַה.

 

אַךְ כְּשֶׁיִמוֹט גּוּפִי אָשׁוּב

אֶל כַּלָּנִית וְאֹרֶן

וְאַתְּ קוֹרֶנֶת תְּקַדְּמִי פָּנַי

בְּעֹנֶג הַשִּׁירָה

וּבֹשֶׂם הַצִּפֹּרֶן.

 

אילנה היילי, ילידת קיבוץ חולדה, מתגוררת כיום עם בעלה בשיקגו ארה"ב. הייתה רקדנית, מעצבת אופנה, מורה ליוגה ומורה לספרות עברית, פרסמה מאמרים וספרי שירה ופרוזה בארה"ב. "גבעת הסלעים" הוא הספר הראשון שלה היוצא לאור בישראל בעברית (הוצאת "פרדס"). השיר המובא כאן לקוח מתוכו

 

לכל כתבות המדור לחצו כאן

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים