שתף קטע נבחר

 

חוזרת בשאלה

הבמאית הבוסנית יסמילה זבאניץ' מבקשת להעלות בסרטה "בדרכה" תהיות על דמות האישה כשברקע שינויים חברתיים וחזרה לדת: "מישהו סירב ללחוץ לי את היד, בגלל שאני אישה. זעמתי, אבל סיקרן אותי לדעת למה זה קרה", היא מספרת

לבמאית הבוסנית יסמילה זבאניץ' היה מזל של מתחילים: סרט הביכורים שלה "גרבאוויצה" זכה בפרס "דב הזהב" בפסטיבל ברלין 2006, וסימן אותה כיוצרת מבטיחה, שכדאי לעקוב אחריה. ולמרות ההישג הזה ושלל הפרסים שליקטה בהמשך, הדרך לסרט השני הייתה לא קלה וגיוס הכספים נתקל בקשיים.

 

בסופו של דבר היא התעקשה והצליחה להרים את הפרויקט – בחודש פברואר האחרון, זבאניץ', בובנאית וליצנית בעברה, חזרה לזירת הפשע והציגה בברלין את "בדרכה", שאף הוא, כמו קודמו, נוגע בסוגיית האמהות. "כולם אומרים שלעשות סרט שני, זה הכי קשה", העידה זבאניץ' (36) בראיון, "אבל אני מאושרת שהצלחתי לשרוד ולסיים אותו".

 

צפו בטריילר של הסרט "בדרכה"

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

"בדרכה" שמוצג אצלנו עכשיו מתרחש אמנם על רקע המציאות המורכבת של הבלקן, אבל הוא רלוונטי מאוד לנעשה בישראל בפרט ובמרחב בכלל. העלילה שלו מתמקדת בזוג אוהבים מוסלמי-חילוני – לונה ועמאר - החי בבירת בוסניה -הרצגובינה, סראייבו, ומתמודד עם צלקות המלחמה.

 

לונה שמתקשה לעשות ילדים עובדת כדיילת, בעוד עמאר הסובל מחיבה מופרזת לאלכוהול לא מצליח למצוא עבודה. כשעמאר מתקבל לעבוד במרכז אסלאמי קיצוני, הכל מתחיל להשתנות בחיי הזוג: עמאר מתקרב יותר ויותר לדת ולונה צריכה לעשות בחירות קשות. עליה להחליט האם היא תלך בעקבות האהבה ותשנה את אורחות חייה ואת האמונה שלה, ותעטה את הרעלה, או שתדבק בהלכותיה הרגילות והחילוניות.

 

מי הבוסניה?

"היו מספר דברים שעניינו אותי שכתבתי את 'בדרכה'", מדווחת זבאניץ', "למשל השינויים במולדתי, אותם כולם עוברים עכשיו, למשל ביחסים אישיים. רציתי לבדוק מה מקומו של האינדיבידואל בחברה ומה מקומן של הנשים בתוך השינוי הזה. למשל נושא האמהות, שהוא ההגדרה המוחלטת והמשמעותית ביותר, שאישה צריכה להחליט".


אישה בין חילוניות לדתיות. מתוך "בדרכה"

 

נושא אחר שטרד את שלוותה של זבאניץ' היה ההקצנה הדתית המתחוללת כעת בבוסניה. "אחד השינויים בהם הבחנתי הוא שיותר ויותר אנשים מתקרבים לדת. הושפעתי במיוחד ממקרה שקרה לי: ביקרתי בדירה של חבר, ואחד הנוכחים סירב ללחוץ לי את היד, בגלל שאני אישה. מאוד זעמתי ונעלבתי בגללו, אבל סיקרן אותי לדעת למה זה קרה. רציתי לחקור מי האיש הזה ולמה הגבתי בצורה זועמת כל כך.

 

"המקרה הזה היה טריגר להיכנס לתוך המחקר. מתברר שהאיש שסירב ללחוץ את ידי נמנה על ה'סלאפים' - תנועה מוסלמית מהזרם הסוני, שמבקשת לקיים את מצוות הדת בצורה הקרובה לזו שהייתה קיימת בימי מוחמד. הופתעתי לגלות שבבוסניה, רבים מהמשתייכים לתנועה הזאת הם פאנקיסטים לשעבר, נרקומנים שהצליחו להיגמל מסמים או בנים למשפחות קומוניסטיות בדימוס.


חזרה לדת בבוסניה, כפי שמשתקפת ב"בדרכה"

 

"הם פנו למצוא נחמה ושלווה ב'סלאפיה' בגלל כל מיני מניעים: רצון למצוא אלטרנטיבה, חיפוש אחר ודאות בעולם כאוטי, חיפוש אחר זהות ופתרון או תרופה לבעיות ולמצוקות. במסגרת התחקיר, ביקרתי במסגדים, השתתפתי בשיעורי דת, דיברתי עם בנות הזוג של ה'סלאפים' ונפגשתי עם מומחים לתחום. חשבתי שזה צעד נכון מבחינתי ללכת בכיוון הזה, ולבדוק את החברה הבוסנית. מצד שני, רציתי לחקור באמצעות הדמויות של הסרט את האמונות שלי ואת השאלות שמטרידות אותי".

 

לפעמים בחרת בסרט שלך לא לתת תשובות.

 

"האמת, שרציתי יותר להעלות שאלות, מאשר לתת תשובות או לשפוט. חשבתי שהדברים שקורים במולדתי הם יותר אוניברסליים – השינויים בדת וההשפעה שלהם על מערכות יחסים יכולים לקרות בעוד ארצות. ריתק אותי לבדוק איך שני אוהבים מגיבים לשינויים שחלים בתוך התא המשפחתי שלהם, ועד כמה הם מסוגלים להיות סובלניים לשינוי הזה. למשל האם האישה מכבדת את הרצון של בן הזוג למצוא את האמונה שלו? האם שניהם משתנים? האם הבן הזוג מאבד את עצמו ברגע שהוא דבק באמונתו?".

 

חיה בסרט

"מבחינתי, סרטים מחוברים וקשורים לחלוטין לחיים, לגוף ולמציאות שלי", היא מספרת ומתוודה על האובססיה שלה בנוגע לסרט. "אני עושה סרטים כדי לבחון את עצמי ולחשוף דברים שקורים בחיים שלי. היה לי מאוד חשוב לעשות את 'בדרכה' גם מבחינה אישית וגם בשביל החברה הבוסנית – רציתי להציב מראה בפני החברה, כדי שאנשים יראו ויקלטו מה קורה באמת. זה השלב הראשון מבחינתי. השלב הבא הוא ש'בדרכה' יגרום לשינוי בחברה. אני מקווה שזה עדיין לא מאוחר ושבוסניה תדבוק בדרך החירות".

 

את חושבת שסרטים אכן יכולים לגרום לשינוי?

 

"מאחר והיו סרטים ששינו את חיי, אני רוצה להאמין שסרטים יכולים לשנות אנשים".

 

איך היו התגובות בבוסניה ל"בדרכה"?

 

"כשאנשים צפו בסרט הם היו מאוד מעורבים ומאוד נכנסו לתוכו, והביעו את דעתם לגבי מה שקורה בעלילה, וזה דבר נהדר. חלק מהם חשבו שלונה היתה צריכה לתמוך יותר בבעלה ולהבין אותו, אחרים סברו שהיא לא הייתה צריכה להיות כל כך טולרנטית ושהיא הייתה חייבת לעזוב אותו עוד בתחילת התהליך".


להישאר לבד, או לבחור בדת. "בדרכה"

 

ההצלחה של "בדרכה" חבה לא מעט לשני הכוכבים הנאים והראויים שלו - זרינקה סביטיצ'יץ' ולאון לוצ'ב. "הכרתי את שניהם מסרטים אחרים", מעידה זבאניץ', "אבל רציתי שהם ינסו לעשות דברים אחרים בתהליך החזרות, יהיו חופשיים וימצאו את הדמויות ואת האנרגיות שלהן. אני שמחה שמצאתי את הזוג הזה. הוא היה בחירה טבעית ונכונה.

 

"רק שני שחקנים טובים ואנשים נפלאים כאלה היו יכולים לגרום לצופים להזדהות איתם ולקחת אותם למסע שהדמויות עוברות. אני כל כך שמחה שעמדו לרשותי שני אמנים נהדרים כאלה, שהיו מוכנים להתמסר ולהקריב את עצמם, זמנם וחייהם עבור התפקיד והפרויקט. עשינו המון חזרות, והעבודה נעשתה תוך כדי שיתוף פעולה - הייתי קשובה להצעות שלהם לעשות דברים חדשים".

 

מאיזה במאים הושפעת בעבודה על "בדרכה"?

 

"בצורה מודעת הושפעתי מג'יין קמפיון, דייוויד לין ועבאס קיארוסטאמי. כשאני עושה סרט, אני לא חושבת: 'עכשיו, אני הולכת לעשות סרט כמו של אינגמר ברגמן', אבל אני בהחלט מושפעת מיוצרים גדולים, ולפעמים ההשפעות חזקות אך לא מודעות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים