האם ל-ynet: מאז "נוהל ילד" בני חי בבית נעול
הרשעתם של שני לוחמי גבעתי שהשתמשו במאג'ד פראח כמגן אנושי בעופרת יצוקה, לא הביאה נחמה למשפחתו ברצועה. "זו היתה הפעם הראשונה שאני נתקלת בישראלים, וזה היה רגע מבעית", סיפרה. השכן שתיקו נבדק: "שום העמדה לדין לא תביא לצדק על אותם רגעים"
"כשלקחו את מאג'ד הרגשתי פחד עצום, הייתי בטוחה שהם הולכים להרוג אותו. כשנורתה הירייה על התיק הייתי בטוחה שירו בו ואחותו הקטנה החלה לצעוק 'הרגו את מאג'ד'. הרגשתי שהנשמה שלי יוצאת". כך אמרה היום (א') בשיחה עם ynet עפאף רבאח, אמו של הילד מאג'ד, שבעת מבצע "עופרת יצוקה" השתמשו בו לוחמי גבעתי כ"מגן אנושי" וביקשו ממנו לפתוח תיקים שנחשדו כממולכדים.
עפאף סיפרה כי דיירי הבניין היו במקלט כשכוח של צה"ל פשט על המקום. "מאג'ד עמד לידי והם הצביעו לכיווננו. הייתי בטוחה שהחייל רוצה לדבר איתי. שאלתי אותו 'מה אתה רוצה' ואז הוא סימן שוב שהוא רוצה את הילד. פחדתי ואז החיילים משכו אותו והוציאו אותו מהחדר בו היינו. אחר-כך לא ראיתי אותו והקשר הבא איתו היה רק אחרי הירייה, כשאחותו החלה לצעוק 'הרגו את מאג'ד'. זה היה רגע מבעית. אין מילים לתאר את מה שהרגשתי".
ילדים במחנה הפליטים ג'בלייה, ב"עופרת יצוקה" (צילום אילוסטרציה: AP)
כיום מאג'ד כמעט בן 12, תלמיד כיתה ז'. לדברי אמו, עד היום הוא דורש שבכל רגע נתון דלת הדירה תהיה נעולה. "הוא עצמו לא מוכן לנעול אותה, אלא מבקש מאחיותיו או ממני לנעול אותה. מדי פעם הוא שואל אותי לאן נלך אם תפרוץ עוד מלחמה" סיפרה.
היא התייחסה להרשעתם של שני הלוחמים שסיכנו את בנה, ואמרה כי "ההחלטה איננה פיצוי הולם, אך אם באמת יענישו אותם, יש בזה סוג מסוים של פיצוי, גם אם מינימלי, על אותם רגעים שאילצו אותנו לעבור, כשלא נשקפה כל סכנה לחייהם. זו היתה הפעם הראשונה שאני נתקלת בישראלים, בוודאי בישראלים חמושים, פנים מול פנים. אלה היו רגעים קשים ואם החיילים יקבלו עונש אמיתי זה יגרום לנו סוג של שביעות רצון, אבל לא יגרום לנו לשכוח את אותם רגעים".
"הם ירו בתיק שלי"
בכניסה לבניין עצמו בשכונת תל אל הווא בעיר עזה נמצא עבד אל-פתאח עבד אל-האדי, בן ה-50, שאת תיקו התבקש הילד מאג'ד לפתוח. אל-האדי עוד זועם על המקרה. "שום העמדה לדין לא תביא לצדק על אותם רגעים. מה גם שהם ירו בתיק שלי, שהיה בו דרכון, כסף וקצת זהב שלקחנו אתנו כי חששנו להשאיר בדירה. הכסף נעלם וכך גם הזהב. אני משוכנע שהחיילים רצו לגנוב", אמר.
התיק שמאג'ד התבקש לפתוח. היה נעול בקוד
הוא נזכר באותם רגעים. "החיילים החלו לירות פצצות זרחן לכיוון הבניין.
הבית שלי נשרף וירדנו במהרה למקלט. הפרידו אותנו מהנשים והילדים ואת חלקנו קשרו בידיים ובעיניים. אחד החיילים שאל של מי התיק. עניתי 'שלי, האם אתה רוצה שאני אפתח אותו' ואז הוא הורה לי להישאר במקום והכה אותי בקנה הרובה. החיילים לקחו את הילד וביקשו ממנו לפתוח, והוא הסתבך כי סגרתי את התיק בקוד מספרי".
לדבריו, "כשמאג'ד לא הצליח לפתוח הם הכו אותו וירו בתיק". אל-האדי סיפר כי הוא חש ברע מהמכה ברובה והחיילים הזעיקו רופא שהיה בכוח והעניקו לו עזרה. "מה שבטוח הוא שבאותם רגעים לא נשקפה כל סכנה לחיילים. להיפך, אחרי שהפגיזו את הבית הפכו אותו למפקדה, ישנו בדירותינו ואף בישלו בהן. האם זה מצב של חיילים בסכנה? למה היו צריכים לירות בתיק? היינו בטוחים שהם ירו בילד והרגו אותו. אחרי זה מאג'ד חזר וסיפר שהם הרביצו לו".
Read this article in English