סנוב, בלוד כבר היית? נחיתה רכה בעיר עתיקה

חמש דקות משדה התעופה, הפכה העיר לוד למרכז הלוגיסטיקה והשינוע הגדול בארץ. יתרונה של העיר כצומת אסטרטגי גם בעברה, רבע שעה מתל אביב וחצי שעה מירושלים, לא מספיק כדי לפטור אותה מתדמית שלילית שדבקה בה כמו בוץ: תחנות סמים (שנוקו לאחרונה), בנייה בלתי חוקית, מצוקה ויחסים מתוחים בין תושביה שמייצגים פסיפס תרבותי - הכולל חב"דניקים, בדואים, עולים חדשים, ותיקים וערבים שמהוים שליש מתושביה.

לוד שמרה על רצף התיישבות יותר מכל עיר אחרת (ירושלים, עכו, קיסריה), ולא נחפרה "לעומק". ב-1996 נמצא בה פסיפס, מהמפוארים והבודדים שהשתמרו בשלמותם מסוף המאה השלישית. כיום הוא מושאל למוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק וכשיחזור הביתה, ייבנה לכבודו מוזיאון.

באתר שנקרא "פארק השלום" מרוכזים תחת כיפת שמיים אחת: מסגד, כנסייה, בית כנסת, בתי בד, מסבנה וחאן. תלויים דרך נס על תילם, מוזנחים ברמת תחזוקה, לא נגישים למטייל עם סנדלים (מומלץ מכנס ארוך ונעליים סגורות), שצריך לטפס מעל מכשולים חדים.

למטיילים בעיר כדאי להתייחס בסלחנות להזנחה ולראות בה חלון ראשוני, שבקרוב מאוד יוסדר במרכז מבקרים עם עלות כניסה ותורים ארוכים. יצאנו בעקבות מספר תחנות עבר מפואר, לפני שהפטישים וכלים אחרים חושפים את פניה של לוד.

הבלדיה. בניין העירייה מהתקופה העותמאנית בלוד (צילומים: גילי מצא)

גשר ג'ינדאס: קישר את ערי הנמל עם ירושלים

הגשר נטוי על אפיק נחל איילון, מצפון לעיר. בגשר שלושה קמרונות. במרכזי, לוח עם כתובת שמספרת שהוא נבנה על-ידי הסולטן האדיר בעל השם הארוך: א-טאהר רכן א-דין בייברס בן-עבדאללה, שלצידו חקוק בעל חיים מיתולגי, אריה-ברדלס, הדורס בעל חיים קטן יותר ומסמל את הסולטן הממלוכי, בייברס, שבימיו הסתיים שלטון הצלבנים.

המלצה-לרדת מכביש 40, להיכנס לעיר העתיקה ואז לרדת לכיוון אזור התעשייה, ולהתקרב לראות את האריה-ברדלס והכתובת במרומי הגשר, שקישר את ערי הנמל עם ירושלים הבירה.

נמצא על אפיק נחל איילון. גשר ג'ינדאס

באר השלום: תחנת מעבר של סוחרים

בצידי רחוב שדרות ירושלים, בדרך שהיתה פרושה לאורך הארץ, נמצאת באר ששירתה סוחרים וצבאות כתחנת מעבר מיעד אחד למשנהו. המבנה כיפתי ומיוחס ארכיטקטונית לתקופה הממלוכית. על פי הבאר ניתן לראות את החריצים שנוצרו מחיכוך החבלים בעת העלאת המים.

ממול לבאר מצוי עץ שקמה עתיק, שלידו חקוקה כתובת שמסבירה שכאן נהגה הנרייטה סולד לנוח בדרכה מירושלים לבקר את חניכי עליית הנוער. השקמה, ששורשיה משתרגים ועבים, מרשימה.

מבנה כיפתי שמיוחס ארכיטקטונית לתקופה הממלוכית. באר השלום

פלאפל במגדל המים

המגדל ברחוב כצנלסון, שנבנה במחצית שנות ה-30 על-ידי עיריית לוד, היה עד לא מזמן פלאפל פעיל. המבנה סימל סיומה של תקופה בה התושבים הסתפקו במי בארות לצריכה ביתית, ומכסות המים שקבלו מהמגדל איפשרו להם לטעת גינות פרי ועצי ירק. המבנה מיוחד בעיצוב שלו, לעומת מגדלי המים הסטנדרטיים ברחבי הארץ.

תחנת הרכבת העותמאנית - בניין המוקד העירוני

התחנה, שנקראה תחנת "א-ליד" על מסילת ברזל מ-1892, קישרה בין יפו לירושלים. כיום משמשת כבניין המוקד העירוני במדרחוב גרטבול. במלחמת העולם הראשונה פרקו הטורקים את קטע המסילה ליפו, כדי לסכל את תוכנית הצבא הבריטי לנחות בחוף יפו ולהתקדם ברכבת לתוך הארץ ולכבוש את ירושלים. המסילה חודשה על-ידי הבריטים אחרי המלחמה ולאחר מכן בוטלה.

קישרה בין יפו לירושלים. מיקום תחנת הרכבת העותמאנית לשעבר

רכבת לילה לקהיר

כשהבריטים כבשו את הארץ, הם השכילו להבין שלוד היא צומת המרכזי, ולכן הקימו בה תחנת רכבת בקו בין קהיר לדמשק. כיום יש בה עדיין 20 פסים, שמומלץ לחצות אותם בזהירות וזריזות. בהמשכה נמצא הצריף של פרנק טיילור, מתכנן הרכבות הבריטי שבנה במקום בריכה ומגרש טניס, והיה לו מוסך בצורת איגלו ל"אוטומוביל" שלו. כיום המקום הוא שטח של מפעל "גומיאן", לאביזרי גומי.

ציורי קיר שהשתמרו

יש בלוד איש מיוחד בשם שי פרקש, שחוקר ומשמר ציורי קיר עתיקים. אחד מהם, אורנמנט בסגנון ארט-דקו, נמצא בחנות לחומרי בניין בשדרות צה"ל 30. ציור קיר דקורטיבי במה שהיה בית של משפחה שניהלה מפעל סיגריות, בשנות ה-20 של המאה הקודמת.

מוזיאון עדות ישראל

בשדרות המלך דוד 20 ישנם פריטי יודאיקה נדירים מיהדות צפון אפריקה, רוסיה, הודו והעיירה היהודית באירופה. כתובות גרוזיניות, שמלת כלה טוניסאית במשקל 35 ק"ג, אמנות מיניאטורית של קליעה בחוטי רפיה וספרי תורה הם חלק מהמוזיאון שיש בו אוצרות אמיתיים. בחדר ההודי נמצאת דוגמנית "הבית", רות וסרמן, הבלונדינית, שלבשה לכבודנו סרי ותכשיטים.

פריטי יודאיקה נדירים: רות וסרמן בסרי ותכשיטים. מוזיאון עדות ישראל

ואיך אפשר בלי חומוס: מסעדת אבו-מישל

המסעדה שנמצאת במבנה מהתקופה הטורקית, קיימת משנת 1955 וקטפה את התואר "החומוסיה של המדינה". מגישים בה מסבחה עדינה, סלט ערבי חתוך כמו שצריך, פלאפל מחומוס גרעינים וקבב שבעליו טוען שאם היה אישה - היה מתחתן איתו. מה יש להוסיף? מיקום: רחוב גולומב, מול בניין הבלדיה - בניין העירייה מהתקופה העותמאנית.

מרכז אלמז: פולקלור אתיופי

המרכז מכשיר ומעסיק נשים אתיופיות במלאכות התפירה השונות, על סמך הידע והמסורת האתנית שלהן. מצאנו במקום תיקים, כיסויים לצרכי תפילה שונים, חולצות ופסלים מחימר, ביניהם אחד חביב במיוחד שצורתו אליפטית ובתוכו זוג ומעליו מכסה כמו לסיר. מיקומו בחדר השינה. האישה האתיופית העדינה משאירה את המכסה פתוח, כאשר היא מעוניינת ביחסי-מין. בימים שיש לה "כאב ראש" - הוא סגור. מומלץ לכל קרייריסטית. מיקום: מרכז ספיר, ברחוב חיים משה שפירא.

מלאכות תפירה שונות על סמך ידע ומסורת אתנית. תופרת במרכז אלמז 

כנסיית סנט ג'ורג': מהחשובות הנצרות

הכנסייה נחשבת אחת מארבע החשובות בנצרות, היות ונמצא בה קברו של ג'ורג' הקדוש (רדו למערה), פטרונה של הכנסייה היוונית-אורתודוכסית, שהכניע דרקון. במרכזה תלויה מנורת שנדלייר ענקית מצופה זהב, שתאומתה נמצאת בכנסיית הקבר בירושלים, מעוטרת בקדושים ונביאים. כומר הכנסייה, יוס שופרוני הצעיר, הוא מינוי של הפטריארך הירושלמי. במסגד צריח גבוה במיוחד שנראה למרחוק. מתחתיו אולמות שהיוו מאגרי מים בעבר לכנסייה הסמוכה ותושביה.

הכומר יוס שופרוני מתחת לשנדלייר מצופה הזהב. כנסיית סנט ג'ורג'

בתי בד: שמן זית, שמן שומשום וטחינה

בשכנות לכנסייה, המסגד ובית הכנסת "שער השמיים", נמצאים בתי בד ששימשו לייצור שמן זית, שמן שומשום וטחינה. מוצרי הלוואי היו הסבונים שיוצרו לאחר שהסתיימה העונה החקלאית. מי שמתעניין בנושא ורוצה לתאם סיור קבוצתי (בכל המסלול לעיל), מוזמן לפנות במייל למנכ"ל הקרן לפיתוח לוד, אביב וסרמן.

חאן אל חילו: חאן מהתקופה הממלוכית

עוד שכן באותו מתחם של לוד העתיקה, הוא חאן מהתקופה הממלוכית והעותמאנית. בסמוך אליו התקיים שוק בימי שלישי ושישי, שעדיין פעיל. סוחרים שבאו למכור בשוק השתכנו בחאן ואיחסנו בו את מרכולתם, בין היתר בהמות שיובאו מארצות שונות ונמכרו בו. הכניסה לחאן היתה דרך שער רחב וגבוה בקיר הדרומי, מעוטר בשתי קשתות. החדרים הפתוחים משמאל לשער שימשו כחנויות שפנו לרחוב, ובתקופת המנדט הופעל החאן והושכרו בו חדרים.

באזור התקיים שוק בימי שלישי ושישי, שעדיין פעיל. חאן אל חילו

אלף לילה ולוד

ואם אתם כבר בלוד החודש, אירועי "אלף לילה ולוד" , ייערכו בעיר העתיקה ב-21 וב-28 באוקטובר מ-23.00-18.00, במתחם שכולל את הכנסייה, בתי הבד, המסבנה, המסגד הגדול והחאן - הזדמנות לראות היסטוריה לצלילי מופעים של דיויד ברוזה, מירה עוואד, התזמורת האנדלוסית, מספרי סיפורים ונגני רחוב. כמו כן, יוקרן מיצג אורקולי על מבנים עתיקים ובתים היסטוריים, גם של הפסיפס הרומי הנדיר שהתגלה בעיר. בנוסף, יריד אוכל ותבלינים.

• גילי מצא, עיתונאית וצלמת אווירה ונוף שצילומיה מתפרסמים בעולם