גנבו או לא? סכסוך שכנים סביב צריכת מים
דיירים במתחם מגורים בנתניה, תבעו את שכניהם בגין הוצאת דיבה, לאחר שהם הפיצו דו"ח המייחס להם גניבת מים. ביהמ"ש אילץ אותם לחשוב היטב לפני התביעה הבאה שלהם
דיירים תבעו את שכניהם בגין הוצאת דיבה, לאחר שהאחרונים הפיצו לכל הדיירים דו"ח המייחס להם גניבת מים. בית המשפט דחה את התביעה לאחר שקבע, כי הדו"ח משקף את מצב הדברים לאמיתו.
התובעים מתגוררים בנתניה, במתחם עם 16 יחידות דיור צמודות קרקע. לכל יחידה צמוד מד מים פרטי, ובגבול המתחם קיים מד מים ראשי המודד את סך כל צריכת המים של המתחם. החיוב בגין צריכת המים מחושב על ידי חברת מת"ן העובדת בשירות מי נתניה - ספקית המים למתחם.
דיירי המתחם טענו כי הם מחויבים בגין צריכת מים משותפת, על אף שאין במתחם גינה משותפת או ברז לשימוש ציבורי. לאור זאת ביקשה מי נתניה מחברת מת"ן לבדוק את העניין. מת"ן הגישה דו"ח בדיקה בו נכתב בין היתר, כי המונה של התובעים הפוך ומסתובב כל הזמן אחורה, ובסוגריים נכתב 'גניבת מים'. הדו"ח נמסר למי נתניה, שהעבירה אותו לנציג וועד הדיירים.
התובעים טענו, כי באסיפת דיירים חילקו שכניהם, בעל ואישתו, עותק מהדו"ח לכל הדיירים, ובכך הוציא את דיבתם רעה. בתביעה שהגישו נגד מי נתניה, מת"ן ובני הזוג שחילקו את הדו"ח, דרשו התובעים פיצוי של 150 אלף שקל, והכחישו את המיוחס להם בדו"ח.
הגנת אמת בפרסום
השכנים, מי נתניה ומת"ן טענו, כי הפרסום אינו מהווה לשון הרע, וטענו להגנת אמת בפרסום והגנת תום הלב. הבעל הנתבע אף הגיש תביעה שכנגד על סך 300 אלף שקל, מאחר שטען כי בתום אסיפת הדיירים החל התובע לצעוק כי הוא גנב כסף ממקום עבודתו.
נשיאת בית משפט השלום בנתניה, השופטת דפנה בלטמן קדראי דחתה את התביעות ההדדיות שהגישו השכנים זה גנד זה.
לגבי התביעה בגין פרסום הדו"ח שערכה מת"ן נקבע, כי מהדברים שנכתבו ושמייחסים לתובעים מעשה מכוון של "גניבת מים" אכן עולים כדי לשון הרע, וכי כל אחד מהנתבעים - מי נתניה, מת"ן והשכן, גרם לפרסום הדו"ח בכך שהעבירו לאדם זולת התובעים.
למרות זאת נקבע, כי לנתבעים עומדת הגנת אמת בפרסום, מאחר שקיימות ראיות נסיבתיות, המוכיחות ברמה גבוהה של הסתברות, כי הדברים שנכתבו בדו"ח הם אמת.
עוד נפסק, כי אשת הנתבע לא הפיצה את הדו"ח. באשר לבעלה, שכן הפיץ את הדו"ח, נקבע כי עומדת הגנת תום הלב, מאחר שהפרסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר שלו, והופנה ליתר הדיירים בעלי עניין אישי דומה. עם זאת נקבע, כי הגנת תום הלב אינה חלה על מי נתניה ומת"ן, זאת לאור לשון הדו"ח הסוטה מהסביר בנסיבות העניין.
התביעה הנגדית נדחתה לאחר שהופטת קבעה שהיא לא הוכחה. בנוסף היא העירה, שראוי כי גופים העוסקים במתן שירות לציבור יפעלו על פי נוהל מסודר שיסדיר את דרכי ההתבטאות לגבי ממצאי בדיקות, ואת דרכי המשלוח והפרסום של ממצאים אלו.
"לא יכולה להיות מחלוקת, ללא זיקה לתוצאות הליך זה, כי ניתן היה לכנות את הפעולה שיוחסה לתובעים באופן פחות בוטה ויותר מדוייק, אשר אפשר ומונע היה ניהול הליך זה", כתבה השופטת.
לפיכך, התביעות ההדדיות של שני השכנים נדחו. התובע חויב לשלם למי נתניה, למת"ן ולאשת הנתבע, הוצאות ושכר טרחה של 20 אלף שקל לכל אחד.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
