הייאוש מעמיק: 'לתקוף ארמון הנשיא, לגייס בני 17'
התוכנית לצליחת התעלה כשלה, 200 חיילי צה"ל נהרגו שם, ובישיבה אצל גולדה מאיר מציעים הנוכחים להפנות את האש לעבר דמשק ומציינים מטרות לתקיפה. גולדה שואלת: "מדוע זה מוכרח לשבור אותם", והרמטכ"ל עונה שגם אם היו תוקפים את "הבור, רדינג ורמת אביב - זה משבש מאוד". גולדה מתכננת נסיעה סודית לנשיא ניקסון ודיין מתלבט אם ללכת לטלוויזיה. היום השלישי לכישלון
שלושה ימים לאחר פרוץ מלחמת יום כיפור כבר ברור מעל לכל ספק שמצבה של ישראל קשה ביותר. בתוך אותו ערפל קרב, מתבררים עוד פרטים על כישלון מתקפת הנגד של צה"ל בדרום, שהיתה אמורה - לתפישת ההנהגה הביטחונית - לשנות את פני המערכה. החזית המצרית, נראית בשלב הזה אבודה. טילי הנ"ט שוחקים את השריון הישראלי, החי"ר והשריון המצרי שוטפים את סיני והמעוזים בקו התעלה נופלים בזה אחר זה.
באותם רגעי ייאוש, ב-9 באוקטובר 1973, מכונסים השרים וראשי מערכת הביטחון אצל ראש הממשלה, גולדה מאיר. התוכנית המתגבשת: למקד את המתקפה בחזית הסורית, ולתקוף בדמשק. שר הביטחון, משה דיין, הציע לגייס יהודים בעולם לצה"ל, ואילו השר יגאל אלון הציע לאמן נערים מגיל 17, כדי שלא יצטרכו לעבור טירונות. הפרטים הללו נחשפים הלילה (יום ד') בפרוטוקולים סודיים ביותר, שהיו שמורים עד כה בגנזך המדינה.
הסיקור המלא: סודות יום כיפור
- לחצו כאן לקריאת הפרוטוקול
- בוקר המחדל: "רק שלא יגידו"
- היום השני: "רוצים זמן למכות"
- היום השלישי:
לא יודעים כלום
"לפי מיטב הערכתי, אין לנו סיכוי טוב בצליחה וכדאי בתקופה הקרובה לא רק לא לעבור אלא גם לא להתקרב ולזרוק את המצרים", אומר שר הביטחון משה דיין בפתח הישיבה. ברגעים הללו מבינים הנוכחים כי התוכניות לצליחת התעלה לא היו אלא מקסם שווא. המודיעין שמגיע מהשטח מעורפל וקשה להבין את המתרחש בחזיתות. נוציא את הנשמה וזה לא ישנה. כל המעוזים מוקפים. לא נשאר אף מעוז אחד שהוא לא מכותר חוץ מ"בודפשט" (המעוז הצפוני ביותר השוכן על שפת הים התיכון, היחיד שלא נפל במלחמה) לא רק שהם לא יכולים להחזיק, הטנקים לא יכולים להגיע אל המעוזים. יאבדו יותר הרוגים וטנקים מאשר האנשים במעוזים".
הרמטכ"ל ושר הביטחון. אין תמונת קרב אמיתית (צילום: לע"מ)
הרמטכ"ל דדו חושף מצדו את תוצאותיה החמורות של מתקפת הנגד שכשלה: "הניסיון שלנו אתמול לזרוק את המצרים לא הצליח. לנו לא היתה את תמונת הקרב האמיתית. כשישבתי בממשלה קיבלתי דיווח שברן (אברהם אדן) השתלט על גשר ומבקש רשות לחצות. התמונה שהצטיירה היתה לא נכונה. לא התבצעה התוכנית. היא לא הצליחה". הוא מציע תוכנית המורכבת משלושה חלקים:
- כיבוש אזור פורט סעיד.
- היערכות אוגדות מנדלר וברן למגננה.
- היערכות לקראת צליחת התעלה של אחת האוגדות.
שר הביטחון מוסיף דיווח קודר משלו על המצב בדרום: "לי לא נראה שיש מפתח איך לשנות את המצב", ומוסיף כי אין אפשרות להגיע למעוזים, בהמשך לדברים קודמים שאמר יומיים קודם - שיש להשאיר פצועים מאחור, כאשר לא ניתן להגיע אליהם. "התמונה המצטיירת ממפקדי האוגדות: אין להם יכולת לכבוש את קו המים. הם מאבדים טנקים וצריכים לסגת. יש לנו בתעלה כ-200 הרוגים". לדבריו, "המערך המצרי הוא כזה שכל ניסיון לגשת עם שריון לתעלה עולה ביוקר רב".
"אריק הציע שהוא יחצה את התעלה על גשר שלנו", מספר דיין. "צריך להביא גשר שלנו. זה דבר איטי וכבד. נניח שניתן לו לעבור. הוא יהיה שם עם קצת טנקים. המצב ביסודו לא ישתנה". גולדה חרדה מהאפשרות שאריק יצלח את התעלה וייתקע מצדה השני: "כשאריק בצד השני, הוא לא במלכודת?" דדו משיב בהססנות: "בנסיבות מסוימות כן, ובנסיבות אחרות לא. אם הוא יהיה שם, החזית המצרית מצטמצת, זה משפיע... אבל נניח שזה לא ילך". גולדה: "מה שאני מפחדת שאם זה לא הולך, זו קטסטרופה. לעבור שם ולהישאר בידיהם".
מיום ליום, נשמע דיין הרבה פחות בטוח בעצמו ובצה"ל, מכפי שנשמע בדיון שעות אחדות לפני פרוץ המלחמה: "הרבה אמיתות שלנו התבדו. ההנחה שנוציא את סוריה בחצי יום מהאוויר, הערכת המודיעין - ייכנסו למלחמה או לא, איך יילחמו וכו' וההנחה שאם יקימו גשרים, אנחנו עם השריון נכה בהם. יש מציאות חדשה וצריך להתארגן ולפעול לפיה". דדו מחזק את דבריו: "בניגוד לכל התוכניות, אילו תקפנו את סוריה שש שעות לפני וחיסלנו את חיל האוויר הסורי, עוד לא היה לנו פנאי לקחת את כל חיל האוויר ולהכות את כל השדות הסוריים. האמת היא שלא יכולנו לממש את הדוקטרינה".
דיין חושף את הרהוריו בפני השרים: "צריך לגייס יותר מבוגרים. לקנות נשק. המלחמה לא תימשך זמן קצר. המלחמה תימשך. אני רוצה גיוס יהודים מחו"ל. לקנות נשק אנטי-טנקי, קורסים קצרים לשריון, להיכנס לתקופת מלחמה ארוכה, גיוס מקסימלי". השר יגאל אלון מציע לבחון מבחינה חוקית אם ניתן לגייס נערים בני 17-18 לאימון לפי צורכי הצבא, "באופן שבו כאשר יגיעו לגיל הגיוס לא יצטרכו לאמנם אימון רציני. היות שדבר זה הוא סודי וחמור, אני מבקש לשמור זאת בסודי סודיות".
שר הביטחון מדבר על מלחמות הגנרלים שהתנהלו בחזית המצרית תחת אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן (גורודיש): "אני לא בטוח שאלוף פיקוד הדרום יוכל להשתלט על זה כשאריק תחתיו. את המפקדים הטובים ביותר אני מוכן לקחת חזרה. את מוטי, את חיים (בר-לב), אם הוא מוכן, לגייס אנשים עם אותוריטה וניסיון. יש לנו קשיים".
"התקפת דמשק הכרחית"
הוא ממליץ לנוכחים שצה"ל יתמקד בזירה הסורית בניסיון להוציאה מהמלחמה ולפתור בכך בעייה נוספת: החשש שירדן תיאלץ להיגרר למלחמה וכוח המשלוח העיראקי שעושה דרכו לחזית, דרך סוריה. "יש הוראה: לא נסוגים בגולן, נילחם עד מוות ובלבד לא לזוז".
מחפשים את התפנית. חיילי צה"ל במלחמה (צילום: לע"מ)
החזית הסורית, סבורים הנוכחים בחדר, היא המפתח לשינוי המערכה. בעוד שבסיני קיים עומק אסטרטגי שאותו יכולה ישראל להרשות לעצמה לאבד, הרי שהסורים כבר מתקרבים ליישובי הצפון, הנתונים תחת מתקפת טילי פרוג. "בית הילדים בגבת", מציין ראש אמ"ן אלי זעירא את אחד היעדים שנפגעו. "הבית היה ריק", מוסיף דיין שמעלה לדיון הצעה לתקוף מטרות משמעותיות בתוך דמשק כדי לשבור את רוחו של אסד. "בתוך העיר?" שואלת גולדה. "בתוך העיר וסביבתה", עונה דיין. "הלכנו מספיק על השדות בדמשק, אין יותר מטרות משמעותיות. המטרה המשמעותית ביותר היא דמשק, אי אפשר לומר שהאוכלוסייה לא תיפגע. הם צריכים להגיע להחלטה שהמלחמה לא משתלמת. הישראלים 60 ק"מ מדמשק. צריך לפתוח עוד פצע בכדי שיכאב".
הרמטכ"ל דוד אלעזר מדווח מהחזית הצפונית כי השריון הסורי סופג אבידות קשות, אולם הוא עדיין לא נשבר. "להם יש רזרבות. לא הבאנו אותם לשבירה מוקדמת, אך סוריה יכולה להישבר לפני מצרים. המאמץ הסורי הוקטן, הם ניסו ולחצו בלילה, עכשיו יש התקפה של הליקופטרים וצנחנים בגולן. החבר'ה דופקים אותם. ברמת הגולן יש 400-800 טנקים סורים שרופים. מ. פלד (מוסא) מדווח שהוא השמיד 150 טנקים, רפול אומר שהשמיד 150 טנקים. ינוש (יאנוש בן גל) לחם כל הלילה ודפק בעצמו 50-60 טנקים. חטיבה 7 דפקה למעלה מ-120. סוריה במצב רעוע, התקפת דמשק חיונית בשביל שבירת סוריה".
"הפצצה כבדה ברדינג וברמת אביב - זה משבש מאוד"
בשעה שגוברים הקולות הקוראים להפצצות עומק בדמשק שירעידו את המשטר הסורי, גולדה מתלבטת. היא מודעת להשלכות המדיניות של הפצצות שעלולות להסב נזק לאוכלוסייה אזרחית, שיגררו תגובות נזעמות נגד ישראל בעולם ויעמיקו את המחלוקת בין ארה"ב לרוסיה, פטרוניתה של סוריה. אם לא די בכך, נדמה שגולדה מגלה גישה ספקנית לגבי ההצהרות של ההנהגה הצבאית, על יכולתו של חיל האוויר להגן על יעדים בתחומי ישראל, במקרה של הפצצות נגד. "מדוע זה מוכרח לשבור אותם, האם ההפצצה פה תשבור אותנו?" שואלת גולדה את הרמטכ"ל. "הפצצה כבדה פה, על 'הבור', ברדינג וברמת אביב - זה משבש מאד", הוא משיב.
גולדה מתעקשת: "אם נפציץ את דמשק, האם הם לא ינסו"... "שינסו", משיבים לה דיין ודדו יחד. "חיל האוויר שלנו שולט באוויר, בדרך כלל הוא יכול לטפל בהם. יש בעיית הסקאד. ההנחה היא שאין להם צוותים, יש להם 10-12 ראשים, זה לא מותנה ביכולת האווירית שלהם. אבל אם הם יעשו את זה, אז יעשו את זה".
ויצמן והחיילים. "בעיני העולם אנו ממילא פושעים" (צילום: דוד רובינגר)
ראש הממשלה תוהה האם אין מטרות בסביבת דמשק, עמן ניתן יהיה להתחיל. "דמשק זה כתוצאה מהמשך של משהו, אם זה רק אפשרי", אומרת גולדה. "דיברנו אם נגיע למלחמה, חשמל וכו'". הנוכחים תולים תקוות שאולי החורף יבלום את הסורים.
"אני רוצה בזה, אבל קודם דמשק, ביחד", משיב דדו. "אני מחפש את ה-Break-Through. הדרמטיזציה של תפנית. תפנית משיגים בלחצים, אם זה מפקדה, ארמון הנשיאות, אסד". דדו מתריע בפני הנוכחים כי בזמן הזה דוהר לכיוון הגבול הצפוני טור שריון עיראקי ולכן נדרשת החלטה בנושא בהקדם האפשרי. מטרות רבות שמוצעות כיעדים ממוקמות במרכז העיר דמשק: מטכ"ל, משרד ההגנה, מפקדת חיל האויר. "זה מרכז השלטון", מסביר ראש אמ"ן אלי זעירא. "האזור דליל מבחינת בתים אבל זה בתוך העיר". דיין מעיר: "אם אנשי חיל האוויר יכוונו היטב ועד כמה שאפשר שזה לא יחרוג לשכונות הייתי מאשר את זה". גולדה מהססת: "הייתי רוצה להתחיל במטרות אחרות".
גולדה: יש לי הצעה מטורפת
גולדה חוששת לעורר מתיחות בין ארה"ב לרוסיה, שעלולה לפגוע בסיוע הצבאי שביקשה מהאמריקנים. "הצבועים כולם יגידו שהפצצנו עיר, התחלנו בהפצצת עיר. אבל אני לא רוצה שאנו אחר כך ניפגע ושלא יהיה לנו כוח. מפני שאני מאוד מפחדת שקיסינג'ר כמעט בפומבי אומר לרוסים, הרומן הזה לא יחזיק מעמד אם אנחנו פוגעים בידידי ארה"ב. אבל אם ברז'נייב יגיד: מה עושים הידידים שלך, מפציצים עיר. צריך להתחיל מסביב ובסוף להגיע לזה. אתמול הכריע הנשיא (ניקסון) על פנטומים, לא הייתי רוצה שזה ייפסק". היא תוקפת בישיבה את הרוסים, שחימשו עד צוואר את צבאות ערב: "לחמנו נגד חיילים מצרים וסורים, אך למעשה זו היתה מלחמה במעורבות סובייטית, כי כל הנשק היה סובייטי. הם הכינו אותם למלחמה. אנו מתווכחים עם האמריקנים על כל שרייק (טיל אוויר-קרקע), ושם שפע אגדתי".
בחדר גוברים הקולות להפציץ מטרות צבאיות במרכז דמשק: "אם נלך על משרד ההגנה בדמשק ולא על מפקד חיל האוויר זה גם טוב", אומר האלוף יריב, שהיה עוזר מיוחד לרמטכ"ל במהלך המלחמה. יגאל אלון מאיץ בהם: "חבל, חבל". וגולדה משתכנעת: "אם הולכים לכאן, אז כבר מוטב גם במטכ"ל. בעיני העולם אנו ממילא פושעים".
ראש אמ"ן מעדכן את הנוכחים שהסורים ירו טילי פרוג, והציע שישראל תסביר לעולם שנאלצה לפגוע בדמשק משום שהסורים ירו על מרכזים אזרחיים. בתגובה אומרת ראש הממשלה: "למה אנחנו לא מזעיקים את העולם. הנה, תיקח את העיתונים - איפה הפרוגים. תן הוראה לכנס את העיתונאים הזרים. שיישב מישהו וינסח מסמך לשמחה (שמחה דיניץ, שגריר ישראל בוושינגטון) ויסביר למה החלטנו לפעול כך". גולדה מאיר חושפת במהלך אותו דיון ער כי מזכיר המדינה קיסינג'ר האיץ בישראל: "אתם מוכרחים לנצח".
הסוף לא נראה באופק. החיילים בדרך לקרב (צילום: לע"מ)
את הדיון חותמת גולדה ב"מחשבה מטורפת", כדבריה: "מה היה לו בצורה סודית אני עם איש צבא מדהים טסים לוושינגטון ל-24 שעות? מה אני מתכוונת - להעמיד את ניקסון בפני חומרת המצב. זה מה שהרוסים עשו. יותר ממה שיש לנו, אין לנו. זה חיי אנשים מול מערך סובייטי. אני אגיד לו: 'או שתלך איתנו ותעשה עבורנו, אבל רק בציוד'. יכול להיות שהוא יגיד 'רק סימפטיה'. ייתכן שתתעורר אצלו הגאווה העצמית מה הם, הרוסים, עושים לו. אני לא מבטיחה לעצמי הצלחות, אבל נדמה לי שמחוץ לפעולה הצבאית ללא התפארות, שזה הקלף העיקרי שבו אנחנו יכולים להשתמש עם האמריקנים".
ישראל גלילי העיר: "הם לא רואים את המצב. לפי הדיווח מאתמול הם מעריכים שתוך יומיים-שלושה אנחנו גומרים לזרוק את המאחז". דיין מלהיט את גולדה: "שש שנים הרוסים דחסו להם ציוד", וגולדה משיבה: "זה מה שאני רוצה להביא בפניו. אני רוצה לשאול האם זה לגמרי מטורף". דיין: "כן, אבל צריך לעשות זאת". היא מבהירה שתצא לארצות הברית "אינקוגניטו. גם בלי ידיעת הממשלה. סודיות פה היא מכרעת". וגם אז - כמו היום - חששו מהדלפות: "בעניין המטורף - למען השם - זה נשאר פה".
ומה אומרים לעם?
שאלת דעת הקהל מעסיקה את הנוכחים בישיבה אצל גולדה. כיצד מסבירים לציבור: "כשאמרתם נדפוק את מצרים לא ידעתם מה יש להם?", כדבריו של משה דיין. "יש לי בערב הופעה בטלוויזיה. אני יכול לא לקיים אותה. אני יכול לקיים אותה על-ידי נוסחאות מתאימות. העיתונות מציירת תמונה מעוותת". גולדה אומרת: "צריך לשקול. או לעשות בטלוויזיה או בכנסת". דיין: "לקרוא לכנסת זו דרמטיזציה שלא הייתי עושה כמוה. בטלוויזיה אפשר להתרשם כך שזה לא יהיה סופר דרמטי". דדו אומר: "אין לי ניסיון של מה אומרים ליהודים במלחמה. בתקריות אומרים אמת. במלחמה אסור להגיד את כל האמת. אני רוצה שיאמינו בדרום שהולך טוב בגולן ולהיפך". גולדה מסכמת: "העיקר שהאמת היא שהם לא יהרסו אותנו ושנחזור. שהעם לא יחשוב שאבדנו, שלא יחשבו שמתים לאט".