"השומן היה מגננה": איך רזתה רויטל 50 ק"ג?
פציעת ספורט וטרגדיה משפחתית הובילו את רויטל גלוסקא־כהן משימשית למשקל עודף. העבודה לצד דוגמניות, וחבר עם עצה טובה הובילו אותה אל דרך המלך - ולהרזיה. איך ירדה רויטל מ-129 ק"ג ל-79 ק"ג?
רויטל גלוסקא־כהן, רזתה 50 ק"ג, בת 40, מאפרת, מעצבת שיער ומאמנת שחייה, גרה בשימשית, נשואה + 1, גובה: 1.70 מ', משקל בשיא: 129 ק"ג, משקל היום: 79 ק"ג
למה שמנתי
כל חיי הייתי ספורטאית ושחיינית בעלת מבנה גוף רגיל. למדתי בווינגייט ושיחקתי בנבחרת ישראל בכדור מים. בגיל 27 עברתי ניתוח בברך עקב פציעה, ולכן נאלצתי להפסיק להתאמן. המשכתי לאכול כרגיל, וכיוון שאכילה של ספורטאים מורכבת מהרבה חלבונים עם פחמימות, התחלתי לעלות במשקל. השנים הבאות היו לא פשוטות. מותו של אחי הקטן ממחלת הסרטן, טיפולי ההפריה שעברתי והלידה המוקדמת של בתי, השפיעו עלי וגרמו לי להשמין יותר. השומן היה חלק ממגננה.
איך הגעתי להחלטה לרזות
באותם ימים עסקתי באיפור של דוגמניות, והרגשתי כמה אני גדולה לידן. במקביל המשכתי לעבוד כמאמנת שחייה, ולמרות זאת לא חזרתי לפעילות ספורטיבית. ידיד שלי האיר את תשומת לבי לכך שאני בונה תוכניות אימונים לכולם, רק לא לעצמי. הבטחתי לו שאתחיל בדיאטה, אבל הוא לחץ שאני חייבת ליווי של תזונאית. כך, לפני כשנה וחצי, פניתי לדיאטנית. כיוון שאני גרה רחוק מתל אביב, בחרתי בדיאטנית תל אביבית כדי שאתאמץ להגיע אליה. ידעתי שמה שיבוא לי בקלות, ייעלם בקלות. כאן הייתה נקודת המפנה.
"הרגשתי כמה אני גדולה ליד הדוגמניות". רויטל לפני הדיאטה (צילום: דן לב)
הדיאטה שלי
הדיאטנית הרכיבה עבורי תפריט שמורכב מ־1,200 קלוריות. בבוקר ובערב: סלט, ביצה קשה או טונה, לחם קל או קרקרים וגבינה, ובצהריים - ירקות, בשר רזה ו־3־5 כפות פחמימות. הדיאטנית היא גם הקואוצ'רית שלי. היא לימדה אותי להאמין בעצמי וביכולות שלי, היא המראה שלי לחיים.
בנוסף בניתי לעצמי גם תוכנית אימונים, כי כדי להשיג יעדים אני צריכה שיהיו לי מטרות. התחלתי בהליכה של ארבעה ק"מ ושחייה, כדי לרזות ולהיכנס לכושר כמה שיותר מהר לקראת "מלכת המדבר" - מסע הרפתקאות בשטח לעידוד העצמה נשית שנרשמתי אליו. המשימה השנייה שלי הייתה לרוץ בריצת הלילה של נייקי (עשרה ק"מ), ולאחר מכן סימנתי לעצמי תחרויות נוספות והתחלתי לשחק שוב כדור מים. אני מתאמנת בכל ימות השבוע, לעתים אפילו פעמיים ביום. במהלך הדרך לא סבלתי ממשברים. אין לי שום חולשה למתוק, אני אוכלת כמויות שנכונות לי, ואני עדיין בתהליך ההרזיה.
סודות ההצלחה שלי
1. הפגישות הקבועות עם התזונאית הן מסגרת שאני צריכה לשמור עליה
ולעמוד בה.
2. שגרת האימונים חשובה לי, ועם המון משמעת עצמית אני קמה בכל בוקר ומתאמנת.
3. היום אני מבינה שאני חייבת לעבור את התהליך הזה קודם כל בשבילי, ולא בשביל לרצות את כולם.
4. היה לי קשה לקבל מחמאות מאנשים, עד כדי כך שלא רציתי שידברו איתי על השינוי שעברתי. היום אני כבר נהנית כשמחמיאים לי.
5. אני עדיין לא שלמה עם עצמי, אבל בהחלט מרגישה יותר נוח עם הגוף שלי. אני יכולה להתכופף ולהרים חפצים, ואפילו לקנות בגדים ולהביט במראה.