מהי החיה הכי מסוכנת בבורסה? הפתעה
חשבתם שהחיה הכי מסוכנת באפריקה היא האריה? מסתבר שהרוצח הכי גדול הוא דווקא צמחוני. גם בבורסה, מה שיכול לקטול הכי הרבה משקיעים, נראה כהשקעה סולידית לחלוטין
מהי החיה הכי מסוכנת באפריקה? יש מי שיאמר אריות, שבאמת הורגים כל שנה כמה עשרות תושבים מסכנים. אבל יש חיות מסוכנות יותר למשל נחשים, ובאמת, נחשים הורגים באפריקה מאות אנשים כל שנה. אבל גם זו לא התשובה. התשובה היא היפופוטם ששם את האריות והנחשים בכיס הקטן.
החיה הלכאורה מסורבלת ושמנה הזו, זקוקה להרבה מאד עשב כדי לשבוע. וכך עדר היפופוטמים רעב עלול לרמוס כפר של אפריקאים בבקתות קש, שישן לו בשלווה בשעת לילה מאוחרת, בדרכו לחפש עשב טרי או שדה תירס טעים.
עכשיו אשאל אתכם - מהי החיה הכי מסוכנת בבורסה כיום?
האופציות הורגות מעט מאוד משקיעים
יש שיאמרו שהחיה הכי מסוכנת בבורסה כיום זה אופציות. שם הכל קורה במהירות ובתנודות. ובכן אופציות זה כמו אריות, הן מאד מסוכנות אבל הן הורגות באופן יחסי מעט מאד משקיעים כל שנה מכיוון שהחיה הזו לא מסכנת את הציבור הרחב בישראל, כי הציבור הרחב לא מושקע באופציות.
מה הכוונה? יש הרבה אנשים שעשו הרבה מאד כסף מהשקעה במניות. למעשה, אינך צריך אפילו להיות משקיע מתוחכם במיוחד, אתה יכול לקנות קרן נאמנות המשקיעה במניות או תעודת סל על מדד מניות כזה או אחר ולראות ברכה בעמלך. ולמרות שמניות יכולות להיות מסוכנות מאד בתקופות של מפולת - אין כמו מניות בתקופות טובות של הבורסה.
מי ההיפופוטם של הבורסה?
אז לא אופציות ולא מניות – מי הם ההיפופוטמים של הבורסה היום? איפה אותן חיות שיכולות לקטול הכי הרבה משקיעים ישראלים, אבל אף משקיע ישראלי כמעט לא מבין את זה? תתפלאו אבל החיה הכי מסוכנת כיום בבורסה היא שהייתה שלווה וטובה והניבה תשואות שמרניות ונחמדות - אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות לטווחי פדיון ארוכים.מה הכוונה באג"ח לטווחי פדיון ארוכים? אגרות חוב שהונפקו על ידי הממשלה או ע"י חברות בעלת טווח לפדיון העולה על 7 שנים. בוודאי שמתם לב לניבים הארוכים של ההיפופוטמים; ובכן גם לאג"ח יש ניבים ארוכים, רק שהם מוסתרים ומתגלים כשהריבית במשק מתחילה לעלות. אז מחיר האג"ח יורד והכיס של המחזיקים באג"ח מתרוקן – קוראים לזה "גורם המשקולת".
מספר השנים כפול עליית הריבית
עד כמה ירד המחיר? ובכן, בקירוב, ירידת המחיר של אג"ח בבורסה תהיה שווה למספר השנים שנותרו לאג"ח עד פדיונה כפול שיעור עליית הריבית במשק. לדוגמא, אם אנחנו מחזיקים אג"ח שנותרו לה 5 שנים לפדיון והריבית עולה בשיעור של 1%, אנו נפסיד 5% ממחירה של האג"ח.
אם אנחנו מחזיקים אג"ח שנותרו לה 8 שנים לפדיון והריבית לטווחים אלו במשק עולה בשיעור של 2%, אנו נפסיד 16% ממחירה של האג"ח בבורסה וכן הלאה.
תאמרו שמניות יכולות ליפול יותר? ובכן גם בעולם וגם בישראל היו זמנים שמחירי אג"ח נפלו כמו ואפילו יותר ממחירי מניות. זה לא קורה הרבה, אבל הבעיה היא שאנו מתקרבים לזמנים כאלו – גם בארץ וגם בעולם.
בואו ניקח תרחיש עם סבירות גבוהה, לפיו פישר ימשיך ויעלה את הריבית בישראל ואז גורם המשקולת יתחיל להיכנס לפעולה. גורם המשקולת גם יכול להתגלגל עלינו מכיוון שוק האג"ח בארה"ב. אז, מי שמחזיק באותן איגרות חוב עלול לגלות שחלק ניכר מהונו פשוט נמחק כלא היה.
אפשר לצמצם חשיפה לסיכון
למרות לקחי משבר הסאב-פריים של 2008 – אנחנו שוב נרדמים בשמירה, או שפשוט לא מסוגלים להבין את רמת הסיכון של גורם המשקולת. הבעיה היא שזה כולל חלק נכבד מיועצי ההשקעות וחלק ממנהלי תיקי ההשקעות שלוקחים סיכונים מיותרים בהשקעה באג"ח לטווחים ארוכים לפדיון. ושלא תחשבו שקרן הפנסיה או הנאמנות ה"סולידית" שלכם בטוחה – היא לא. כאמור – אפיק ההשקעה של אג"ח מדינה או חברות רחוק מלהיות בטוח כיום.נו, אבל מה אפשר לעשות?
רוב אזרחי המדינה מושקעים בבורסה דרך קופה"ג, קרנות ההשתלמות ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה. בדרך כלל, הכספים במסלולי החיסכון הללו מפוזרים היטב ואינם מושקעים רק באג"ח ארוכות. במקרה זה, אין צורך לעשות דבר אלא רק לקוות שהמנהלים המוסדיים של הקרנות והקופות עסוקים בימים אלה בקיצור טווחי ההשקעה בשוק האג"ח.
אבל גם אתם יכולים לצמצם את החשיפה לסיכון: בדקו את החשיפה של תיק ההשקעות שלכם לאגרות החוב ארוכות הטווח בין אם הן מרוכזות בקרנות נאמנות או בחשבון מיועץ בבנק או אצל מנהל תיקים. הכלל נכון תמיד אך בוודאי כיום – הבינו מה אתם רוכשים אפילו כשמדובר באגרות חוב "סולידיות" ובקשו הסבר טוב לעצמכם מדוע לרכוש במצב הנוכחי אגרות חוב ארוכות טווח. עשו זאת מהר - לפני שיגיע עדר ההיפופוטמים.
הכותב הוא יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכ"ל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים
לפנייה לכתב/ת 
