משאל העם מתקרב: סודן ניצבת על פי תהום

9 בינואר 2011 הוא התאריך שמעורר באזרחי סודן תקווה וחשש גם יחד. זהו היום שבו אמור להתקיים משאל עם גורלי בו יוחלט אם ייפרד מחוז דרום סודן הנוצרי ברובו, מהחלק המוסלמי הצפוני, ויקים מדינה עצמאית חדשה. שעון החול עד למשאל הולך ומתקתק ויחד עמו הולכת וגוברת המתיחות בין הצדדים וכן החשש מפני התלקחות אתנית.

תסריט האימים של סודן, כמו גם של האו"ם וארגוני זכויות אדם, הוא שמתווה השלום שנחתם בין הצפון לדרום ב-2005 ובמסגרתו אמור להתקיים המשאל - יקרוס, ואזורי החיץ בין שני החבלים ידרדרו למרחץ הדמים שאפיין אותם בתקופת מלחמת האזרחים של שנות ה-80 וה-90. לפחות שני מיליון בני אדם נהרגו באותה מלחמה.

בסוף השבוע הודיעה ממשלת סודן כי לא תתיר לאו"ם לתגבר את כוח המשקיפים שלו באזורי החיץ ללא הסכמה מפורשת מצדה. מדובר בגבול משותף הנמתח לאורך כ-2,000 קילומטרים מגבול אתיופיה במזרח ועד לחבל דרפור והגבול עם הרפובליקה המרכז אפריקנית במערב. את הבקשה לתגבור הכוח הבינלאומי הגיש נשיא דרום סודן, סלבה קיר, החושש שמאוד כי הצפון המוסלמי יכשיל את משאל העם ויפתח במלחמה.

תושבי דרום סודן משתתפים בבחירות לנשיאות (צילום ארכיון: AFP) 

כדי להבין את האתגר, או אם תרצו את התהום שלפניה ניצבת סודן, יש צורך במעט היסטוריה. אורכו של הסכסוך בין צפון סודן לדרומה הוא כשנות עצמאותה של המדינה. ב-1956, זמן קצר אחרי הכרזת העצמאות, דרש הדרום הנוצרי אוטונומיה כדי שיוכל להגן על מורשתו התרבותית והדתית, והדבר הוביל לעימותים אלימים שהיו נחלתה של סודן במשך עשרות שנים.

ההתלקחות האלימה האחרונה פרצה ב-1984 ונמשכה עד 2005 אז הוכרזה הפסקת אש בין "מפלגת הקונגרס הלאומי" בראשות נשיא סודן, עומר אל-באשיר, ובין "התנועה העממית לשחרור סודן" (SPLM) המייצגת את הדרום. במסגרת ההסכם נקבע כי שני הצדדים יפעלו להפחתת המתיחות ולקירוב לבבות בין תושבי הצפון והדרום וכי 6 שנים בדיוק מיום החתימה - יתקיים משאל עם שבו יידרשו אזרחי סודן להחליט אם הם מסכימים לאיחוד מלא. אם ידחו הסודנים את ההצעה - יהווה הדבר למעשה הכרה ברצונה של דרום סודן להיפרד סופית מהצפון ולהקים מדינה ריבונית. 

רכבת דיפלומטית לחרטום

הסכם הפסקת האש לווה בהצהרות פייסניות והבטחות רבות מצדם של אל-באשיר ושל קיר, אולם בפועל נעשה מעט מאוד לקידום האיחוד. קיר, שהפך למנהיגה של התנועה העממית לשחרור סודן לאחר מותו של ג'ון גארנג בהתרסקות מסוק ב-2005, אמר לפני כשבועיים כי בשש השנים האחרונות לא נעשה דבר שיוכיח כי האיחוד משתלם לדרום סודן. "9 בינואר הוא תאריך חשוב מאוד. תאריך קדוש. מלחמה נוספת, אם חלילה תפרוץ, עלולה לפורר לגמרי את המדינה. אני קורא לכולם לפעול לכך שנתגרש אחד מהשני בשלום", אמר.

חרף הצהרותיהם של נציגי סודן באו"ם על-כך שיכבדו כל החלטה, קשה להאמין שחרטום תסכים לוותר בקלות על הקשר עם המחוז הדרומי העשיר במרבצי נפט. מסיבה זו, לא עשתה עד-כה צפון סודן דבר בכדי לסייע לדרום לגבש מנגנון ממשלי או מדיניות עצמאית בנושאים כלכליים. יש לה אינטרס ברור לשמור את הדרום כחבל חקלאי, הנזקק לתשתיות זיקוק הנפט הקיימות בצפון, ולכן היא גם עושה הכל על-מנת לגרום לדחיית המשאל.

חייל בכוח המשקיפים. סודן מתנגדת לתגבור (צילום ארכיון: AFP)

דרום סודן מצדה, אינה מתכוונת לוותר על הזדמנות לעצמאות ומאיימת לקיים משאל עם עצמאי חד-צדדי על היפרדותה. על-רקע זה הולכים ומסלימים בשבועות האחרונים האיומים בין הצדדים, דבר המעורר חשש גדול בקרב הקהילה הבינלאומית. החשש העיקרי הוא שאם יחול עיכוב במועד משאל העם - תכריז דרום סודן על עצמאות, דבר שיעניק לצפון המוסלמי תירוץ לפתוח במלחמה.

וכך, בצל אירועים גדולים השובים את עיני העולם כמו סאגת חילוץ הכורים בצ'ילה או השביתות הנרחבות בצרפת, מתקיימת בשבועות "רכבת דיפלומטית" לחרטום ולבירת מחוז הדרום, ג'ובה. נציגים אפריקניים, נציגים של האו"ם, ואפילו כוכב הקולנוע ג'ורג' קלוני נרתמו למשימת התיווך בין צפון סודן לדרומה. המטרה של כולם זהה: להביא לקיום משאל העם במועדו ולהבטיח כי "סודן ביום שאחרי" לא תידרדר למלחמה העקובה מדם או למעשי טבח אתניים נוסח דרפור.

החשש מהתלקחות אלימה בסודן אינה נעלמת גם מעיני הבית הלבן ומחלקת המדינה. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, השתתף בסוף החודש שעבר בדיון מיוחד שהתקיים באו"ם על עתידה של סודן וקרא לקיים את משאל העם במועדו. "גורלם של מיליוני בני אדם מוטל על כף המאזניים. ההתרחשויות בתקופה הקרובה יקבעו אם סודן תלך לשלום או למלחמת דמים", אמר.

הילרי קלינטון שיגרה מצדה שליח מיוחד לסודן וביקשה את מעורבות האיחוד האפריקני, דרום-אפריקה, בריטניה ונורבגיה בניסיונות התיווך. אחת ההצעות שעומדות על הפרק היא גיבוש הסכם שבמסגרתו יובטח לצפון סודן שלא תצא נפסדת מאובדן אספקת הנפט של הדרום וכן יימחק חלק מחובה החיצוני, העומד על כ-30 מיליארד דולר. כל זאת בתמורה לוויתור על השליטה בדרום ושקט ביטחוני במהלך תקופת המעבר.

אם לא די בתסבוכת המדינית-כלכלית-חברתית הזו, גורם נוסף שעלול להצית מהומות הוא אופן הצבעתם של חבלים הנמצאים בדיוק באזור החיץ בין הצפון לדרום. אחד החבלים הללו הוא מחוז אבאיי העשיר בנפט, שייאלץ להחליט אם להצטרף לצפון או להסתפח לדרום. בין הצדדים מתנהלת כעת "מלחמה אלקטורלית" בשאלה מי מתושבי החבל זכאים בכלל להצביע וזאת בניסיון להשפיע על התוצאות. מחלוקת אחרת נוגעת לסימון קו הגבול בין הצפון לדרום. הסכמה על גבול אמנם הושגה ב-2008, אולם כעת מתנגדים לכך כמה שבטים שבשטחם עובר הסימון, והדבר מאיים על מימוש ההסכם.