חיים בסרט אמריקני

לנגסטון יוּז/ סרטים

הַרְלֵם צוֹחֶקֶת בְּכָל הַמְקוֹמוֹת הַלֹּא-נְכוֹנִים

עַל דִּמְעוֹת הַתַּנִּין

עַל אָמָּנוּת הַתַּנִּין

שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים

בְּלִבְּכֶם

שֶׁזֶּה תַּנִּין:

צוֹחֶקֶת עָלַי,

הַשָּׁחוֹר -

אָז אֲנִי צוֹחֵק

בַּחֲזָרָה)

ג'ורג' אוֹפֶּן/ תוכנית-מסע

אֲבָל שׁוּם אַקְרָן לֹא יַרְאֶה

אֶת הָאוֹר, תְּכוּלַת

הָרֶגַע, אוֹ הַחְלָטוֹתֵינוּ

בְּמוֹרַד הַזֶּרֶם עִם הַבּוֹץ וּמִטְרוֹת הָעֹז אֶל מַצְּבֵי-הַחֵרוּם

שֶׁל תַּעֲסוּקוֹת הַכְּפָר וּבְרַק הַיְּלִידִים

וַעֲרוּצֵי אֶרֶץ הַפֶּרֶא.

ג'ין גֵּרִיג/ שחקני קולנוע משרבטים מכתבים בחפזון גדול בסצינות הרות-גורל

הַתְּאוּצָה שֶׁבָּהּ הֵם כּוֹתְבִים - 

אֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתָהּ? הִיא נוֹבַעַת מֵהַלֵּב!

הֵם מְשַׂחֲקִים אֶת הַתַּפְקִיד בְּכָל מְאוֹדָם.

אַהֲבָה! הִיא הִשְׁתַּלְּטָה עֲלֵיהֶם -

כְּמוֹ לִכְתֹּב לֵאלֹהִים בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה.

הִפָּגֵשׁ אִתִּי! אֲנִי גּוֹוַעַת! בּוֹא מִיָּד!

הַמַּשְׁבֵּר לָפַת אוֹתָם, הַהֶלֶם

זוֹרֵם מֵהֶעָצָב אֶל הַעֵט,

נִשְׁפָּךְ מֵהַדָּם אֶל הַדְּיוֹ.

רוברט לוֹאֶל/ הארפו מארקס

הַארְפּוֹ מַרְקְס, יָדֶיךָ הֵנֵצוּ בְּלֹבֶן אֶת הַנֵּבֶל-

הַמִּלִּים הַיְחִידוֹת שֶׁדִּבַּרְתָּ אֵי פַּעַם הָיוּ קוֹל.

הַסֶּרֶט אֵינֶנּוּ תָּמִיד הָאָדָם הַחוֹלֶה שֶׁל הָאָמָּנֻיּוֹת,

שֶׁלְּךָ נָגַע בַּכּוֹכָבִים; הַרְפּוֹ, הַסֶּרֶט שֶׁלְּךָ

הוּא דּוֹמֵם שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה, לֹא טֶבַע מֵת.

אַתָּה שִׁנַּנְתָּ בְּאֵלֶם תַּסְרִיט לֹא-כָּתוּב...

רְאִיתִיךָ לָרִאשׁוֹנָה שְׁנָתַיִם לִפְנֵי מוֹתְךָ,

סְתָו שָׁחוֹר וְלָבָן, לְיַד הָרְחוֹב הַחֲמִשִּׁי בְּסֶנְטְרַל פַּרְק:

שְׂעַר שֵׂיבָה בְּלוֹנְדִי יוֹתֵר מִדַּי בְּלוֹנְדִי, עֵינַיִם זְקֵנוֹת צְעִירוֹת מִדַּי.

מַשָּׂאִיּוֹת קוֹלְנֹעַ וְחָמֵשׁ מַשָּׂאִיּוֹת מִשְׁטָרָה הֶגֶה בְּצַד הֶגֶה

כַּעֲגָלוֹת מְכוּסוֹת. הַקָּהָל מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל.

הַלְּוַאי שֶׁכָּרַעְתִּי עַל בִּרְכַּי...אֲנִי מִזְדַּקֵּן לְנֹכַח חִיּוּכֲךָ הַנִּרְתָּע,

כְּסֶרֶט שֶׁל דַּנְטֵה, גַּלְגַּל-הַחַיִּים הַגָּדוֹל הַבּוֹהֵק-

הַגָּאוֹן מְאֻשָּׁר...שַׂחְקָן לֹא-מְסֻיָּם.

הארפו מארקס: נגן-הנבל "האילם" בשלישיית האחים מארקס המפורסמת

סטנלי מוס/ תפילה לזכר זִירוֹ מוֹסְטֶל (1915-1977)

סֶנְיוֹר, כְּבָר מִישֶׁהוּ אַחֵר,

הוֹ לֵיצָן שֶׁלִּי,

הָאִישׁ בִּדְמוּתְךָ

הָיָה סִפּוּרֵי חַיּוֹת,

מָתוֹק כְּסֻכָּר,

יָפֶה כָּעוֹלָם,

לְטָאָה יוֹשֶׁבֶת עַל סְבָכָה

עוֹקֶבֶת אַחַר בְּלוֹנְדִינִית לַשֵּׁרוּתִים,

עַכְשָׁו פַּרְפָּר עַל קְצֶה

רֻדְבֶּקְיָה אֲפִילָה,

קַרְנָף

מְשַׁיֵּף אֶת קַרְנוֹ שֶׁלּוֹ

לְסַם אַהֲבָה.

סֶנְיוֹר, כְּבָר מִישֶׁהוּ אַחֵר,

לַהֲקַת שַׂחְקָנִים בְּהַפְצָצָה

שִׂחֲקָה אֶת שֵׁייקְסְפִּיר,

הַיָּמִים הַסְּפוּרִים הָאַחֲרוֹנִים

שֶׁל גֵּטוֹ וַרְשָׁה,

אֲחָדִים מֵהַשְּׂרִידִים

שֶׁזָּחֲלוּ דֶּרֶךְ צִנּוֹרוֹת הַביוב

שָׁמְעוּ שֶׁהָאֵס-אֵס מְחַלְּקִים אֲשָׁרוֹת

לַאֲמֵרִיקָה

בְּמָלוֹן מְסֻיָּם,

נִגְּשׁוּ לְהַגִּישׁ בַּקָּשָׁה.

רוּדְבֶּקְיָה אֲפִילָה: צמח ממשפחת המורכבים, בעל פרחים צהובים, חומים כהים או שחורים

לינדה פסטן/ פופקורן

כְּשֶׁאַפְּלָטוֹן אָמַר

שֶׁמָּה שֶׁעֵינֵינוּ רוֹאוֹת הֵם צְלָלִים

מְהַבְהָבִים עַל קִיר מְעָרָה,

מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁהִתְכַּוֵּן

לִסְרָטִים.

אַתָּה מֵנִיחַ לַסֵּיגָרְיָה לְהִשְׁתּוֹחֵחַ

מִפִּיךָ בְּדִיּוּק

כְּשֵׁם שֶׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹגַרְט.

מִטַּעַם זֶה, גְּלִילֵי-סֶרֶט מְאֻחָר יוֹתֵר,

אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים עַל חַיֵּינוּ

שֶׁהֵם סֶרֶט מִדַּרְגָּה שְׁנִיָּה;

שֶׁהֵם נִפְתְּחוּ וְיִסָּגְרוּ

בְּמָקוֹם מְאֻבָּק שֶׁבּוֹ

דְּבָרִים נָעִים תָּמִיד בְּהַקְרָנָה אִטִּית;

שֶׁמַּה שֶּיֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁוּת

הוּא הַפּוֹפְּקוֹרְן

הַדָּחוּס בֵּין שִׁנֵּינוּ.

בראוטיגן. לזכור את סידני גרינסטריט

ריצ'ארד בְּרָאוּטִיגֶן/ הַבְּלוּז של סידני גרינסטריט

לְדַעְתִּי מַשֶּׁהוּ יָפֶה

וּמְשַׁעֲשֵׁעַ מֻשָּׂג

אִם זוֹכְרִים אֶת סִידְנִי גְּרִינְסְטְרִיט,

אֲבָל זֶה דָּבָר שָׁבִיר.

הָעַיִן מִסְתַּכֶּלֶת בַּכּוֹס

וְאָז יָד, כּוֹס וְעַיִן נוֹשְׁרוֹת וְאֵינָן.

סידני גרינסטריט (1879-1954) התפרסם בתפקידיו כ"איש השמן" בסרטים "הַבָּז הַמַּלְטֶזִי" ו"קזבלנקה"

צ'ארלס סימיק/ אתר בלי מרחב

כְּשֵׁם שֶׁכַּאֲשֶׁר פְּלוֹנִי

שֶׁקֹּדֶם לֹא הִבְחַנְתָּ בּוֹ

קָם עַל רַגְלָיו בְּקוֹלְנֹעַ רֵיק

וּמַקְרִין אֶת צִלּוֹ

בֵּין הַפָּרָשִׁים הַנִּפְלָאִים

עַל הָאַקְרָן

בַּהֲבִינְךָ שֶׁזֶּה רַק אַתָּה

בְּדַרְכְּךָ

אֶל אוֹר-הַשֶּׁמֶשׁ הַמְסַנְוֵר

שֶׁל הָרְחוֹב.

שרון אוֹלְדְז/ מותה של מרילין מונרו

אַנְשֵׁי הָאַמְבּוּלַנְס נָגְעוּ בְּגוּפָהּ

הַקָּר, הֵרִימוּהוּ, כָּבֵד כְּבַרְזֶל,

אֶל הָאֲלוּנְקָה, נִסּוּ לִסְגֹּר

אֶת הַפֶּה, עָצְמוּ אֶת הָעֵינַיִם, קָשְׁרוּ

אֶת הַזְּרוֹעוֹת לִצְדָדִים, הֵזִיזוּ קְוֻצַּת

שֵׂעָר שֶׁנִּלְכְּדָה, כִּבְיָכוֹל אִכְפַּת הָיָה,

רָאוּ אֶת צוּרַת שָׁדֶיהָ, שֶׁהַכְּבִידָה

שִׁטְּחָה, מִתַּחַת לַסַּדִּין,

נָשְׂאוּ אוֹתָהּ, כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ הִיא,

בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת.

אַַחַר כָּךְ,ְּכְּדַרְכָּם תָּמִיד,

לִלְגֹּם מַשְׁקֶה אֶחָד אוֹ שְׁנַים, אַךְ לֹא יָכְלוּ לְהֵישִׁיר

מַבָּט זֶה בְּעֵינָיו שֶׁל זֶה.

מִפְנֶה-אֶחָד הָיוּ לוֹ חֲלוֹמוֹת בִּעוּתִים, כְּאֵבִים

מוּזָרִים, אֵינְאוֹנוּת, דִּכָּאוֹן. שֵׁנִי מָאַס

בַּעֲבוֹדָתוֹ, אִשְׁתּוֹ נִרְאֲתָה

שׁוֹנָה, יְלָדָיו. אֲפִלּוּ הַמָּוֶת

נִרְאָה לוֹ שׁוֹנֶה-מָקוֹם שֶׁהִיא

תַּמְתִּין בּוֹ,

בְּפֶתַח חֶדֶר שֶׁל שֵׁנָה, מַקְשִׁיב

לְאִשָּׁה נוֹשֶׁמָת, פָּשׁוּט אִשָּׁה

רְגִילָה

נוֹשֶׁמֶת.

ג'ון הולנדר/ הסרט

הַתְּמוּנָה הַיְּשָׁנָה מְשַׂחֶקֶת

בְּאוֹרוֹת עַלְּ-פְּנֵי הָאַקְרָן.

לְמַעֲלָה, אֲלֻמַּת-הָאוֹר

מִתָּא-הַהַקְרָנָה אֲפוּף-הַשַּׂרְעַפִּים

מְהַבְהֶבֶת בְּמִין

צֹפֶן שֶׁרַק

הָאַקְרָן יָכוֹל לְפַעְנְחוֹ.

מְרַצְדִּים עַל הָאַקְרָן

שֶׁל הִתְבּוֹנְנוּתְךָ הַעֲמֻקָּה.

עֵינַי וְיָדַי

כְּמוֹהֶן כְּחֵלֶק כָּלְשֶׁהוּ

שֶׁל הַעֲלָטָה הַמַּקִּיפָה.

שירים לזכרם

שתי דמויות, שמקומן שמור להן על סרט-הצלולויד של ההיסטוריה הסינמטוגרפית, נסתלקו בימים אלה לקולנוע של מעלה: ארתור פֶּן, הבמאי של "בוני וקלייד" וטוני קרטיס, השחקן ששמו יילך לפניו לעד על תפקידו-בלבוש-אשה ב"חמים וטעים". לזיכרם תרגמתי צרור של שירי-קולנוע אמריקאיים המובאים לכם בזה.

טוני קרטיס. לזכרו

בכלל, אמריקה זה שם נרדף לקולנוע. הוליוווד איננה רק שמו של אזור מגורים בלוס אנג'לס שבקליפורניה, אלא חלום הזוהר של הקולנוע, מרכז ייצורו, ושחקנים שהפכו לפנטסיה שמיליונים הוזים עליה ונכספים אליה.

"ב-1887 נקלע לי הרעיון שאפשר להמציא מכשיר שיעשה בשביל העין מה שהפונוגראף עושה בשביל האוזן, וכי על ידי שילוב של השניים אפשר יהיה להקליט את כל התנועות והקולות ולחזור ולהפיקם בעת ובעונה אחת". כך תומאס אלווה אדיסון. והוא שגם אמר כי "ממציאים חייבים להיות משוררים על-מנת שיהיו מחוננים בדמיון".

נוסיף לכך שלוש ציטטות. גרטרוד סטיין: "עליכם לזכור...שקהל הסרטים איננו קהל ער, זהו קהל חולם". פראנק או'הארה: "הסרטים חביבים גם עלי. ואחרי ככלות הכל, רק ויטמן וקריין וויליאמס, מן המשוררים האמריקאיים, טובים יותר מן הסרטים". ג'יימס אֶגִי: "סרטים הם יצירתה של שירה דרמטית חדשה. סרטים מציעים את ההזדמנות העשירה ביותר למן שייקספיר".

שני הראשונים הם משוררים. השלישי הוא מבקר-סרטים דגול. כולם כבר אינם בין החיים, אבל דבריהם ראויים שיתנו עליהם את הדעת גם לאחר מותם.

על המשוררים

המשורר השחור לנגסטון יוז (1902-1967) נולד בג'ופלין שבמדינת מיזורי, מראשי השירה האפרו-אמריקאית בארה"ב במאה העשרים, ידע עוני ואפלייה גזעית, והטעים את ההיבט האתני ביצירתו.

ג'ורג' אופן (1908-1984) שנולד למשפחה יהודית עשירה בניו רושל שבמדינת ניו יורק ונמנה עם הבולטים בחבורת "המשוררים האובייקטיוויסטיים", חתן פרס פוליצר לשירה, נפצע קשה במלחמת העולם השנייה, היה פעיל בחוגי השמאל ונאלץ לעבור למכסיקו כדי לא להאסר בעוון "פעילות אנטי אמריקאית".

ג'ין גֵרִיג (1912-1972) זכתה להערכה רבה מצד עמיתיה על שירתה המקורית ושימשה פרופסור לספרות באוניברסיטאות שונות. רוברט לואל (1917-1977) נולד בבוסטון לאחת מ"משפחות האצולה" של ניו אינגלנד, מחשובי השירה המודרנית האמריקאית בכלל והזרם "הווידויי" בפרט, היה "סרבן-שירות מצפוני" בימי מלחמת העולם השנייה וממתנגדי מלחמת וייטנאם.

סטנלי מוֹס נולד ב-1925 למשפחה יהודית בוודהייוון שבמדינת ניו יורק, הוא סוחר אמנות לפרנסתו ומייסד הוצאת ספרי השירה "שיפ מדואוז". לינדה פסטן (ילידת 1932) היא בת למשפחה יהודית מניו יורק, שירתה הקנתה לה פרסים רבים, היתה שרת השירה של מדינת מרילנד-היא מתגוררת בפוטומק, לא הרחק מוושינגטון הבירה.

ריצ'ארד בראוטיגן (1935-1984) נולד בטאקומה שבמדינת וושינגטון בחוף המערבי של ארה"ב לפועל-חרושת ומלצרית, שנפרדו שמונה חודשים לפני לידתו. ילדות קשה וחיי עוני הטביעו את חותמם בשיריו ובסיפוריו של היוצר המחונן, שהרומן "דיג טרוטות באמריקה" הוציא לו מוניטין במולדתו ומחוצה לה. אלכוהוליקן וסובל ממחלות נפש - הוא קיבל 12 טיפולים בהלם חשמלי - סופו שהתאבד בירייה.

צ'ארלס סימיק, חתן פרס פוליצר לשירה ומי שהיה "שר השירה של ארצות הברית", נולד ב-1938 בבלגראד,

בירת יוגוסלביה, והיגר לארה"ב והוא בן חמש עשרה. המהגר הצעיר השתלט על השפה האנגלית, רכש השכלה אקדמית והיה פרופסור לספרות באוניברסיטת ניו המפשייר עד שיצא לגימלאות.

שרון אולדז, שנולדה ב-1942 בסן פרנסיסקו, נמנית עם חשובי המשוררים האמריקאיים בימינו ומלמדת ספרות וכתיבה יוצרת באוניברסיטת ניו יורק. היא זכתה בפרסים רבים על שירתה המשקפת ילדות קשה והיתה שרת השירה של מדינת ניו יורק. ג'ון הולנדר נולד ב-1929 בניו יורק למשפחת מהגרים יהודית, קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה, שימש פרופסור לספרות באוניברסיטת ייל והיה שר השירה של מדינת קונטיקט.