צאו לי מהפייסבוק! - ההבדל בין הפרטי לתעסוקתי
מה זה אומר כשמצד אחד מנכ"ל מעונב ב-LinkedIn, אך מצד שני הוא מפציע בבגד ים מינימליסטי בפייסבוק? לא יותר מדי. אם אתם מבררים על עובד או מעסיק יש לשמור על הפרדה בין האישי למקצועי ולהתרכז ברשתות המקצועיות בלבד
מועמד שריאיינתי לתפקיד בכיר שאל אותי בטון חשוד, "איך המנכ"ל?". סיפרתי לו על מנכ"ל החברה אבל גם שאלתי אותו מה פשר הטון שהתלווה לשאלתו. הוא הפנה אותי להסתכל בעמוד הפייסבוק של אותו מנכ"ל, ואני מודה – עד אותו רגע הכרתי רק את עמוד לינקדאין שלו. בעמוד לינקדאין שלו, אותו מנכ"ל מופיע בחולצה תכלת ועניבה תואמת. אבל בפייסבוק? כמובן שלא יכולתי לחכות לתום הראיון מחמת הסקרנות, ואכן כשהריאיון הסתיים אצתי להציץ למנכ"ל האמור בפייסבוק.
- מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
ובכן, ראיתי שם תמונת הפרופיל המציגה אותו בבגד ים מיני-סליפ אמיתי, ותו לא. האינסטינקט הראשוני שלי היה ללכת לאותו מנכ"ל ולהגיד לו, "מה זה? תחליף תמונה";
אך במחשבה שנייה הבנתי שהחיפוש האובססיבי של מועמדים על מעסיקים ויותר מזה – של מעסיקים על מועמדים פוטנציאלים, בפייסבוק, הוא כמעט ולא לגיטימי.
מה בעצם העניין של עובד לראות ולגבש דעה על המנהל שלו לפי פרופיל פייסבוק שלו? ומה העניין של המנהל להציץ לפייסבוק של העובד?
חדשות לבקרים אנחנו קוראים על כך שמעסיקים בודקים את העובדים שלהם ומחפשים מידע בגוגל על המועמדים לתפקידים בחברה שלהם. בארה"ב אף הגדילו לעשות ומעסיקים כבר שוכרים שירותיהן של חברות טכנולוגיה לבדיקת המועמדים שלהם באמצעות תוכנות ניטור, שבודקות את הפעילות החברתית, הלא-גלויה למנועי חיפוש, של המועמדים. כלומר, לא רק מה שמופיע בגוגל אלא גם מה שמופיע באתרי שיתוף כמו פליקר, יוטיוב, טוויטר, ומה-לא.
כל זה סותר את העובדה, שהחים שלנו מורכבים מהרבה מאוד חלקים נפרדים. יש לנו הרבה תפקידים שונים בחיים – להיות הורים, ילדים, עובדים, חברים, פעילים חברתית, מתאמנים, יוצרים, חיילי מילואים ועוד. ולכל תפקיד יש סביבה טבעית, ובכל סביבה כזו יש חוקים וכללי התנהגות משלה. והרי אנחנו לא מתנהגים בעבודה כמו עם החברים מילדות כמו עם המשפחה כמו עם קבוצת הרכיבה על האופניים כמו עם החברים בפאב וכמו עם הילדים שלנו.
לכן חיפוש מידע על מועמדים בפליקר, בפייסבוק, ביוטיוב ועוד – הוא חריגה מכללי המשחק. זה שובר את הכללים ומבטל את ההפרדה החשובה כל כך בין האישי למקצועי.
קחו למשל אישה רצינית מאוד בעבודה, אבל בבית, בערב, אחרי יום עבודה ואחרי מטלות הבית והמשפחה היא מנקה את הראש בצפייה ב"אח הגדול". ומדי פעם היא גם מעלה סרטון לפייסבוק שבו רואים את אלירז בג'קוזי. על סמך העניין הזה אין סיבה להסיק שהיא לא תתאים לתפקיד רציני במקצוע שלה.
ידוע כיום שהמשתנה החשוב ביותר בהצלחה בעבודה הוא היכולת להתאים את עצמך לקודים המשתנים ומצבים השונים של כל זירה בחיים שלך. דווקא אדם המסוגל להתנהגויות שונות בסיטואציות שונות עם קודים שונים עשוי להיות מתאים ביותר. לפיכך, מי ששופט בעיניים של עולם העבודה, זירה שהיא חברתית או משפחתית או אחרת לגמרי – שכרו יוצא בהפסדו.
אז כשאתם רוצים לקבל מושג מקצועי על מישהו, לכו ל-LinkedIn שלו, ותשפטו לפיו. אבל תעזבו את הפייסבוק ואת הפליקר שלו לשחקנים של המגרש החברתי.
לפנייה לכתב/ת 
