סטנלי פישר רכש יותר מחצי מיליארד דולר

מלחמת מטבעות מסעירה את שוק המט"ח הישראלי. בצעד אגרסיבי, העלה היום (ה') נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, את קצב רכישות הדולרים. היום נרכשו יותר מחצי מיליארד דולרים, כך עולה מהערכות בחדרי העסקאות. הסכום המדויק של הרכישות נותר בלתי ידוע, שכן בנק ישראל שומר על חשאיות רבה בנוגע לפעולותיו בשוק המט"ח. עם זאת, לכל ברור כי הנגיד הורה לרכוש דולרים בסכומים גדולים על מנת לעצור את הירידה החדה בשערו של המטבע האמריקני, שאיבד בשבוע האחרון 2.5% מערכו.

פעולותיו של פישר נושאות פרי. הדולר החל את יום המסחר בירידות של כמעט 1% ולבסוף נחלש מול השקל ב-0.278% בלבד, ושערו היציג נקבע על רמה של 3.591 שקלים לדולר. האירו התחזק ב-0.916% לרמה של 5.0238 שקלים לאירו. בזירה העולמית נסחר המטבע האמריקני ברמה הקרובה ל-1.4 דולר לאירו. היחלשות הדולר בעולם משתלבת עם מסע הרכישות של בנק ישראל, כאשר הבנקים הגדולים, ובראשם דויטשה בנק וג'יי פי מורגן מוכרים היום מאות מיליוני דולרים.  

מאבק בספקולנטים

מדברים שאמר הנגיד בהזדמנויות שונות, ברור כי מאבקו הוא באלה המכונים "ספקולנטים", אותם גורמים שמבקשים להחליש את הדולר מעבר לשער המתבקש ממצבן הכלכלי הריאלי של ארה"ב וישראל.

"ספקולט הוא כל מי שקונה את המטבע בגלל שהוא מעריך שהערך שלו יעלה", אמרה ל-ynet ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בבית ההשקעות פסגות. "בדרך כלל חושבים על בנקים זרים, אבל זה יכול להיות בנק מקומי או אפילו אדם פרטי".

לדברי דר, בנק ישראל טוען כי הרכישות לא נועדו לשנות את המצב הנתון - התחזקות השקל מול הדולר - אלא רק למתן את התנודתיות של המטבע כתוצאה מהתערבותם של גורמים ספקולנטים. עם זאת היא ציינה כי דווקא הצהרות אלה הן שמטרידות אותה.

לדברי דר, זה מכבר טוענים כלכלנים בארץ ובעולם כי לא ברורה המטרה של רכישות הדולרים שמבצע בנק ישראל. דר נמנעת מלמתוח ביקורת על המהלכים של בנק ישראל ומשתמשת בניסוח עדין: "מדובר בחשיפה מטבעית מיותרת, וזה כבר מתחיל להיות בעייתי. אנו לא מבינים מה בנק ישראל עושה ואנו לא חושבים שהמהלך צפוי להצליח".

החשש - הגדלה מסוכנת של יתרות המט"ח

הכלכלנים חוששים מהגדלה מסוכנת של יתרות המט"ח של ישראל, ובעיקר מכך שכמות הדולרים שבידי הבנק המרכזי הולכת וגדלה דווקא בתקופה שבה ערך הדולר בירידה. "כשפישר התחיל את ההתערבות המטרה היתה מאוד ברורה - להגדיל את יתרות המט"ח של ישראל. הוא אפילו נתן יעד של 35 מיליארד דולר", אומרת דר.

"לאחר מכן הוא אמר 'אנחנו בעצם צריכים 44 מיליארד', ובזמן שחלף הוא כבר הגיע ליעד הזה. אז הוא אמר שהמטרה היא למנוע את התנודתיות ולהצר את צעדיהם של הספקולנטים. המטרה הראשונית (הגדלת יתרות המט"ח) מובנת, וכלל לא היה ויכוח על נחיצות הרכישות. אבל ברגע שהבנק אמר שהוא מבצע את הרכישות נגד הספקולנטים ובשביל הייצואנים, לא מעט כלכלנים בישראל ובעולם העריכו כי המהלך הזה לא יישא פרי. לאורך זמן אי אפשר לעשות משהו העומד בניגוד לנתונים מקרו-כלכליים". היום נמסר מבנק כי ישראל כי נכון לחודש ספטמבר, עמדו יתרות המט"ח של הבנק על יותר מ-66 מיליארד דולר. עלייה של 2.1 מיליארד דולר לעומת סוף חודש אוגוסט. 

דר מוסיפה כי החשיפה שנוצרה דרך יתרות המט"ח בעייתית בשני מישורים: "שער החליפין, והעלות של החזקת יתרות המטבע, שהיא שווה לפער הריביות בין הריבית המשולמת על השקלים לבין הריבית שבנק ישראל מקבל על המט"ח, וזו עולה בקצב מתמיד".

"אני מתקשה לראות כיצד המהלך הזה ייגמר", אומרת דר. "כשיש יעד ברור וסופי אז אפשר להגיע לשם. אבל ברגע שאין יעד או כשקובעים שהמטרה היא 'לנטרל תנודתיות של ספקולנטים' - הרכישות יימשכו".

שחיקה כללית בערך הדולר

הדולר נחלש מול השקל עקב העלאות הריבית שביצע בנק ישראל לאחרונה, בתגובה לעליית מחירי הדירות בישראל ולהשתפרות הכללית במצב המשק. העלאות הריבית גרמו לסוחרי מט"ח לגלות עניין גובר בשקל ותרמו להתחזקותו מול הדולר. לכך הצטרפה השחיקה הכללית בערך הדולר בעקבות דשדושה של הכלכלה האמריקנית והגירעון במאזן התשלומים של ארה"ב מול סין.

מזה כשנתיים מנהל פישר מאבק בהיחלשות הדולר על ידי רכישה יזומה של מיליוני דולרים, תוך הגדלת יתרות המט"ח של בנק ישראל. בבנק ישראל חוששים כי שחיקה בערך הדולר תביא לירידה ברווחי החברות הישראליות המייצאות לארה"ב, שכן חברות אלה מרוויחות דולרים ומוציאות שקלים. פגיעה בייצואנים עשויה להביא להאטה במשק ובסופו של דבר לפיטורים ולירידה בצריכה.

במסיבת העיתונאים שקיים השבוע הסביר פישר את רכישות המטבע הגדולות באמצעות המונח שטבע שר האוצר הברזילאי - "מלחמת המטבעות". לטענתו, ישראל שייכת לקבוצת המדינות הצומחות מהר יחסית, מה שמציב אותה בעמדה בעייתית מול הדולר. על מנת שבעיה זו תיפתר, טוען פישר, הגירעון במאזן התשלומים של ארה"ב חייב לקטון.