מתי ניתן לתבוע מהמשטרה פיצוי על רשלנות?
התעלמות שוטרים ממפגעים בכביש, תלונות חוזרות על אלימות שלא זוכות למענה, וכישלון במניעת נזק לרכוש - יכולים להוות עילה לתביעה נגד המשטרה. האם בכל מקרה בו לא ניתן מענה הולם למצוקת האזרח תוטל האחריות על המשטרה?
תפקידה של המשטרה לשמור על שלומו של האזרח, אך לפעמים טיפול לקוי ורשלני מצד שוטרים, שאינם פועלים בנחישות המצופה מהם, גורם לפגיעה באזרחים תמימים ומסב להם נזקים, הן לגוף והן לרכוש.
מחובתה של המשטרה לספק הגנה ראויה לתושבי ואזרחי המדינה, ולפעול באופן נחוש על מנת למנוע פגיעה של עבריינים וגרימת נזקים על ידם. אין המדובר רק בהגנה על גופם, אם כי בחובה לתת מענה הולם למצוקת האזרח בכל אימת שקיים חשש כי גם רכושו יפגע.
לפיכך, עולה השאלה באילו מקרים של פגיעה ברכוש ניתן להגיש תביעה כנגד המשטרה והאם בכל מקרה בו המשטרה אינה נותנת מענה הולם למצוקת האזרח, יש בכל משום להוות עילה לתביעה.
המשטרה אחראית על מעשיה
חוק הנזיקין האזרחיים קובע את גבולות האחריות הנזיקית של המדינה וכך, המשטרה, כמו כל גוף שלטוני, אחראית על מעשיה. כלומר היא צריכה לצפות ששימוש או אי-שימוש רשלני בכוחותיה עשוי לגרום נזק לאזרחיה.
בתוך כך יש לזכור, כי המשטרה הינה גוף ביצועי, עליו מוטל עומס רב והיא נדרשת לתפקד תוך מגבלות תקציב וכוח אדם, שמאלצים אותה להגיב תוך קביעת סדרי עדיפויות ומתן קדימות לטפל באירוע כזה או אחר. חרף זאת, קבע בית המשפט, כי אמנם למשטרה יש את הסמכות לפעול על פי שיקול דעתה, אך סייג זאת והבהיר, כי שיקול הדעת שלה נתון לביקורת והיא אינה זכאית לחסינות בגין נזקים שגורמים פעולות או מחדלים רשלניים שלה.
להלן מספר דוגמאות לנזקי רכוש אשר עלולים להיגרם כתוצאה מרשלנות המשטרה, המהווים עילה להגשת תביעה.
נזק למכונית כתוצאה מרשלנות המשטרה
במידה והמשטרה מודעת לקיומו של מפגע בכביש כגון כתם שמן, היא מחוייבת לעשות כל שניתן על מנת שכלי רכב לא ייכנסו לכביש כזה, שנסיעה בו עלולה לסכן את יושבי הרכב.
וכך, במסגרת מקרה מסויים, תבעה נהגת את המשטרה בטענה, כי בעודה נוסעת בכביש בחולון, החליקה על כתם שמן וכי השוטרים שנכחו בכביש, לא טרחו למנוע כניסת רכבים אליו. משעצרה הנהגת בצד לבדוק את סיבת ההחלקה, התנגש במכוניתה כלי רכב אחר שהחליק אף הוא על כתם השמן.
בית המשפט אשר קיבל את תביעתה וחייב את המשטרה בנזקה תוך שקבע כי "מרגע שהמשטרה קיבלה הודעה על קיום כתם שמן המסכן את המשתמשים בכביש, היה עליה לנקוט תוך זמן סביר (פעולות) לסגור את הכביש ולמנוע גישה אליו. אין זו רק חובה במישור הסטטוטורי, אלא חובה גם בתחום דיני הנזיקין ואי-קיומה מקיים את עוולת הרשלנות".
פריצה לעסק למרות תלונות רבות
האם אדם שדיווח על פריצות חוזרות ונשנות לבית העסק שלו, כאשר יש לו יסוד להניח מיהו העבריין, יכול לתבוע את המשטרה אם הוא שב ונפרץ לאחר שהמשטרה לא פעלה כנדרש? במסגרת המצופה מהמשטרה, ניתן לכלול גם את ההגנה שהיא צריכה להעניק לבתי עסק בכלל, ולרכוש פרטי בפרט, ולהבטיח תוך שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותה, כי החוק ישמר.
על מנת שבעל הרכוש יוכל לבסס את עילת תביעתו, יש תחילה לבחון האם מדובר ברשלנות של המשטרה. בסופו של דבר, הכל תלוי בנסיבותיו של כל מקרה לגופו ובחינת אחריות המשטרה תעשה בהתחשב במכלול כל נסיבות המקרה ועל פי המידע המצוי בידי המשטרה באותה העת. בכל מקרה יש צורך להוכיח האם התנהלות המשטרה עמדה בסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנה בנסיבות העניין או שמא מדובר בהתנהגות בלתי ראויה.
כך למשל, אם מדובר בעבריין שזהותו ידועה למשטרה, ושבנקל ניתן היה לאתרו, אך המשטרה לא עשתה זאת ובשל כך, נגרם הנזק, ייתכן והדבר יסייע לתובע להרים את נטל ההוכחה כי המשטרה התרשלה. כך גם, אם מדובר על בעל עסק שגובי חסות ידועים איימו עליו כי עסקו יינזק או לא ישולם להם, והוא סירב תוך כדי ידוע המשטרה, אך זו לא פעלה כנדרש, ייתכן כי יהיה בכך משום להוות עילה לתביעה.
השכן מימש את איומו
לא כל איום שמומש מאפשר לייחס למשטרה מידה של רשלנות. אם מדובר בזלזול מתמשך בסדרה של תלונות שמראה על מסכת עבירות חוזרות, מצד השכן, הדבר עשוי להגביר את הסיכוי לזכות במשפט.
כך למשל, קרה במקרה של משפחת וייס, שנפלה קורבן לאלימות מילולית ופיזית מצד אנשי הישיבה הסמוכה לביתם שבבני ברק. בין היתר הושחתה מכונית המשפחה עד שלבסוף היא נאלצה לעזוב את ביתה.
בית המשפט קבע, כי נסיבות המקרה והתשתית העובדתית אשר הונחה בפניו, הצביעו בבירור על טיפול רשלני חמור בתלונות משפחת וייס. בית המשפט קבע, כי "השלמה עם פגיעות העבר ועם הפגיעות הצפויות בגופה וברכושה של המשפחה, שלבסוף אילצוה לנוס על נפשה מביתה, אינה יכולה להיכלל במיתחם שיקול-הדעת של המשטרה. אין הצדקה לחסן את המשטרה מפני הנשיאה בנזקה של משפחת וייס ומפני הפנמת תוצאות התנהגותה הרשלנית". לאור האמור פוצתה המשפחה בין היתר בגין עוגמת הנפש והסבל, דמי השכירות והנזק למכונית.
החבר לשעבר נחקר, אך זה לא עזר
ומה באשר למקרה בו אשה מתלוננת על בן זוגה לשעבר והוא נחקר במשטרה, אך למרות זאת כעבור שבוע ימים הוא מממש את איומיו ומחבל במכוניתה? האם יש לי עילת תביעה כנגד המשטרה?
נקודת המוצא כפי שנקבעה בפסיקה היא כי "ייתכנו מקרים שבהם תקיים הרשות את החובות המוטלות עליה במידה ראויה, בשקידה ובקפדנות בלא שמאמצים אלה יניבו את התוצאות הרצויות. באותם המקרים אין מקום להטיל על הרשות אחריות לנזקים, אם נגרמו כאלה".
לפיכך, אם יוכח כי המשטרה פעלה בסבירות הראויה בנסיבותיו של כל מקרה, כאמור על פי המידע אשר היה מצוי בידיה באותה העת ולאור המצב בו היתה, ואם ייקבע כי האמצעים בהם נקטה היו סבירים, הרי שבית המשפט לא ימצא את המשטרה כגורם רשלן.
באילו מקרים תדחה התביעה?
בתי המשפט קבעו, כי בכל מקרה תבחן השאלה האם המשטרה יכולה היתה וצריכה היתה לצפות כי כתוצאה מפעילותה הרשלנית ייגרם לתובע הניזוק הנזק שאירע לו בפועל. היכולת לצפות נגזרת מיכולתו של אדם סביר ובנסיבות אלו של שוטר סביר לצפות כי בהתנהגותו הוא עלול להביא לנזק שייגרם. במידה וייקבע כי המשטרה לא פעלה באופן סביר באותן נסיבות והפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה, תוך קיומו של קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות ובין הנזק - יימצא כי התרשלה ולהיפך.
האם לא קיים חשש שמא בשל פסק הדין, תהפוך המשטרה, לגוף שמשקיע משאבים רבים בהתגוננות בפני תביעות, כפי שמערכת הבריאות נדרשת? הנחת היסוד היא, כי אזרחי המדינה זכאים לקבל מענה לאיומים על חייהם ורכושם מצד המשטרה,שמהווה את הגורם היחיד, המיועד לטפל בכך והמצויד באמצעים המוקנים לו על פי חוק.
בצד זאת, אל לנו כחברה, להשתמש בשוט השפיטה שעשוי לחזור אלינו כחרב פפיות. משטרה מתגוננת, הפועלת מתוך הרתעת יתר ושבוחנת את מעשיה מבעד לסיכון כי היא תיתבע, היא תוצאה שאיננו רוצים בה. תופעה כזו עלולה לשנות את סדרי עדיפויותיה של המשטרה, לפגוע בפעילותה השוטפת, ובסופו של יום לפגוע במענה האפקטיבי שהיא נדרשת להעניק לנו.
אפילו בפסק הדין בעניין רצח ענבל עמרם, בו תקף בית המשפט קשות התנהלותה הרשלנית של המשטרה, נכתב, כי יש להישמר מפני "הצפה" של המערכת המשפטית בתביעות אזרחיות כלפי המשטרה, שיביאו לדלדול נוסף של משאביה המצומצמים.
הכותבת היא עו"ד, מומחית לדיני ביטוח ונזיקין
לפנייה לכתב/ת 
