רק קול וחול

מחר, אני אהיה כה רחוקה, אל תחפשו אותי. ואם תחפשו, נסו בנגב, שם אני חוגג בסוף השבוע הזה את העשייה המוזיקלית העצמאית בארץ בפסטיבל "אינדינגב", יחד עם כ-4,000 איש נוספים.

הדרך לנגב ארוכה כמעט מכל מקום, אז כדי שהאוזניים לא ישתעממו בנסיעה יצאתי גם השבוע אל האוקיינוס העצום של המוזיקה החדשה ברשת, וסימנתי איים קטנים של יופי ששווה לקחת במערכת של האוטו או באוזניות באוטובוס. בין אם תהיו שם או לא, הנה מה שעלה בחכתי השבוע:

קליפ השבוע

כשיצא האלבום של "Local Natives" הוא כמעט חלף לידי בלי שאשים לב. למזלי, חבר טוב עצר אותי בדרך, המליץ לי על שיר אחד מתוכו, ונכבשתי. משם הדרך הייתה קצרה לרומן קיץ בלתי מחייב עם הלהקה המשופמת הזו (ארבעה מתוך חמשת חבריה בעלי שפמים), שנדמה לפעמים שהיא שואלת אלמנטים מלהקות כמו "גריזלי בר", "פליט פוקסז", "מיי מורנינג ג'אקט" ואחרות ופשוט מנגנת אותם בפחות מאמץ.

פקחו עיניים. "Wide eyes" של "Local Natives"

אם הרומן הזה יהפוך לאהבה ארוכת שנים או לא, את זה יקבע האלבום הבא שלהם. בינתיים הם מוציאים קליפ מטריד-מטופש לשיר היפה "Wide Eyes", שפותח את האלבום.

ארוחת החינם של השבוע

מאז הפציע בחיי באמצע העשור החולף, אני מצפה בקוצר רוח לכל אלבום חדש של אנטוני והג'ונסונז שלו, אפילו כשהם פחות טובים. האלבום החדש, "Swanlights", מסקרן כתמיד כבר בהאזנה ראשונה. אחרי שהתארח ב-"Volta" המהמם של ביורק, הנסיכה מאיסלנד משיבה טובה ומתארחת כאן בשיר אחד, אבל היא רחוקה מלגנוב את הבמה לקול האדיר של הגארטי.

אנטוני והג'ונסונז מארחים את ביורק ב"Flétta"

בהאזנות ראשונות עדיין נדמה שהשירים כאן חזקים פחות ממה שהתרגלנו לקבל מאביר השוליים הניו יורקי, אבל סביר להניח שכמו כל אלבום טוב, גם האלבום הזה דורש תקופת הסתגלות – ותוכלו לזכות לה בזכות NPR, שמעניקים לנו האזנה חינמית לאלבום בשבוע הקרוב.

אמן השבוע

זה די טרנדי בימינו להגיד שעם המעבר להורדות דיגיטליות, עטיפת האלבום מתה. אני לא מתפתה למילה. דווקא עכשיו, כשהעיניים שלנו רגילות לסרוק במהירות בלוגים, אתרי הורדה ולינקים בפייסבוק, אימאג' חזק ומעניין יכול לעשות פלאים, לגרום לנו לעצור לשנייה את הריצה ולהקליק.

פעמים רבות מצאתי את עצמי מוריד אלבום מאיזה בלוג רק כי העטיפה שלו שבתה אותי, והרבה פעמים גם רכשתי אלבום כדי שאוכל להחזיק בבית את העטיפה שראיתי ברשת.

והנה עוד דוגמה טובה: "PS I Love You" הוא צמד קנדי מהזן הרועש והעצוב, סטייל "Sunset Rubdown", נגיד. יש בו רק תופים, גיטרה וזמר, אבל זה מספיק. אחרי סדרה של אי.פי'ז ו-7 אינצ'ים, יוצא עכשיו אלבום הבכורה שלהם, שמתאפיין במינימליזם הפקתי וגם עיצובי, עם עטיפה פשוטה ויפה.