אשקלון לא רוצה פליטים: "סוגיה קיומית ומוסרית"

אחרי שבשנים האחרונות הצטרפו ל"חוג הקסאם" המפוקפק, החליטו תושבי אשקלון לפתוח במאבק נגד תופעה חדשה שפוקדת את עירם: הגירת מסתננים ופליטים מאפריקה, שכ-1,000 מהם כבר קבעו שם את מקומם.

על-פי ההערכות, מספר הפליטים באשקלון רק הולך ועולה. חלקם מגיעים לעיר ממש אחרי שחצו את גבול-ישראל מצרים בסיני, ואחרים מעתיקים את מקום מגוריהם לשם מאשדוד הסמוכה ואף מתל-אביב.

יש בעבודה ואפשר להסתדר. פליטים באשקלון (צילום: צפריר אביוב)

"הגעתי מסודן אחרי שיצרתי קשר עם חבר שלי שגר באשקלון והוא אמר לי להגיע לשם כי באופן יחסי, יש שם עבודה ואפשר להסתדר", סיפר דאוד, פליט מסודן ותושב חדש באשקלון. "אחרי שהגענו לגבול הייתי כמה ימים במחנה מעצר ואמרו לי להישאר באיזור באר-שבע, אבל משם הגעתי לעיר".

מעט צפונה משם, באשדוד, מונה אוכלוסיית הפליטים כבר כמה אלפי בני אדם - מצב שבאשקלון מנסים למנוע. נוכחותם בולטת בשעות הבוקר, כשמאות מהם ממתינים לעבודה אצל קבלנים ובעלי עסקים שונים ברחוב הנרייטה סולד, אזור שכבר זכה לכינוי "שוק העבדים".

האפריקניים עומדים בקבוצות וממתינים לעבודה, כשבמקביל סורקות עיניהם בחשש שמא יגיעו גורמי האכיפה ויעצרו אותם. בזה אחר זה מגיעים למקום קבלנים ואחרים המחפשים שכירי יום במחיר זול, ולאחר משא-ומתן קצר הם נבלעים במכוניותיהם, לעיתים אף בקבוצות של עשרה אנשים.

סאלה ברח מהתופת בדרפור. הוא בן 30 והשתדל שלא להרחיב יתר על המידה בשאלה כיצד הצליח להגיע לישראל, אבל הדגיש כי עבר מסע ייסורים. "הייתי חייב לברוח משם לפני שיהרגו אותי", הסביר. "זרקו אותנו בגבול בלילה, אחרי שלא אכלנו או שתינו. אחרי כמה זמן הגיעתי לאשקלון, עכשיו אני פה - מחפש בכל יום עבודה".

מי שהלין על נוכחותם של סאלה וחבריו הוא יו"ר העדה האתיופית באשקלון, שלמה בלאי, שטען כי "חלק מהפליטים יוצרים קשרים עם בנות העדה ועם נערות ומפתים אותן לבוא עמם. זה מצב לא נורמלי. הקמנו קול זעקה, אבל אף אחד לא שומע אותנו".

מכתב לאלי ישי: "תפעיל את סמכותך, מגר התופעה"

סגן ראש העיר אשקלון, שמעון כהן, אמר כי "מדובר בתופעה חמורה מאוד שצריכה להיות מטופלת ברמה הלאומית כיוון שזו סוגיה קיומית ומוסרית. אנו חייבים להתעורר ולפעול, ואני מקווה שלא יהיה מאוחר מדי".

כהן סיפר כי פנה בנושא לשר הפנים, אלי ישי, כדי "שיפעיל את סמכותו למניעת ההגירה לכאן וימגר את התופעה הזו".

כהן הסביר כי "מלבד הענין הלאומי, יש פה פגיעה גם בכלכלה המקומית. הם (הפליטים) תופסים את מקומות העבודה שלנו ומנצלים מצב סוציו-אקונומי נמוך כדי להתרועע עם בנות למשפחות קשות יום. אנו מכירים את התופעה הזו, לצערנו, גם בגלל בני המיעוטים שחיים כאן בקרבנו".

כהן העלה את סוגיית בני המיעוטים בהמשך לעמיתו במועצת העיר, תומר גלאם, שפנה היום לראש העיר, בני וקנין, בדרישה לקיים ישיבה דחופה "בתופעת בני המיעוטים שמפתים צעירות אשקלוניות". במכתב ששיגר, כתב גלאם כי "בעת האחרונה אנו עדים לתופעה חמורה שבה בני מיעוטים הגרים סמוך לחוף הים באשקלון פוגעים בבנות טובות וצעירות, מפתים אותן ואף במקרה אחד אילצו אחת מהן לעבוד בזנות".