כדי ללמוד על אפריקה, נדב ינדוד בארץ

יום ראשון בתל-אביב, יום שני בבאר-שבע ויום שלישי בירושלים: מחר (יום א') יחל נדב ולצ'וק, בן 25 מקיבוץ דפנה שבגליל העליון, את לימודיו במסגרת הפרויקט הייחודי לתואר הבין אוניברסיטאי בחוג ללימודי אפריקה. הוא אמנם נרשם ללימודים בקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה בתל-אביב, אך לצערו הרב הוא יאלץ לנדוד לצורך לימודיו בין קמפוסים שונים ברחבי הארץ.

כפי שפורסם ב-ynet, בעקבות המשבר העמוק בפקולטות למדעי הרוח, היעדר התקציבים והמחסור בתלמידים - אישרה המועצה להשכלה גבוהה כפיילוט תואר אחד המשותף לארבעת האוניברסיטאות: תל-אביב, העברית, בן-גוריון והפתוחה.

על-פי התוכנית, במהלך הלימודים לתואר בקורסים באוניברסיטאות השונות, יאלצו הסטודנטים לנסוע לצורך הלימודים מאוניברסיטה אחת לאוניברסיטה אחרת. הלימודים יתבצעו במתכונת דו-חוגית ולפיה כל סטודנט בחוג ללימודי אפריקה יירשם גם לחוג אחר, למשל מזרחנות, באחת מארבעת האוניברסיטאות שבה הוא נרשם ללימודים ושם גם יקבל את התואר.

בנוסף, כיוון שהלימודים מתקיימים בארבע האוניברסיטאות במשותף, התואר יקרא "תואר בין אוניברסיטאי" ולא תואר של אוניברסיטת האם כמקובל. "אין ספק שהריחוק בין הקמפוסים מסובך ומקשה על הלימודים, במיוחד כשאני גר בצפון. אבל כנראה שלא תהייה לי ברירה ובכל שבוע אני אאלץ לצאת ל'טייל' ברחבי הארץ", אמר ולצ'וק. "כרגע אני עדיין לא יודע איך זה ישפיע עליי, כי מדובר גם בהוצאה כספית מאוד גדולה, אך אני מקווה שאצליח לסבול את הטרטור, כי הלימודים מאוד מעניינים אותי".

לדבריו, המשבר במדעי הרוח הוא סימפטום של סדרי העדיפויות הלקויות במדינה. לדבריו, "הלימודים המדעיים הם טובים וחשובים, אך אסור להזניח הערכיות ולימודי הרוח - החשובים כל כך לחברה המודרנית".

זכרונות מאפריקה

ולצ'וק עצמו הסביר מדוע בחר ללמוד מדעי הרוח: "לפני שנרשמתי ללימודים, עשיתי חושבים בין שתי גישות שונות - האם כדאי לי ללמוד משהו שיקדם אותי בקריירה או ללמוד משהו בשביל הנשמה שמעניין אותי והחלטתי לבחור בנשמה".

הוא הסביר גם מדוע בחר ללמוד על אפריקה. "מאז גיל קטן הילדות שלי היתה קשורה באפריקה, כי אבי היה שם בשליחות מטעם העבודה בגאנה וניגריה. בכל חופשה היינו נוסעים לבקר אותו. בביקורים באפריקה פגשתי אנשים שראיית העולם שלהם שונה לחלוטין, יש להם תפישה שונה למונחים טריוויאליים כמו זמן ועבודה ואני אוהב את זה כי זה מסקרן. אני רוצה להעמיק את הידע ואני מקווה שאולי הלימודים יפתחו לי ערוצי מחשבה חדשים לחיים שלא הכרתי וחשבתי עליהם עד כה".

על פי נתוני הוועדה לתכנון ותקצוב, שנאספו לקראת שנת הלימודים האקדמית הקרובה, עולה כי בעוד שבמספרם של המועמדים ללימודים המדעיים חלה בעשור האחרון עלייה של עשרות אחוזים, הרי שבמדעי הרוח נמשכת מגמת הירידה שאפיינה את שני העשורים האחרונים.

רק בשש השנים האחרונות צנח מספר הסטודנטים מכ-5,820 בשנת 2004 ל-3,960 בשנת 2009 - ירידה

 של 30%. בנוסף, בעוד שבראשית שנות ה-90 היוו תלמידי מדעי הרוח כ-20% מסך הסטודנטים באוניברסיטאות, הרי שבשנת 2009 הם היוו 8% בלבד.

בפקולטות למדעי הרוח אומרים, כי יש חוגים רבים על סף קריסה ואם הפיילוט יצליח ניתן יהיה "להציל" בצורה דומה גם חוגים אחרים, הנמצאים בסכנת סגירה. "המציאות כואבת, אבל זו עובדה. התקציבים למדעי הרוח הם מאוד דלילים ולא ניתן להעסיק אנשי סגל בכירים. התוצאה היא שהסטודנטים מתייאשים ולא נרשמים לקורסים", אמר בכיר בהשכלה הגבוהה.