חוזרים לאוניברסיטה: יותר הנדסה, פחות הוראה
הלימודים באוניברסיטאות בר-אילן, העברית ובן-גוריון ובחלק מהמכללות יחלו כבר הבוקר. 228,740 סטודנטים ילמדו השנה לתואר ראשון, 52,460 לתואר שני, 10,600 לתואר שלישי ו-1,200 לימודי תעודה. ומה מעדיפים הסטודנטים ללמוד?
293,000 סטודנטים יחלו היום (יום א') וביום ראשון בשבוע הבא את שנת הלימודים תשע"א במוסדות להשכלה גבוהה. מחר ייפתחו הלימודים באוניברסיטת בן-גוריון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן ורוב המכללות. שבוע לאחר מכן יחלו הלימודים באוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה והטכניון.
בשנת הלימודים הקרובה צפויים ללמוד 228,740 סטודנטים לתואר ראשון, 52,460 לתואר שני, 10,600 לתואר שלישי ו-1,200 סטודנטים ילמדו לימודי תעודה. מדובר בעלייה כוללת של 3.3% במספר הסטודנטים הלומדים השנה, לעומת שנת תש"ע בתואר ראשון, עלייה של 4.5% בלומדים לתואר שני ו-0.3 לסטודנטים לתואר שלישי. עם זאת, מספר הדוקטורנטים זינק פי 3 בעשור האחרון.
| תש"ע | תשע"א | % שינוי | |
| סה"כ | 283,445 | 293,000 | 3.4% |
| תואר ראשון | 221,470 | 228,740 | 3.3% |
| תואר שני | 50,205 | 52,460 | 4.5% |
| תואר שלישי | 10,570 | 10,600 | 0.3% |
| לימודי תעודה | 1,200 | 1,200 | 0 |
75,200 מהסטודנטים ילמדו באוניברסיטאות המחקר, 43,000 באוניברסיטה הפתוחה, 88,540 במכללות אקדמיות ו-22,000 סטודנטים במכללות להכשרת מורים.
ומה הסטודנטים מעדיפים ללמוד? גם השנה צפויה להימשך המגמה ולפיה לימודי המדעים וההנדסה הם המבוקשים והיוקרתיים ביותר בקרב הסטודנטים. על פי הנתונים, בשנת 2009 עלה מספר הסטודנטים במקצועות ההנדסה והאדריכלות בלמעלה מ-50% (מ-3,000 סטודנטים בשנת 2005 ל- 6,300 סטודנטים בשנת 2009).
| תשנ"ז | תשס"ב | תשס"ט | |
| מדע הרוח | 18.5 | 11.7 | 8.1 |
| חינוך והכשרה להוראה | 16.1 | 16.5 | 12.3 |
| מקצועות האמנות והעיצוב | - | 2.3 | 2.8 |
| מדעי החברה | 23.5 | 21.9 | 23.3 |
| עסקים ומדעי הניהול | 6.7 | 6.0 | 10.2 |
| משפטים | 6.0 | 7.5 | 9.0 |
| רפואה | 1.1 | 0.9 | 0.8 |
| מקצועות עזר רפואיים | 3.6 | 4.1 | 4.5 |
| מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב | 7.5 | 8.3 | 5.1 |
| המדעים הפיסקליים | 1.6 | 1.8 | 1.5 |
| המדעים הביולוגיים | 2.2 | 3.2 | 2.8 |
| חקלאות | 0.6 | 0.5 | 0.5 |
| הנדסה ואדריכלות | 12.5 | 17.9 | 18.7 |
במקצועות הביוטכנולוגיה "קפץ" מספר הסטודנטים מ- 1,250 בשנת 1997 ל-2,630 בשנת 2009. גם במקצועות הרפואה חל בשנת 2009 גידול במספר הסטודנטים 2,280 (כ-150 יותר מבשנת 2008). לעומת זאת, בתחום לימודי הביולוגיה חלה ירידה בחמש השנים האחרונות מ-2,160 סטודנטים בשנת 2003 ל-1,560 סטודנטים בלבד ב-2009. מנהל עסקים הוא התחום המבוקש ביותר ללימודי תואר השני כ-10,100 סטודנטים בשנת 2009, לעומת 2,500 סטודנטים בראשית שנות ה- 90 .
עיקר המשבר בהשכלה הגבוהה הוא בתחום מדעי הרוח, הנלמדים בעיקר באוניברסיטאות, שם נמשכת מגמת הירידה התלולה שהחלה כבר בשלהי שנות ה-90 וקיבלה תאוצה בשש השנים האחרונות, כשמספר הסטודנטים ירד בתקופה זו ב- 30% מ-5,820 בשנת 2004 ל- 3,960 בשנת 2009. גם מספר חברי הסגל האקדמי נמצא במגמת ירידה, כשבתחילת העשור היו כ-4,600 משרות לעומת 4,300 משרות בלבד בשנת 2009.
"תום העשור האבוד"
יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' רבקה כרמי, התייחסה לנתונים ואמרה: "שנת הלימודים הקרובה אמורה לסמן את תום 'העשור האבוד' של ההשכלה הגבוהה בישראל ותחילת המתווה השש שנתי לשיקום המערכת. עשור של קיצוצים הביא להקפאת תקנים, לעליה בגיל הממוצע של חברי הסגל ,להגדלת היחס סטודנטים-מרצים, להתיישנות תשתיות מחקר ולעצירת כל מהלך של פיתוח".
לדבריה, כל אלה תרמו באופן ישיר לבריחת מיטב המוחות המדעיים אל מחוץ למדינה. "ההפסד של קבוצת עילית של מדעני עתיד השאיר את ישראל מאחורי הקלעים של במת המחקר העולמי בתחומים בהם היא הובילה בעבר. בצעד שיש להעריכו, חברו שרי החינוך והאוצר לוועדה לתכנון ותקצוב לבניית תוכנית תקצוב רב שנתית שמנסה לשנות את המגמה. אך על-מנת שהמהלכים האלו יצליחו לשמר את ההישגים, מדינת ישראל תצטרך להתחייב לקידום ההשכלה הגבוהה בכלל ולמחקר המדעי
באוניברסיטאות במיוחד. חוסנה המדעי, הטכנולוגי והתרבותי של המדינה, הנשען רבות על המחקר באוניברסיטאות, הוא צורך ונכס אסטרטגי קיומי".
פרופ' עליזה שנהר, נשיאת ועד המכללות, הוסיפה: "חשיבותן של המכללות האקדמיות הציבוריות היא משמעותית לצמצום הפערים בחברה הישראלית. היום הראשון של מהפכת המכללות הסתיים והצלחתן מעידה על כך. היום השני של המהפכה מחייב חשיבה מחודשת ויצירתית, שתניע את המשך התפתחותן החיובית של המכללות הציבוריות ותחזק את רמת ההוראה והמחקר בהן. כן נדרשת אמנה משותפת למכללות ולאוניברסיטאות לשם שיתוף פעולה".
לפנייה לכתב/ת 
