פישר הוא "בנקאי השנה" במזרח התיכון וצפון אפ'

נגיד בנק ישראל הפרופסור סטנלי פישר הוא חתן פרס "בנקאי השנה" מבין נגידי הבנקים המרכזיים לאזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. הפרס והתואר הוענקו לו הלילה בארצות הברית בכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית שנערך בוושינגטון.

• מאי 2005, פישר עולה לישראל: "מכניס ראש בריא למיטה חולה"
• מרס 2010: נתניהו הציע לפישר להמשיך לכהונה נוספת
  

את הפרס השנתי מעניק המגזין הפיננסי Emerging Markets (שווקים מתעוררים) לנגידי בנקים מרכזיים ולשרי האוצר בחמישה אזורי שווקים מתעוררים בעולם. חתני הפרס נבחרים על סמך חוות דעת מקצועיות של צוות כלכלנים מובילים בעולם מהסקטור הציבורי והפרטי, מומחי השקעות ואנליסטים.

באתר האינטרנט של המגזין נכתב כי פישר הוא "אחד המוערכים ביותר בעולם, ויש לו דלת פתוחה לשר האוצר האמריקני טימותי גייטנר ולנגיד הפדרל ריזרב בן ברננקי".

הנגיד הגיב על קבלת הפרס ואמר כי "זה כבוד לבנק ישראל לזכות בפרס הזה. אני שמח לקבל אותו בשם הבנק, כאות הוקרה והערכה לעבודה ולמקצועיות של סגל הבנק".

מגזין Emerging Markets מתפרסם מזה כ-20 שנה, והוא מופץ במפגשים השנתיים של קרן המטבע, של הבנק העולמי ושל הבנקים האזוריים לפיתוח. בעשור האחרון הוא מכתיר את "נגיד הבנק המרכזי של השנה" ואת "שר האוצר של השנה" מקרב המדינות שבאזורי המזרח התיכון וצפון אפריקה, מזרח אירופה, אמריקה הלטינית, אסיה ואפריקה.

בפרס זכו, לצד הנגיד פישר, גם נגיד הבנק המרכזי של ניגריה ונגידת הבנק המרכזי של מלזיה, וכן שרי האוצר של הודו ומרוקו.

בטקס הענקת הפרס נכח שר האוצר יובל שטייניץ העומד בראש משלחת ישראל לכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית. 

"קברניט של אונייה"

את מחמאת ה"צופה פני עתיד" בשיקולי הענקת הפרס, ממחישים בבנק ישראל בדוגמה ששמעו מפי הנגיד פישר: "קברניט של אונייה כבדה לא יציל אותה מתנגשות בקרחון אלא אם ידע להבחין בו מרחוק ולשמור מיד את הכיוון כדי לעקוף אותו לפני שיהיה מאוחר". כך הסביר פישר בשעתו את המהלכים בהם החל לנקוט ב-2008, בעקבות משבר הסאב-פריים בארה"ב, תחילה ברכש היומי המסיבי של 100 מיליון דולר במחצית השנה, ובחודשיים האחרונים בהורדת הריבית, ב-2.5%, מיד לאחר התמוטטות בנק להמן ברדרס.

"גם בכלכלה עדיף להגיב לפני ולא אחרי", מצטטים מפיו. אבל בהגינותו, פישר לא נתן את כל הקרדיט רק למדיניות המוניטרית שלו. "המצב בתחילת המשבר היה יחסית טוב אצלנו כתוצאה של מדיניות תקציב ומדיניות ריבית אחראיות ואמינות", אמר בסוף 2008.

במחצית 2009 הסביר פישר מדוע בנק ישראל התערב בשוק המט"ח. "הרכישות שירתו שתי מטרות: לא רצינו להיכנס למיתון העולמי שהיה על סף פתחנו עם שקל חזק שהיה מקשה על היצוא שלנו, ורזרבות המט"ח שלנו לא היו גבוהות די הצורך".

תהליך הורדת הריבית החל כשהיא עמדה על 4.25% באוקטובר 2008. המשק היה במצב טוב בפרוץ המשבר. הוא עמד בסימן של צמיחה, אך האינפלציה הייתה בעוכריו - ועדיין חרגה מהיעד של 1%-3%. הצפי של פישר להשלכות משבר להמן ברדרס חייבו אותו לשנות כיוון למדיניות ריבית מרחיבה, לפחות כדי לשמור על הקיים.

הבנקים הסתדרו לבד

פישר לא דאג ליציבות הבנקים, הודות להתנהלותם השמרנית, אבל גילה שהוא נערך גם להתמודדות עם הבלתי ידוע: "יש לנו מגוון כלים להזרמת נזילות למערכת הפיננסית. בנוסף, הגדלת יתרות המט"ח של בנק ישראל הותאמו למידת הסיכונים בשווקים בעולם".

על המפנה של הפחתת הריבית אמר שמדיניות ריבית אקטיבית תתרום להגברת הצמיחה והצריכה, להגדלת הנזילות ולעידוד ההשקעות של המגזר העסקי, ולהקלה על משקי הבית כמו בתשלומי המשכנתאות, וכל זה ללא סיכון לאינפלציה גבוהה".

במאי 2009, כשהריבית כבר ירדה ל-0.5%, אמר פישר בכנס פומבי, "ציפיות האינפלציה שלנו לטווח ארוך היו (בסוף 2008) שהיא תתכנס בשנה הקרובה לתוך היעד", ובעת אמירת הדברים היא אכן עמדה על סף חזרה לתחום היעד.

"זה ההישג החשוב של המדיניות המוניטרית", הוסיף פישר באותו מעמד. "למשקיעים יש אמון במדיניות שלנו, כי העובדה שהציפיות לאינפלציה הן בתחום היעד מקטינה את פרמיית הסיכון שהם נדרשים לשלם בגללה והדבר מסייע למשק".