האם מיכל האמוניה בדרך החוצה ממפרץ חיפה?
בתקופת מלחמת לבנון השניה היה חשש שהמיכל ייפגע מרקטות חיזבאללה. לאחר המלחמה קבעה ועדת מומחים כי אם ייפגע, מספר ההרוגים יהיה כמאה אלף - אך לא המליצה להעתיקו אלא למגנו. כעת הורה השר להגנת הסביבה לבחון חלופות למיקומו
במשרד פרסמו לאחרונה מכרז לבחינת החלופות – הן עבור ייבוא האמוניה והן עבור סוגיות אחרות כמו אחסון החומר והשינוע שלו. במכרז זכתה חברת "אתוס אדריכלות, תכנון וסביבה" והיא כאמור תגיש את מסקנותיה בנושא תוך מספר חודשים.
האמוניה נחשבת מוצר חיוני למשק ומשמשת כחומר גלם בסיסי בתעשיות הדשנים, התרופות, שמרי לחם, מערכות חיטוי ותעשיות נוספות. כמו כן, משמשת האמוניה כחומר העיקרי עבור בתי קירור במפעלים ובמחסני המזון בארץ. יחד עם זאת, האמוניה נחשבת לחומר נפיץ ומסוכן.
מיכל האמוניה נבנה במסוף הכימיקלים במהלך שנות ה-80. בתקופת מלחמת לבנון השניה, כשחיפה ספגה מטחי רקטות של חיזבאללה, התעוררה מחלוקת באשר למיקום המיכל והסיכון הנשקף ממנו.
עם סיום המלחמה מונתה ועדה בראשות האלוף (מיל') הרצל שפיר, שעסקה בשאלת היערכות המפעלים במפרץ כנגד סיכונים. במסקנות הביניים של הוועדה, שלא פורסמו מעולם באופן רשמי, נקבע כי במקרה של פגיעה חמורה במפרץ או בנמל, עלולים להיפגע כ-100 אלף בני אדם. עם זאת, ועדת שפיר לא המליצה באופן חד משמעי להעתיק את המיכל, אלא למגן את גג המבנה ולהקים מיכל רזרבי במקביל.
"למרות שוועדת שפיר לא המליצה על פינוי מיכל האמוניה, הורה השר ארדן לבחון חלופות למערך הקיים, זאת לאור סימני השאלה לגבי הסיכונים העלולים לנבוע ממנו", אמרו במשרד.
"מחובתנו לבחון חלופות למיקום הנוכחי של המיכל, המהווה פוטנציאל סיכון לתושבי מפרץ חיפה, ולהבטיח שמירה מקסימלית על בריאות הציבור ובטיחותו", הסביר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, את הרקע להחלטה על פרסום המכרז.
