ברק מחפש סולם: "נגד חוק האזרחות בלי תיקון"

אהוד ברק שוב מזגזג. רגע לפני ישיבת הממשלה הבוקר (יום א') שבה צפויים השרים לאשר ברוב גדול את התיקון לחוק האזרחות, אמר שר הביטחון: "אני מתכוון לעמוד על השינוי שהצעתי בתיקון לחוק האזרחות, ואם הוא לא יתקבל אצביע נגד".

התיקון לחוק האזרחות - כותרות אחרונות ב-ynet:

• ברוורמן: "ברק אינו מייצג את ערכי העבודה"
• תגובות: "שנאת זרים" או "צורך חיוני"?
• הערבים מודאגים: "תיקון החוק - כדור שלג מסוכן"
• משפטנים: לדרוש נאמנות גם מהיהודים
  

בניגוד לדעתם של שרי מפלגת העבודה, הודיע ברק בשבוע שעבר על תמיכתו בהצעה שדורשת הצהרת נאמנות גם ל"מדינה יהודית ודמוקרטית" מכל מבקש אזרחות לא-יהודי.

עם זאת, הוא ביקש שינוי קל בנוסח, כך שיכלול את המילים "ברוח מגילת העצמאות".

"למיטב הכרתי", אמר ברק בפתח הישיבה, "הניסוח שהצעתי הוא ניסוח נכון המשקף את הרוח הפתוחה והליברלית של ישראל. הוא תואם את ערכי היסוד הנהוגים במדינות נוספות בעולם. ביטוי למשמעות יהודית ודמוקרטית מופיע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שם נקבע בפירוש שהוא נועד להגן על ערכי היסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

אתמול אמר ברק שיאפשר לשרי העבודה חופש הצבעה. הבוקר הוא גם ביטל במפתיע את ישיבת השרים, למרות שיצחק הרצוג ואבישי ברוורמן - שהתבטאו נגדו בחריפות - הגיעו לישיבה. הנימוק שהציג לביטול - "בעיות בלוח הזמנים". "נושא התיקון לחוק הינו נושא ערכי", אמר, "ולכן אפשרתי חופש הצבעה לשרי מפלגת העבודה כדי שיוכלו להצביע על פי עמדתם ומצפונם".

אתמול אמר הרצוג: "אני מתנגד לכל הצעה או נוסח של החוק הזה. אני רואה בזה חוק מיותר ופסול, שפוגע בזכויות המיעוטים במדינת ישראל. זה מפר את האיזונים בחברה הישראלית".

השר שהצעת התיקון לחוק נוסחה ברוח מצע מפלגתו, אביגדור ליברמן, אמר הבוקר: "ברור שבזה לא נגמר הנושא של נאמנות ואזרחות, אבל זה צעד חשוב. כמו שאנחנו יודעים, למילים יש משמעות. מה שחשוב זה שזה ממקד את הויכוח ברמה העתידית: האם נהיה מדינה יהודית ציונית או מדינת כל אזרחיה".

נתניהו: החוק - יסוד קיומנו, נשמת אפנו

ההצעה עוררה סערה, אולם מלבד כמה שרים בודדים, בהם דן מרידור, בני בגין וארבעה משרי העבודה - רוב שרי הממשלה צפויים לתמוך בה. ישראל ביתנו, שהחוק עמד בבסיס קמפיין הבחירות שלה, תומכת בו כמובן, ביחד עם שרי ש"ס, דניאל הרשקוביץ מהבית היהודי ומרבית שרי הליכוד. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יצביע בעד החוק.

בפתח הישיבה אמר נתניהו: "אין מקום להטיף לנו על דמוקרטיה ונאורות. הציונות הקימה לנו מדינה למופת. אין דמוקרטיה אחרת במזרח התיכון ואין מדינה יהודית אחרת בעולם. זהו יסוד קיומנו, וכל מי שמבקש להצטרף אלינו צריך להכיר בזה". לדברי נתניהו, התיקון לחוק הוא "תמצית הציונות", ו"מבטא את מהותה של ישראל".

כדי להוסיף תוקף היסטורי להחלטה, ציטט נתניהו בין היתר מדבריו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, מדברי ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, ממגילת העצמאות ומחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "אזרחי ישראל", אמר ראש הממשלה, "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי והיא דמוקרטית לכל אזרחיה. יש שוויון זכויות לכולם. יש כאלה בעולם שמנסים לטשטש את הקשר בין העם היהודי למדינתו - אך הקשר הוא נשמת אפנו ואין בלתו". 

ישי: החוק הבא - שלילת אזרחות מבוגדים, כמו זועבי

"נאמנות זה אמיתי ולא דקלרטיבי", אמר בישיבה שר הפנים, יו"ר ש"ס אלי ישי, אך הודיע כי יצביע בעד החוק. "הצעת החוק היא דקלרטיבית, וכל מי שרוצה להיות אזרח בישראל יכריז על הצהרה ויוכל לחתום על כל דבר", אמר. "הצעת החוק לא נותנת שום דבר".

לדבריו, הוא מגבש הצעה חדשה, "שאומרת שכל אדם המשתף פעולה עם ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה בוגד במדינה, כמו למשל חנין זועבי. כל אחד שעושה זאת צריך שתישלל לו האזרחות ומעמדו יהיה כמו מעמד עובד זר, בלי קצבאות ילדים ושום הטבה".

ישי סיכם עם יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, איש מפלגתו דוד אזולאי, את התקנות לשינוי סעיף הנאמנות בחוק האזרחות. "מדובר בתיקון מהותי לחוק האזרחות, שיונח על שולחן הממשלה לאחר תיאום עם מרכיבי הקואליציה השונים", הסביר. "על פי החוק, שר הפנים רשאי לבטל אזרחות ישראלית של אדם אשר עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל".

יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, מתחה ביקורת על צעדי הממשלה: "בעיני החזון של ישראל הוא היותה בית לאומי לעם היהודי ומדינה דמוקרטית. יש לצקת תוכן למילים האלה בחוקה. אז יהיה ברור שהתכנים היהודים וחוק השבות בראשם, יהפכו למציאות. הממשלה, במקום לצקת תוכן של ממש למילים, מבקשת מאנשים להישבע למדינה בשתי מילים שכל אחד מפרש אותם לעצמו אחרת. כך לא מחזקים את המדינה היהודית כבית לאומי אלא מייצרים רק פחת ופילוג בין החברות בישראל והופכים את ישראל ללא מובנת".

Read this article in English