דם ואש בשוק מחנה יהודה. עכשיו זה רק סרט
צילומי "שלום בית", העוסק באחד הפיגועים הזכורים ביותר מימי ראשית האינתיפאדה, נחתמו בשחזור הזוועה וההרג בין הדוכנים במרכז ירושלים. כך זה נראה
שמונה שנים אחרי שמחבלת מתאבדת זרעה מוות בשוק מחנה יהודה שבירושלים, קיבלו הבוקר (יום א') הרוכלים והקונים הוותיקים תזכורת למראות הזוועה מהפיגוע, שבו נרצחו שישה בני אדם. ביום הצילומים האחרון של הסרט "שלום בית", העוסק במצב בירושלים בימי ראשית האינתיפאדה, צולמה הסצינה המורכבת והצבעונית ביותר שבו ששחזרה את מראות התופת.
את הסרט מביים ענר פרמינגר והוא צפוי להיות מוקרן בבתי הקולנוע בקיץ הבא. בשעות הבוקר המוקדמות עמדו בין דוכני השוק השחקנים, כ-60 ניצבים ושלל אמצעי פירוטכניקה. עלילת הסרט מתמקדת בסיפורה של אם, שאת דמותה מגלמת השחקנית חגית דסברג. היא הגיעה באותו יום שישי שבו התרחש הפיגוע אל השוק, ובעקבותיו החליטה לכלוא את בני משפחתה בבית.
בהמשך העלילה, מוצג כיצד האם מתקשה להתמודד עם המתח, הדאגה והחרדות. בניסיון להגן על בני משפחתה, מתעוררים ילדיה ובעלה לבית נעול ומבוצר, מנותק מהתקשורת ומהנעשה מחוצה לו.
זו רק תפאורה. סצנת צילום הסרט בשוק מחנה יהודה (צילום: יאיר אלטמן)
עלילת הסרט לא בוחלת בפתיחת פצעים שחלקם עדיין לא הגלידו לגמרי בזיכרון הישראלי ממרחץ הדמים של האינתיפאדה השנייה, באמצעות סצנות קשות ומפורטות של זירות פיגועים, באופן ממוקד כל כך שטרם נעשה בו שימוש.
ענר סבור כי "מדובר בשיח חשוב מאוד בחברה הישראלית שרלוונטי גם היום. הסרט עוסק בשאלה האם אֵם שלא חשבה עד הסוף על מה שהיא עושה ופעלה רק מתוך אינסטינקט אמהי להגן על משפחתה היא לא נורמלית, או שהחברה שאנו חיים בה היא הסיפור הלא נורמלי שלנו. בסופו של דבר, כולנו חיים באותו בית לאומי נעול שמסביבו גדרות וחומות שנועדו להגן עלינו ממציאות אבסורדית".
עשן ואש, הפעם רק בכאילו. שוק מחנה יהודה (צילום: יאיר אלטמן)
שותפו של ענר ליצירת הסרט הוא רוני כצנלסון, צלם בכיר ומרצה במכללת ספיר ועסק גם בצילום הסרטים "זמן אוויר" ו"שקרים לבנים". לעבודתם של שני הסטודנטים הוותיקים הצטרפו סטודנטים מצטיינים ובוגרי מכללת ספיר, לצד כמה מתלמידיו של פרמינגר מהחוג לתקשורת באוניברסיטה העברית.
הסרט הופק למעשה ללא תקציב, כשענר עצמו שילם מכיסו מאות אלפי שקלים כדי להוציאו לפועל. השחקנים שבו התנדבו למלא את התפקיד, לפחות כרגע, ללא תמורה - והם יקבלו את שכרם רק אחרי כיסוי ההוצאות, כשהסרט יעלה למסכים. פרט לאלה, תמכה קרן הקולנוע הישראלי 220,000 שקלים לטובת ההפקה, ואת הציוד ואמצעי העריכה סיפקה מכללת ספיר.