שרף עו"ד וישוחרר מוקדם: "התביעה לא השיבה"
בפרקליטות עתרו נגד החלטת ועדה לשחרר מוקדם את דוד בלחנס, שהורשע בניסיון לרצוח את עו"ד עמיחי סגל ב-1998. יו"ר הוועדה תקפה את התביעה, שדרשה להציג חוות דעת פסיכיאטרית אך לא עשתה זאת. הם האשימו: רק היא חתומה
12 שנים לאחר שניסה לרצוח את עורך דינו כששפך עליו חומר דליק והצית אותו, החליטה ועדת השחרורים להוציא לחופשי מוקדם את דוד בלחנס שהורשע במעשה ונשלח ל-15 שנות מאסר. אותו עורך דין, עמיחי סגל, נפצע קשה - אך למרות חומרת האירוע, מתחו חברי הוועדה ביקורת קשה על התנהלות הפרקליטות בפרשה, שם עתרו בסוף השבוע האחרון נגד השחרור המוקדם.
עו"ד סגל ייצג את בלחנס בתיק אזרחי שעסק בפירוק שותפות שבה היה מעורב וטיפול בחוב שצבר לבנקים. עורך הדין הודיע לבלחנס על החלטתו להפסיק לייצג אותו ומסר לו את המסמכים בתיק שהפקיד אצלו. לאחר מכן, טען בלחנס כי אחד המסמכים חסר ודרש אותו מסגל כמה פעמים. האחרון הבהיר כי לא קיבל ממנו מעולם את אותו המסמך, אך בלחנס לא השתכנע באמיתות דבריו.
בעקבות זאת, הזמין סגל את בלחנס לפגישה במשרדו. האחרון וידא כי יהיו במקום לבד באותה השעה, והביא עמו חומר דליק וסכין. בזמן השיחה ביניהם, שפך בלחנס את החומר על סגל ועל שולחן עבודתו והצית אותו, לאחר שלא הצליח להימלט מהמקום. כל הלהבות אחזו בכל גופו, והוא נכווה ונפגע קשה.
תחילה נגזרו על בלחנס 12 שנות מאסר בפועל, אך לאחר ערעור בנושא לבית המשפט העליון - הוחמר העונש ל-15 שנות מאסר. בסוף החודש שעבר החליטה הוועדה לשחרר את הנאשם בתנאים מגבילים ולהטיל עליו פיקוח, איזוק אלקטרוני וחובת התייצבות במשטרה. בהחלטה ציינו כי הדיון בבקשתו של בלחנס לזכות לשחרור מוקדם נמשכה כשנתיים וכללה שרשרת דחיות, שנועדה לאפשר לפרקליטות להציג חוות דעת פסיכולוגית על מצבו שהייתה, לטענת נציגיה, חיונית - נוסף על אלו שכבר נערכו לו ב-2008 ו-2009.
שבעה שבועות אחרי הדחייה הראשונה ולאחר שאותה חוות דעת חדשה לא הוצגה, טענו בוועדה כי למרות שפנו לצדדים בעניין פעמיים, לא סיפקה הפרקליטות את המסמכים. רק פרקליטו של בלחנס מילא את בקשות הוועדה, והוא ציין כי נאמר לו שפסיכולוג מטעם שב''ס סירב לערוך למרשו את הבדיקה.
"הפרקליטות לא הגיבה ולא שלחה שום התייחסות", כתבו חברי הוועדה. "לבד מכך שהתנהגות זו אינה מקובלת וגובלת בזלזול, הייתה כאן הטעיה של הוועדה, כשלאחר עיון מדוקדק בשתי חוות דעת הסתבר כי כבר באפריל 2009 ציינו פסיכולוגים מטעם שב''ס כי נערכה חוות דעת עדכנית על-פי הנחיית בית המשפט, ולא חל שינוי או תהליך המצדיק אבחון חדש".
"חשש שההחלטה לא על דעת כל חברי הוועדה"
בניגוד לפעמים הקודמות, על החלטת השחרור דווקא הגיבו בפרקליטות. בעתירה שהגישו, טענו שם ''המנבא הטוב ביותר להתנהגותו העתידית הוא ההתנהגות קודמת, שלפיה אדם שביצע מעשה אלימות בעבר, הוא בעל פונטציאל להתנהגות אלימה גם בעתיד''.
העובדה כי רק יו"ר הוועדה, נאווה אפל-דנון, היא שחתומה על החלטת השחרור ולא שלושת החברים האחרים בה, טענו נציגי המדינה כי "נתון זה מעלה חשש, ולו למראית עין, כי ההחלטה לא ניתנה על דעתם של כל חברי הוועדה וכי לא ניתנה למי מהם הזדמנות להביא את עמדתו שלו''.
בפרקליטות טענו גם כי מאז החלו הדיונים בבקשת השחרור, חל שינוי בנסיבות לרעתו של בלחנס - שאף הודח מאגף השיקום הפרטני ובקשתו לחזור אליו נדחתה. בעתירה הם טענו עוד כי מהלך לשחרור בלחנס מתעלם מהחלטת הוועדה הקודמת והחלטת בית המשפט לדחות את בקשתו להשתחרר.
לפנייה לכתב/ת 
