מסלולים מקבילים

אמא/ ענת קוריאל

יָשָׁנְתְּ בַּצָּהָרַיִם,

שְׂמִיכַת הַפִּיקֶה שֶׁלָּךְ זָעָה

כְּמוֹ רֶשֶׁת עָדִינָה,

סוֹכְכָה עַל פָּנַיִךְ,

הַגְּבוּל בֵּין שְׁתֵינוּ הִתְעַמְעֵם,

נִמְהַלְתִּי בַּחֲלוֹמֵךְ.

אַתְּ הָיִית מַיִם

וַאֲנִי הָיִיתִי בּוּעָה,

הִצְלַחְתְּ לִשְׁמור עָלַי,

מִפְּנֵי הַהִתְאַדּוּת.

אתמול - היום - מחר/ אנה בניאל

בַּגִינָה שֶלָךְ בְּרוֹנְפֶלְסיָה סְגוּלָה. פְּרִיחַתָה

מִתְבַּהֶרֶת לְנֵגֶד עֵינַיךְ מִיוֹם לְיוֹם. כְּמוֹ מֵבַקֶשֶת

שְתַבְחִינִי בָּה, הִיא מַלְבִּינָה. ואַנִי תוֹהַה אִם

מחרתַיים תַּהַפוֹך שְקוּפָה

אַז אוּכַל לְהִתְקַרֵב אֵל הַשִיחִים שֶלָךְ

אוכַל לִקְטוֹף מֵהֶם בְּלִי שְתַּרְגִישי.

ניקוי/ ענת קוריאל

מִזְמַן לא נִקִּיתִי אֶת הַמַּקְרֵר,

מַדָּפָיו עֲכוּרִים,

אֲנִי מוֹצִיאָה אֶת כל תְּכוּלָתָם,

מְמַלְמֶלֶת מילות זֵרוּז...

צָרִיךְ לְסַלֵּק אֶת הַלִּכְלוּךְ,

מוֹשֶׁכֶת מגירות עקשניוֹת,

הַמַּיִם גּוֹרְפִים הַחוּצָה רֵיחַ,

סְמַרְטוּט,

אֲנִי סְפוּנָה תַחַת תִּקְרָה נְמוּכָה,

הַמַקְרֵר הוּא חֲדַר עֲבוֹדָתִי הַמְמֻזָּג,

משמאלי נוּרָה דוֹלֶקֶת,

סְבִיבִי לוּחוֹת לְבָנִים,

פְּנוּיִים לִכְתִיבָה.

ערב לח/ אנה בניאל

בָּאַמְבַּטְיָה אֲנִי מִתְרַכֶּכֶת

הָעוֹר הַקָשֶׁה נִשְׁטָף, הָאֶצְבָּעוֹת, גַם הַשֵּׂעָר

אֲנִי מִתְחַמֶּמֶת.

עַכְשָׁיו יֵשׁ לִי זְמַן לְהַרְהֵר בְּךָ.

כְּשֶׁנִגְמָרִים לִי הַמַּיִם מֻקְדָּם מִדַּי,

אַל תִּתְפַּלֵּא שֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ קָרָה.

אֲנִי זוֹחֶלֶת

בֵּינְךָ לְבֵין עַצְמְךָ, מְשַׂרְטֶטֶת

מַזְכֶּרֶת לַחָה.

ענת ואנה נפגשו לראשונה כמורה ותלמידה בבית הספר תיכון חדש בת"א ב-1997. כבר אז נוצר בין שתיהן קשר ייחודי. עם השנים התפתח הקשר לחברות של ממש ונוצר דיאלוג בין שיריהן. כאן מובא מחזור ראשון של שירים פרי עטן בעריכה משותפת.

ענת קוריאל פרסמה שירים ב"חדרים", “עכשיו", "מאזנים", “עיתון 77”, “גג","ידיעות אחרונות" ו"מעריב". רומן פרי עטה, "חתכים", יצא "בספריה החדשה" ב-1999. עובדת כמורה לספרות ב"תיכון חדש", תל אביב.

אנה בניאל, במאית ומורה לתיאטרון. ביימה את: "דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו" מאת פדריקו גרסיה לורקה, בתיאטרון תמונע ובשיתוף עם בית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים. בימים אלה עובדת בתיאטרון הקאמרי.