עדי אדר נקודה קום
עדי אדר ממשיכה לדהור בדרך לעסק משלה והפעם היא מספרת שאחרי שהקימה קבוצת תמיכה, מטעם עצמה, לסובלות מחרדת מצלמה, עלתה כיתה וקנתה דומיין לאתר אינטרנט בניהולה. איך עושים את זה? על כך היא כותבת בטור השישי בסדרה
לפני מספר שנים מלאו 50 שנה לנישואיהם של הורי. לרגל האירוע החלטנו לחגוג בגדול, למזכרת צילמתי את כל צאצאי משפחתי לדורותיה ומהתמונות יצרנו פאזל של עץ המשפחה. באמצע השורה השנייה באותו פאזל הוקצה מקום לתמונה שלי, רק שתמונה כזאת לא הייתה בנמצא. כולם ניסו לצלם אותי, ואני – כמו הכלה הפסלנית במשל של קרילוב - פסלתי את כולן.
בעבודתי העיקרית אני צלמת פורטרטים ב"לאשה" ואני חושבת שמה שהופך אותי טובה ומתאימה למקצוע, היא העובדה שאני משמשת מעין קבוצת התמיכה של כל אלה שיש להן חרדת מצלמה. לעומת זאת, כאשר אני נדרשת לעמוד מול העדשה אני חשה שכל מה שזורם בי באופן טבעי וקליל, הופך להיות יציקה של מבוכה. הפה מתעקם לי, היציבה דועכת, העיניים בוהות במבט אטום אל החלל שמולי. את כל הקומבינציה הבלתי מחמיאה בעליל הזאת, אני רואה אח"כ במוצר המוגמר – בפורטרט המצולם שלי.
אם אין אני לי - מצלמתי לי
בשביל הצילום המשפחתי, החלטתי להשתמש בניסיון הרב שיש לי בצילום כזה, ולבצע בפועל את הקלישאה "אם אין אני לי, מי לי". הלכתי להצטלם אצל עצמי.התכנסנו שתינו – אני ועצמי, סיכמנו על הקונספט והתחלנו לעבוד. המסך הדיגיטלי של המצלמה עזר לנו לראות את ההתפתחות, עשינו תיקונים בזויות הצילום וכשנוצרה תמונה שיכולתי להזדהות איתה, אמרתי לי תודה ותייגתי את המבצע כמוצלח. מאז בכל פעם שאני זקוקה לתמונה אישית שאינה לצרכי תעודת זהות/דרכון/רשיון נהיגה, אני מצלמת את עצמי.
תמונת פורטרט נכונה צריכה לאפיין אותי. עליה להיות מחמיאה ואמיתית, והיא משמשת ככלי שיווקי חשוב בחיים הוירטואלים. אני משתמשת במספר תמונות פורטרט שנראות לי נכונות, באתרים בהם אני פעילה, כמעצבת תכשיטים וכצלמת.
עדי אדר. זאת אני ובידי אני אוחזת במצלמה שלי
אני באינטרנט (או: קניתי דומיין)
כשהתחלתי להבין את הדינמיקה האינטרנטית, מיהרתי לרכוש את הדומיין של השם שלי, ומאז הקפדתי לשלם כופר שנתי כדי שישמרו לי אותו. מאז חלפו מספר שנים ו"עדיאדר נקודה קום" האמיתי עוד לא נבנה, אבל זה לא אומר שויתרתי על הקיום הוירטואלי שלי.
ברשת קיימות לא מעט פלטפורמות חינמיות לבנייה עצמית של אתרים, בחרתי באחת מהן ויצרתי לי אתר. במקרה האישי שלי, אין צורך להכביר במילים, לעומת זאת רצוי להרבות בצילומים – הצטיידתי בהתאם, ויאללה, לעבודה.
מה הם המצרכים הנדרשים לאתר בסיסי:
- תמונת פורטרט אישית.
- טקסט שמכיל מידע עלי ועל היצירה שלי, מקורות ההשראה שלי ועוד כמה הגיגים.
- צילומים של התכשיטים שיצרתי תחת המותג "עדי אדר – עיצוב תכשיטים".
- צילומים אמנותיים שביצעתי כצלמת מקצועית.
אופן ההכנה
הנחתי על שולחן העבודה של מסך המחשב את כל המצרכים, והתחלתי לעבוד על בניית האתר. בחרתי בעיצוב בסיסי, ניסתי צבעים שונים כרקע, הגדרתי כותרות, הקטנתי תמונות לגודל המבוקש והזרמתי את החומרים לתוך הפלטפורמה שבחרתי. בתום עבודה אינטנסיבית שכללה סופ"ש ארוך, חגגתי את השקת האתר החדש. עם סיום הבנייה, פתח לי האתר המארח אופצית רכישה בתשלום, דרכה יכולתי לממש את הדומיין האישי הנכסף לאתר שבניתי. החלטתי בשלב זה להסתפק ב כתובת החינמית שקבלתי.לכל המצקצקים – האתר נכתב באנגלית משום שכשבניתי אותו, הוא היה אמור לשמש אותי כקטלוג בלינק מהחנות המקוונת שלי באתר אטסי.
"אין מתנות בחינם" כך הבנתי, כשבנאיביות מלאת תקווה עשיתי גוגל על השם שלי, ובין אלפי התוצאות שעלו לא יכולתי למצוא את האתר החדש שבניתי, לעומת זאת קבלתי תזכורת על בלוג שפעם התחלתי לבנות, מבית היוצר של אלוהי האינטרנט "גוגל" בכבודו ובעצמו, שדחק את כל האתרים האחרים קפץ ועלה למעלה בתוצאות החיפוש.
רק היום, רק 50 שקל
יודעי דבר מיהרו לעדכן אותי, שיש מתמטיקה מסובכת כדי להגיע לראש התור במנועי החיפוש – מתמטיקה ותשלום. החלטתי בשלב זה לפצל כוחות: בעלות של 50 שקלים לחודש פתחתי חנות בה אני מציגה את התכשיטים באתר הוםפרו שנמצא במקום טוב למעלה בחיפוש האינטרנטי, באגף הלינקים שבחנותי חיברתי את כל האתרים האחרים שאני מציגה בהם, ומיניתי את הבלוג שלי בגוגל להיות המקום המוביל שיכיל את כל עבודות הצילום, התכשיטים וכל המידע על היצירה האמנותית שלי.
באתר אני משתמשת, כשמבקשים ממני לינק לקטלוג מסודר של התכשיטים.
שנוי במחלוקת מבחינתי הוא הפייסבוק שטרם פיצחתי את הקוד שלו: מצד אחד אני יודעת שמדובר בכלי שיווקי מן המעלה הראשונה, ואני משתמשת בו בקטנה. מצד שני – את אלה המפיצים את תורתם במרץ רב מדי דרך הרשת הזו, העברתי למצב "הסתר" Hide. אני ממשיכה להתחבט בנושא, ואשמח לתגובות והצעות כאן בטוקבקיםמ ובמייל: adiadar@gmail.com
בואו להקים עסק עם עדי אדר:
איך מתרגמים יצירה מקורית למכירותלמה אני לא מצליחה למכור? זה הפראמוויל אשם!
אין כמו בבית - עדי בונה על הקהל הישראלי
איך עושים יחסי ציבור לעצמי בעצמי?