מים, מים ברננה

איש לא הכין את רננה רז לכך שאנשים יתייחסו אליה כאילו היא דודו מ"הום סנטר", אבל מאז פרץ לחיינו קמפיין "ישראל מתייבשת" (או איך שצעק לה מישהו ברחוב "היי, הנה ישראל מתקלפת") היא זוכה לתגובות "כאילו עשיתי איזה סרט קולנוע". אומרים לה "כל הכבוד", ויש כאלה שמבקשים עצות, פתרונות, ואולי במקרה יש לה חסכים מיותר בארנק.

שחרית על חוף ימה של תל אביב, השמש בתחילת הדרך ורננה מצטלמת לשער לאשה ובין ליפסטיק למייק אפ, היא מבחינה בעובד בית הקפה הסמוך, שמתיז מים בנדיבות של שמחת בית השואבה, על דק העץ שבחוץ. רגע לפני הלקוח הראשון.

"למה אתה מבזבז כל כך הרבה?", היא נוזפת בו בעדינות. "לפעמים אני מרגישה קצת פאתטית. לוקחת את העבודה ברצינות", היא אומרת. ככה זה כשגדלים בבית שבו אמא מקפידה על משמעת מים, ואסור היה לבזבז. זה היה בפתח תקווה, שם גדלה ושם עשתה כבר בגיל חמש, את צעדי הריקוד הראשונים. 

רננה רז בחתונתה עם אור מורן (משמאל: אמה של רז, רבה רפורמית)

כיום היא משלבת בין ריקוד, משחק ושירה ומופיעה כסולנית עם להקת "אנרגיה חולנית", וגם עם בן הזוג, המוסיקאי אור מורן. לאחרונה יזמה רז את אתר you make Remake שבו "אמני במה מגיבים בלייף על סרטוני יו טיוב", היא מסבירה.

בראיון שערכתי עימה ומתפרסם השבוע בלאשה, מספרת רז על ימי היסודי "הייתי בעיקר תלמידה משועממת", על גירושי הוריה ("הצטערתי שלא עשו את זה קודם"), על הפרידה מבן הזוג לשעבר הזמר שלומי שבן ("לשנינו היה קשה לוותר על רעיון אהבה ראשונה") ועל הפגישה עם בן הזוג אור מורן ("כשפגשתי אותו הרגשתי כאילו פגשתי בן משפחה"). אמה, רבה רפורמית, היא שערכה את טקס חתונתם, וגם מאביה לא חסכה תפקיד. "הוא השתתף באחת מהעבודות שלי", היא מספרת ולא שוכחת להזכיר שב-8 בנובמבר היא תופיע עם אור, ועם אנרגיה חולנית, ב"אוזן בר" בתל אביב.

"חמודה", מגיבים שני עוברי אורח המתיישבים בבית קפה הרחוץ למשעי. קצת מבאס אותה, כשאומרים 'חמודה'. "לא שאין בי גם את הצד הזה". אבל, כשהיא מתקלפת, מגלים שזה רק נדבך אחד, ויש לה עוד כמה כאלה.

מאת: ורדה הורביץ