קשה לכבד את הכנסת

אני רואה את עצמי כמנוהל על ידי משימה, שאני מחויב לה בכל לבי: קידום שינוי חברתי, לטובת חברה שוויונית יותר, המממשת ערכי זכויות אדם ואזרח ובונה מרחב משותף לחיים טובים לכולנו, בכל חתך גיאוגרפי, כלכלי, אתני או מגדרי (פעם קראו לזה "ערכי מגילת העצמאות"). אני רואה בכל אלו אינטרסים ציבוריים רחבים ואסטרטגיים.

עובדה זו דוחקת אותי מראש לעמדה מאתגרת, המחייבת יצירת קואליציות אד-הוק סביב נושאים נקודתיים - אם לבלימת מהלכים (כמו הקמת תחנת כח פחמית, קיצוץ והפרטה בשירותי התעסוקה או ניפוח חוק ההסדרים)

 ואם לקידומם (חוק "אוויר נקי", דיור בר-השגה או העלאת הכנסות המדינה משימוש במשאבי טבע).

ח"כים יקרים, דעתי עליכם השתנה לטובה במהלך העשור האחרון, בו זכיתי להסתובב במסדרונות מקום העבודה שלכם. מעמדה פשטנית- פופוליסטית שהניחה בינוניות, עילגות וחוסר ערכיות, זכיתי להכיר חברי כנסת לא מעטים, המייצגים ברמה כזו או אחרת ערכים ואיכויות ישראליים מעולים.

במהלך השנים הללו הפכתי, לעתים, לסוג של לוביסט מסנגר, מול אינספור אמירות המכלילות את כולכם בכותרת "מושחתים", "טפשים" ושאר פנינים פופוליסטיות. היו, ודאי, אפיזודות לא מעטות שהיו ראויות להיכלל בקטגוריות בעייתיות, אבל יכולתי לראות תמונה שלמה יותר. מתוך המקום הזה, אגב, אני מקפיד לטרוח ולומר לחבריי שעליהם לעסוק בפעילות פוליטית ולראות את המקצוע הפוליטי וההשתתפות הפוליטית כחובה אזרחית ראשונה במעלה.

במהלך כהונת הכנסת הנוכחית, הביטחון הזה, בדבר מרחב דמוקרטי פועם, בעל כבוד לכללי משחק, המקיים בתוכו מגוון של איכויות, חלקן מוצלחות - הולך ונשחק בי.

מבלי להיכנס למקום בעייתי של כתיבת "כתב אישום", בחרתי להעלות "על נס" את הדוגמה האחרונה שייצרה בשבוע שעבר ועדת הכלכלה, עם הקרקס - ואני מתקשה למצוא מילה אחרת - שניהלה בדיון על תמלוגי הגז.

הדיון הנמוך, המתלהם, הפוליטי במירעו, שהוביל יושב-ראש הוועדה אופיר אקוניס ואחריו נגררו חברים נוספים, היה בשבילי, במובן האישי ביותר, פשוט מדכא. נדמה לי שמרבית האזרחים שראו את הקולות, תהו האם מבינים חברי הכנסת את תפקידם ולאילו ערכים ואינטרסים הם מחויבים.

תהייה נוגה אחרת נגעה לצורך האובססיבי של רבים מהם לסמן "בוגדים" בתוכנו, ללא שמץ הקשר והבנה היסטורית, הנוגעת באופנים העמוקים ביותר לאנושות בכלל ולסיפורו של העם היהודי בפרט.

מאז הדיון זכיתי, בהיותי אחד מאלו שמקדמים תפיסה של העלאת הכנסות המדינה מהגז הטבעי, וקשור לקרן החדשה לישראל (שאני משוכנע שהח"כים שיצאו נגדה לא יודעים דבר וחצי דבר על מפעלותיה.

כולם, אגב, מוזמנים לבקר ולבדוק) להערות ציניות רבות מחבריי, שהזהירו כי שירות הביטחון עומד לדפוק בדלתי בכל רגע, כפי שהציעה אחת הח"כיות.

בסופו של דבר, מצאתי את ההערה כואבת בעצב האזרחי שלי. עד כה הקפדתי לכבד כל חבר בבית המחוקקים הישראלי, לא משנה עד כמה היו עמדותינו שונות. מופעי אימים מן הסוג ש"זכינו" לו ביום שלישי שעבר, מקשים עלי ועל שכמותי להוסיף ולעשות כן. מי ייתן ותדעו לתקן את הטעון תיקון. הצלחתכם בעניין היא, במלוא המובן, הצלחתנו.