היישוב תמרת רוצה להתרחב - לשטח הגן לאומי

כבר שנים שהיישוב הקהילתי תמרת בעמק יזרעאל רוצה להתרחב ולאפשר לזוגות צעירים להקים את ביתם במקום. תוכנית ההרחבה שגובשה בעבר ליישוב לא נוצלה על ידו כראוי, ולכן רוצים שם כעת להקים עוד 150 יחידות דיור. הבעיה היא שהשטח שמיועד להרחבה נמצא בתוך שטח הגן הלאומי תל שימרון.

חרף מחאת ארגוני הסביבה התוכנית אושרה להפקדה בוועדה המחוזית צפון, אך לפני מספר חודשים נדחתה על ידי מועצת גנים ושמורות לאומיות. בשבוע הבא תכריע את גורלה המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

שגיאות העבר: מעט בתים על מגרשים גדולים

תמרת הוקם כישוב קהילתי ראשון בארץ בתחילת שנות ה-80, באזור טבעי וייחודי. בצידו המזרחי, הצפוני והמערבי משתרע הגן הלאומי תל שימרון, ובדרום גובל היישוב בשטחי יערות. 

היישוב תמרת והגן הלאומי שימרון (צילום: מעין מינצר)

אחת מבעיותיו המרכזיות של תמרת היא חתך הגילאים הגבוה ביישוב, והעובדה שמחזורי הילדים הולכים וקטנים. בשל רצונו להתרחב ולאפשר כניסת צעירים למקום, אושרה ליישוב בשנת 1994 תוכנית הרחבה שאילצה כבר אז את מתכנניו לנגוס בשטח הגן הלאומי.

אחד התנאים המרכזיים של התוכנית היה שבכל מגרש יוקמו שתי יחידות דיור. במספרים דובר אז על כ-360 מגרשים - שיכילו כ-730 יחידות דיור. אך בפועל קרה דבר אחר. מרבית התושבים בחרו לבנות יחידת דיור אחת במקום שתי יחידות בכל מגרש, וכך קרה שבמקום 730 יחידות קיימות היום רק כ-350 יחידות דיור ביישוב.

התנגדות לתוכנית - גם בתוך היישוב 

לאחרונה שבו וביקשו ביישוב לקדם את ההרחבה, ולהקים את יתרת יחידות הדיור שהוקצו עבורם בתוכנית ההרחבה מ-1996. ארגוני הסביבה, כאמור, מתנגדים נחרצות לתוכנית. הם טוענים כי יש לממש קודם את מלוא פוטנציאל הבנייה - הן בתוך היישוב והן בשטחים פחות ערכיים - בטרם שיאפשרו לדחפורים לנגוס שוב בשטח הגן הלאומי. גם ברשות הטבע והגנים מתנגדים לנוסח התוכנית הקיים, ומציעים לבצע בו שינויים כדי למזער את הפגיעה.

ראש תחום התכנון בעמותת "אדם טבע ודין", יעל דורי, אמרה ל-ynet: "הוועדה המקומית שגתה כאשר אפשרה לתושבי תמרת לבנות יחידת דיור אחת במקום שתיים בכל מגרש, ועכשיו היא מוסיפה חטא על פשע כאשר היא מאפשרת את הרחבת הבנייה על חשבון השטחים הפתוחים".

ולא רק ארגוני הסביבה מתנגדים. ישנה התנגדות עזה לתוכנית ההרחבה גם בקרב תושבים מהיישוב. בדיון שהתקיים לפני מספר חודשים במועצת גנים ושמורות לאומיות טענה נציגת התושבים, אורי טריינין-גוז, כי ישנן תוכניות חלופיות שמאפשרות לנצל תשתיות קיימות, ואינן פוגעות בשטחים ירוקים.

חוות דעת מקצועית שהוזמנה על ידי חברי היישוב המתנגדים לתוכנית קבעה מפורשות כי "מדובר בשטח בעל ערך אקולוגי, חינוכי והיסטורי, שמאופיין בצמחייה מיוחדת ובמגוון ציפורים". עוד קבעה חוות הדעת כי הבניה המתוכננת תשנה את משטר זרימת המים בוואדי הסמוך, ותפגע לא רק בשטח עצמו אלא גם בוואדיות אחרים בסביבה.

"ניתן להרחיב את תמרת... מבלי לפגוע בשטחים לא מופרים. אנו מבקשים שהתכנית תוחזר ליישוב לצורך הכנת חלופה סבירה", אמרה טריינין-גוז.  

חברי המועצה החליטו לקבל את השיקולים הסביבתיים ולדחות את תוכנית ההרחבה. "המועצה לא מקבלת את התוכנית המוצעת, היות ולדעתה הרחבת הישוב צריכה להתכנס פנימה ולא החוצה", כתבו.

בשבוע הבא תתבקש להכריע בנושא המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

ארז פלג, מנהל הקהילה בתמרת, מסר בתגובה: הרחבת היישוב היא חלק מתכנית התרחבות וותיקה להרחבת יישובים בעמק יזרעאל. הרחבת היישוב לכיוון מזרח אושרה בוועדות לתכנון ולבנייה, גם המקומית וגם המחוזית. במהלך האישורים גופים ירוקים, לרבות רט"ג, לא הביעו התנגדות עקרונית.

התכנון המאושר נבחן בקפידה על ידי מתכנני הישוב ורשות הטבע והגנים. הייתה תמימות דעים להרחיב את ישוב מזרחה, לאזור בו אין כמעט חורש והפגיעה בערכי הטבע מינימלית, במקום לתכנן הרחבה לצד המערבי, המיוער יותר, לשטח שיועד לכך בתב"ע.

השטח בו מתוכננת ההרחבה אינו נכלל בשטח הגן הלאומי כך שהטענה כי הרחבת היישוב תתבצע על חשבון שטח הגן הלאומי שגויה מיסודה.