בזק: חיבור במהירות 200Mbps - בתוך שנה
החברה הכריזה שכבר בשנה הבאה נוכל לגלוש במהירות של 200 מגה ביט לשנייה. האם ספקיות התוכן מסוגלות לעמוד בקצב? מי בכלל צריך אינטרנט במהירות שכזו? לפי בזק - ההמצאה היא שתביא את הצורך
איך זה עובד?
רשת NGN של בזק משלבת סיבים אופטיים וסיבי נחושת. החיבור מתבסס על פריסת HTTB, לפיה מגיעים הסיבים האופטיים אל ארונות מיתוג איזוריים, ומהם יוצאים סיבי הנחושת המשופרים. חיבור זה מאפשר רוחב פס גדול ואיתו - מהירות גלישה גבוהה. יובל קינן, סמנכ"ל הנדסה ורשת בבזק, מסר ל-ynet שהחיבור המהיר יתן לצרכן תכנים ושימושים שלא הכיר לפני כן - כמו למשל, משחקי אונליין שכוללים תכונות זיהוי תנועה.
החיבור החדש יושק בעוד כשנה. בבזק אומרים שספקיות האינטרנט יצטרכו לעשות התאמה בסיסית מצידן, כדי לאפשר ללקוח להשתמש בחיבור המהיר. עם זאת, קינן מסביר שהלקוח יוכל לקבל חיבור 200 מגה ביט מיום ההשקה - היות וההתאמה של חברות האינטרנט תלויה במספר המשתמשים ולא בטכנולוגיית התשתית.
עם זאת, חובבי שיתוף הקבצים עדיין לא יכולים להצטרף לחגיגה: החיבור של בזק מבוסס על טכנולוגיית ADSL שאינה סימטרית. המשמעות היא שבעוד מהירות ההורדה יכולה להיות גבוהה מאוד, מהירות ההעלאה תישאר נמוכה יחסית. לפי בזק, זה משום שאין צורך בשיפור מהירות ההעלאה. "לא ראינו שיש איזה שהוא יישום שמצריך נפח העלאה גדול יותר", אומר קינן. "לא ראינו ביקוש כזה, לא מצד הצרכנים ולא מצד היישומים".
החברה הציגה גם חבילות גלישה חדשות במהירות 50 ו- 100 מגהביט לשנייה. המהלך נועד להציב את בזק בעמדת פתיחה טובה לקראת ההתלהטות הצפויה בשוק תשתיות האינטרנט במדינה.
תחרות קשוחה
בשנה האחרונה נכנסה שחקנית חדשה ורבת-עוצמה לשוק תשתית האינטרנט: מדינת ישראל. משרד התקשורת מתכנן להשתמש בתשתית הסיבים האופטיים של חברת החשמל כדי לאפשר חיבור אינטרנט מהיר יותר. הסלילה עצמה, בשיטת FTTH, מתבססת על חיבור של כל בית לרשת בסיב אופטי ולא דרך תחנות מיתוג איזוריות.
לפי משרד התקשורת, מדינת ישראל נכנסה לשוק משום שנעשה בו מעט מדי ולאט מדי: לפי מסקנות ועדת גרונאו (2008), תשתית האינטרנט שמוצעת לצרכן הישראלי אינה מניחה את הדעת. על אף שהוועדה המליצה לבחון את אופי יישום מסקנותיה עד 2013, קבע שר התקשורת שיש להאיץ את התהליך – על ידי הצגת תחרות ממשלתית לספקיות התשתית.
ביוני השנה הוכתר בהצלחה ניסוי התשתית הממשלתית שנערך בקריית שמונה. שר התקשורת משה כחלון, עמד על הבמה בטקס רשמי שנערך במקום והציג חזון שבו תלמידים בדרום הארץ לומדים בטכניון בצורה מקוונת – דרך שיעורי וידאו. נראה כאילו חזונו קורם עור וגידים - גם אם לא ממשלתיים: החיבור של חברת החשמל נמצא עדיין בשלבי הקמה. נכון לרגע זה, תרומתו לצרכן היא בדירבון ספקיות התשתית להשקת שרותים משופרים.
הוט: רק 100 מגה ביט, אבל כבר עכשיו
הוט סיימה לפרוס את רשת UFI שלה בספטמבר, והיא מציעה חבילות גלישה בנפחים של עד 100 מגה (בעלות של 600 שקלים מול התחייבות לשנה). לא נמסר צפי לשדרוג לקצבים מהירים יותר.
מי צריך את זה?
חיבור במהירות 200 מגה ביט מציג פוטנציאל אדיר לצרכן ולשוק הארגוני כאחד - אבל הוא חסר ערך אם לא מנצלים אותו נכון. כבר קרה לא פעם שטכנולוגיות חדשות הגיעו לישראל, אבל לקח זמן מה עד שנוצלו במלואן בשל ענייני תשתית, מדיניות ארגונית ועוד: לדוגמה, יש אלפים רבים של ישראלים שרק במונדיאל האחרון הבינו מה שווה טלוויזיית ה-HD שרכשו שלוש שנים לפני כן.
שאלה נוספת היא שאלת הביקוש. ישראלים רבים מסתפקים בחיבור במהירות של 2.5 ו-5 מגהביט, בעוד הספקיות מציעות חיבור במהירות של פי ארבעה ויותר. בזק סבורה שבמקרה זה, ההמצאה היא שתביא את הצורך. קינן מסביר שהלקוח מוצא בעצמו שימושים למהירות הגבוהה יותר. "לקוחות ששידרגו, הכפילו את כמות צריכת האינטרנט שלהם..הוכח שהם משתמשים פי שניים ברוחב הפס". עם זאת, גלישה מהירה בישראל היא לא עניין זול: חבילות הגלישה החדשות של בזק יעלו לצרכן 299 שקל לחיבור 50 מגהביט, ו- 399 לחיבור 100 מגהביט, שתיהן בהתחייבות לשנה (199 שקל לחצי השנה הראשונה, לרגל ההשקה).
לפנייה לכתב/ת 
