ריבלין: הממשלה אונסת את הכנסת
יו"ר הכנסת האשים את רה"מ נתניהו ביצירת משטר "מיני-נשיאותי", בפתיחת מושב החורף: "מנסים לרוקן את הכנסת מתוכן, כמו בחוק ההסדרים הדורסני. גם יוזמת משאל העם היא סממן ל'תרבות עוקפת כנסת'"
כמה חודשים הכנסת היתה ריקה, אבל היום חבריה חוזרים למליאה - אחרי תקופה מדינית סוערת, שבה החל משא ומתן ישיר בין ישראל לפלסטינים והסתיימה הקפאת הבנייה בהתנחלויות. יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, פתח היום (ב') את מושב החורף של הכנסת והעדיף לא להתרכז בקיפאון המדיני, אלא במערכת היחסים עם הרשות המבצעת. ריבלין האשים את הממשלה בניסיון להפוך את הכנסת לחותמת גומי ולייצר משטר "מיני-נשיאותי".
"אני מחויב לעסוק בנושא שונה בתכלית מהתהליך המדיני, נושא שכנראה את רוב הציבור הישראלי - וכנראה גם את נבחריו - מעניין הרבה פחות", אמר ריבלין בפתיחת דבריו והסביר: "מדובר בניסיונות הנמשכים מזה זמן רב לרוקן את הכנסת מתוכן ולהפוך אותנו, חברי הכנסת, לחותמת גומי".
"כמי שמופקד על כבודו של הבית הזה, אין בכוונתי לאפשר להתמכרות הזאת שלנו לבהלת החירום המדיני לדחוק את עמידתנו על משמר הדמוקרטיה", אמר יו"ר הכנסת ותקף את ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "עלינו להתמודד עם החתירה לשנות את אופי המשטר הפרלמנטרי בישראל ולייצר תחתיו, דה פקטו, משטר מיני-נשיאותי. כך, למשל, בתחום החקיקה - בחוק תקציב דו-שנתי, שמלווה בחוק הסדרים דורסני".
"להתמודד עם החתירה לשנות אופי המשטר" (צילום: גיל יוחנן)
ריבלין המשיך ותקף את מערכת היחסים בין שני הגופים: "לא ייתכן שהממשלה תאנוס את הכנסת לקבל מהלכים בדרכים עקלקלות". הוא התנגד גם לרעיון משאל העם, שאושר היום בוועדת השרים: "יוזמה זו היא המשכה של אותה מגמה - זאת המתמרצת את הממשלה לעקוף את הכנסת ולפנות ישירות אל הציבור. משאל עם הוא כלי תקין, כל עוד הוא אינו מחבל במורשת הפרלמנטרית. היא סממן נוסף של תרבות עוקפת כנסת".
פרס אמר כי נוצר רוב לשתי מדינות - והימין זעק
הנשיא שמעון פרס התייחס בנאומו לפרוטוקולים של מלחמת יום הכיפורים ואמר כי "ישראל למדה משגיאותיה". קריאות הביניים הראשונות במושב החורף נשמעו לאחר שפרס אמר כי "עם כל הקושי והכאב, בבית הזה נוצר רוב לעיקרון של שתי מדינות לשני עמים". חבר הכנסת מיכאל בן ארי כינה את הנשיא "חתרן בלתי נלאה" - וסדרנים הוציאו אותו מהמליאה בעקבות דברים אלו. גם ויעקב כץ (כצל'ה), אף הוא מהאיחוד הלאומי, יצא מהאולם.
בנוגע לתהליך המדיני, אמר פרס כי "אנו עומדים בפני שעת הכרעה היסטורית. בשבועות הקרובים ייעשה מאמץ להביא לחידוש המשא ומתן. הנדע להכריע נכונה? הנדע להכריע בזמן? הנדע להכריע מבלי לפגוע בדבק האוחז אותנו יחדיו כחברה וכאומה? אני מאמין כי בכוחנו לצלוח בשלום את המבחן ההיסטורי הזה. ההכרעה נפלה על דורנו ותשפיע על חייהם של דורות רבים אחרינו".
הנשיא הסביר את חשיבות השלום בפיוטיות וסיכם: "המסע לשלום כמוהו כמסע במדבר, רצוף תלאות. כאז כן עתה, נזכור שהיעד המובטח הוא יעד השלום. השלום, יחד עם עוצמתו של צה"ל, יעניק לישראל ביטחון, ויאפשר לה לשמור על זהותה היהודית. השלום יזניק את כלכלתה, ישפר את חברתה ויאפשר להיות מדינת מופת, שתקסום לדור הצעיר שלנו כאן ובתפוצות. שלום כרוך במחיר טריטוריאלי ואפילו אידיאולוגי. אלא שהיעדר השלום יגבה מחיר גבוה יותר משניהם".
הנואם המרכזי במליאה הוא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שצפוי להתייחס בנאומו לשיחות השלום שנקטעו לאחר הפשרת הבנייה, וגם לסערה האחרונה - אישור התיקון לחוק האזרחות אתמול בממשלה. בישיבה תנאם גם יושבת ראש האופוזיציה, ציפי לבני.
ישיבת הפתיחה של המושב השלישי של הכנסת ה-18 נערכת על רקע אישור התיקון לחוק האזרחות אתמול בממשלה. כמו כן, מוקדם יותר היום אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק הקובעת כי נסיגה מהגולן וממזרח ירושלים תחויב במשאל עם - גם לאחר אישור הכנסת. לפי ההצעה, כל נסיגה משטחים בריבונות ישראלית תחויב במשאל עם לאחר שתאושר בכנסת ברוב של 60 ח"כים.
בתגובה לכך אמר יו"ר העבודה, אהוד ברק, כי מדובר בהצעת חוק "מיותרת". הוא הוסיף כי "חוק משאל העם בגרסה שעברה היום בוועדת השרים לחקיקה, יוצר סימן שאלה על רצונה ויכולתה של הממשלה להוביל תהליך מדיני".