שרגא ברוש: "אני אומר לכם - לא תהיה שביתה"

"ההסכמים הקיבוציים הם המכשיר העיקרי לשמור על מדינת רווחה, אחרת נחזור למאה ה-10. זה הכלי לדאוג לרווחה - שיוויון ואיזון כוחות מול המעסיק. בכל חברה דמוקרטית שרוצה גם חברה שיוויונית הסכמים קיבוציים זה כלי עיקרי" - כך אמר היום (ג') בכנס הכלכלי חברתי של משרד התמ"ת, אבי ניסנקורן, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. ניסנקורן, שדיבר בפאנל ליחסי עבודה, אמר כי "עופר עיני מובל גישה של איזונים בלי כיפופי ידיים".

הכנס הכלכלי-חברתי של התמ"ת:

• ברק: קיצוץ תקציב הביטחון יפגע בביצועים
  
• אטיאס: החרדים לא עובדים כי אין להם תמריצים
  

לדבריו, "ההסתדרות לא עושה קסמים - היא מגלה אחריות מאוד גדולה. ההסתדרות לא רק מקבלת היא גם נותנת. כשרואים אחריות, סך השביתות יורד, אז מגיעים להישגים. זה מה שההסתדרות עשתה בשנים האחרונות וזה מתווה הגיוני שמנצח את הכל. התמ"ת נרתם לזה בעוד שהאוצר קצת עומד בחוץ"

יודקה שגב, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמר בפאנל: "במדינת ישראל יש מאות חוקים שנוגעים למעסיקים. תראו לי מעסיק אחד שמכיר את כולם ויודע לפעול לפי זה. לצערי התפיסה של ממשלת ישראל היא שלא אוכפים את חוקי העבודה, אבל זה הסימפטום ולא הבעיה. הבעיה היא עודף רגולציה. בכנסת מתעסקים בחקיקה של כסא לקופאית או יציאה לשירותים. והשאלה היא איך עוברים למדיניות סבירה יותר. התשובה היא שכמו שנעשה במדינות אחרות, יש לבנות מערכת סבירה של חוקים והסכמים שיהיו ברורים לכל הצדדים". 

ברוש: ביחסי עבודה צריך לדון בהסכמה

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר: "כמה חוקים לדעתכם פרטיים מועלים מדי שנה בכנסת בתחום דיני העבודה? יותר מ-100 הצעות חוק מוצגות מדי שנה בכנסת בנושאים שונים, רובם לצערי הצעות חוק פופוליסטיות לא אחראיות שכל כוונתם הוא ניסיון של המציעים להיראות טוב יותר בעיני הציבור". לדבריו, "לא זו הדרך, אלא שיתוף פעולה והסכמה רחבה בין העובדים למעסיקים - הם אלה שיודעים הכי טוב מה באמת חשוב חיוני ואיך צריך לקדם את העובד מצד אחד ואת פיריון העבודה והצמיחה מצד שני".

ברוש ציין, כי "כשהחלטנו אני ויו"ר ההסתדרות לשתף פעולה היו שהרימו גבה אמרו זה מים ושמן ולא יכול להיות. ואני לא מבין איך זה יכול להיות אחרת אין אף עסק מצליח אחד במדינת ישראל שהעובדים שלו לא אוהבים אותו ולהפך, ולכן אני גאה שבתעשייה מספר מקומות העבודה הממוצע שעובד מחליף במשך כל שנות עבודתו עד פרישתו הם שניים בממוצע. זה אומר שטוב לו, הוא מתקדם מתפתח וגם העסקים מתפתחים".

עוד אמר ברוש כי "ביחסי עבודה צריך לדון בהסכמה. יש הסכמים שלא היינו יכולים להשיג אחרת כמו פנסיית חובה. נכון, ההסתדרות לא קיבלה את כל מה שרצתה והיו כאלה שביקרו את יו"ר ההסתדרות שענה להם שהאלטרנטיבה היתה אפס ומול זה 15% זה הרבה, אולי לא 17.5% כמו במקומות אחרים אבל נגיע גם לזה ואכן השנה חתמנו הסכם חדש. יו"ר ההסתדרות צדק. 

"בימים האחרונים", הוסיף ואמר נשיא התאחדות התעשיינים, "אני מקבל טלפונים - שרגא מה יהיה לגבי השביתה. ואני אומר לכם - לא תהיה שביתה לא כי אני יודע, אלא כי זה השכל הישר. כל מה שאפשר להשיג יום לאחר שביתה אפשר להשיג גם יום לפני. וזה לא שאין מחלוקות יש מחלוקות גם בינינו ובין ההסתדרות יש ויכוחים, אבל לי ולעופר עיני יש הסכם בלתי פורמלי שאם אנחנו נכנסים לחדר אנחנו לא יוצאים ממנו בלי להסכים".

"למה לעצמאים אין דמי אבטלה?"

יהודה טלמון, נשיא לשכת ארגוני העצמאים, אמר כי "לכל ח"כ יש היום יוזמת חקיקה משלו. הבעיה שלי שעצמאי הוא קודם כל עובד ולו אין מול מי לחתום הסכם קיבוצי, וכשהוא פונה לממשלה מראים לו את העורף. אני שואל - למה עד היום לעצמאי אין דמי אבטלה והוא לא יכול לחסוך לקופת פיצויים עבור עצמו? למה אנחנו צריכים לחזר אחרי הפתחים?

עו"ד תמר פינקוס, מנהלת הרשות לסחר הוגן, אמרה: "זה שאנשים לא יודעים את החוק לא אומר שהם לא יודעים את הזכויות שלהם. זו טעות לחשוב שאם שומרים על זכותו של הצרכן העוסק נפגע ושזה עולה לו יותר כסף. חוק הגנת הצרכן הוא חוק פשוט וברור. קיום החוק יגרום לכך שקודם כל העוסק יהיה מרוצה. הראשון שמרוויח מהשמירה על זכויות הצרכן הוא העוסק".

"עבריינים קשים לא יקבלו מענק"

שרון קדמי, מנכ"ל התמ"ת, אמר בדיון כי "אנחנו משקיעים מדי שנה המון כסף בהאצת המשק מצד שני אנחנו אחראים על אכיפת חוקי העבודה. מה עושים מול מפעל שרוצה להעסיק 1,000 עובדים בנגב אבל שכר מינימום לא חשוב לו? ניהלנו על זה הרבה דיונים ולבסוך החלטנו שמי שהוא עבריין קשה לא יקבל מענק".

פרופ' יוסף ג'ובארין מרצה בכיר בטכניון, אמר בדיון בהקשר לתעסוקת ערבים: "מאז שנת 1960 עד היום הערבים בישראל הצליחו לסגור את הפער בשנות לימוד מול היהודים. היום הממוצע הוא קרוב ל-12 שנים כמו יהודים. אלא שהסקטור הציבורי מדיר את הערבים כמעט טוטאלית. הסקטור הפרטי היהודי הוא גם אגוז קשה בפנינו, חוץ מחקלאות בניין ורפואה. המדינה חייבת לקחת על עצמה חקיקה שלא עולה כסף למשק אבל יכולה לסגור את הפער".