לעיתים מוכרחים לכעוס, אחרת לא ישמעו אותנו
אם אינך יכול לכעוס, סימן שאינך יכול להיות חופשי. אם אינך יכול לזהות מצבים בהם קיימת אי נוחות משמעותית שפוגעת בהתפתחות שלך וביכולתך לחוש בטוב, ואם אינך יכול למחות או לפעול נמרצות, לעתים מתוך כעס, על מנת לשנות את המצב - סימן שאתה אדם לא חופשי. להתיידד עם הכעס
אם יוצא שאנחנו כועסים, אנחנו משתדלים אחר כך להחלים מהמצב הזה ככל יכולתנו, לחזור לעשתונותינו וכביכול "להתאזן". פעמים רבות דווקא ביטוי כעס מאזן את המצב הרגשי, אבל היינו רוצים שזה יתרחש בדרכים אחרות, נעימות יותר. לפי התורה הפסיכו-קריאטיבית הכעס מייצג אנרגיה רגשית משמעותית ביותר באדם. שימוש הולם באנרגיה זו הופך אותו לכוח מועיל ויצירתי יותר. הזנחת השימוש באנרגיה הזו גורם לכעס לפעול בחזרה כנגד האדם ולחולל קשיים מסוגים שונים.
הכעס מייצג אנרגיה גברית, אנרגיה תוקפנית, אנרגיה של שינוי, כזו שנובעת מתסכול ומחוסר הסכמה עם הקיים. הכעס הוא חלק ממה שמרכיב את אנרגיית המרד. בכעס יש כוח שניתן להרגיש אותו היטב בגוף. הכעס מניע, הכעס מדרבן, הכעס חסר סבלנות, הכעס מתפרץ, מבקש להתפוצץ, לשבור וליצור מציאות חדשה.
האנרגיה החיונית שבכעס נבלמת ומכאיבה חזרה
אדם שחי עם ביקורת עצמית גבוהה מדי בדרך כלל יתקשה לחיות בשלום עם התופעות האלה של הכעס. הוא ינסה לתקן את עצמו מהר ככל הניתן. הוא ינסה לבלום את עצמו מתוך חשיבה שמשהו לא תקין אצלו, שכביכול הוא "שוב הגיע למצב הזה”. הביקורת העצמית, שפעמים רבות היא עצמה כעס של אדם על עצמו, משקפת גם היא אנרגיה תוקפנית, אבל הפעם כזו שמופנית מהאדם לעבר עצמו. הביקורת העצמית היא אחד הגורמים לכך שכעס אינו מופנה אל המקום הנכון והיצירתי שלו. הביקורת העצמית בולמת את הכעס או מתווכחת איתו מוקדם מדי. האדם גוער בעצמו על כך שיש בו רגשות לא נוחים כלפי מישהו או משהו. האנרגיה החיונית שבכעס נבלמת ומכאיבה חזרה, פנימה.
"לעתים הכעס הוא הדרך היחידה אל החירות", כתבתי בספרי הראשון ולא תמיד הבנתי למה התכוונתי. אם אינך יכול לכעוס, סימן שאינך יכול להיות חופשי. אם אינך יכול לזהות מצבים בהם קיימת אי נוחות משמעותית שפוגעת בהתפתחות שלך וביכולתך לחוש בטוב, ואם אינך יכול למחות או לפעול נמרצות, לעתים מתוך כעס, על מנת לשנות את המצב - סימן שאתה אדם לא חופשי. לכעוס פירושו במקרים רבים לומר "לא!”. לומר "אני לא מסכים!”. לומר "כך אני לא רוצה וכך לא טוב לי". לעתים אין ברירה אלא לכעוס, כי ישנם כאלה שלא ישמעו אותנו אלא אם ממש נכעס עליהם.
הכעס הוא מצב של אנרגיה עם הרבה כוח, וככזה הוא מפחיד. הכוח הזה עלול להרוס, והוא אכן הורס כשמשתמשים בו לא נכון. הכוח הזה גם הופך להורס, כשמסרבים לחלוטין להשתמש בו. אי אפשר להחליט שאין כעסים ושלא יהיו. אי אפשר להחליט ש"מהיום יותר לא אתפרץ".
מה שאפשר לעשות הוא ללמוד כיצד ניתן להשתמש בכעס אחרי שלומדים קצת להתיידד איתו. בסך הכל, הכעס הוא חלק בלתי נפרד מהאדם. אם האדם מנסה להפוך את הכעס לזר ולמסוכן, הוא למעשה הופך את עצמו לזר ולמסוכן. הכעס נמצא שם, כמו הר געש. יש לתת את הדעת לגבי מה שהוא מכיל ולעשות בו שימוש מועיל ומרפא. זהו אקט טהור של שימור אנרגיה וניצול אנרגיה לטובת האדם וסביבתו.
כדי להפוך את הכעס מאויב לאוהב יש להתייחס לשני נושאים:
- הכעס הוא מצב אנרגטי תוסס ופעיל. לא ניתן להתעלם מזה ולא כדאי לנסות להתעלם מזה. הגוף מתמלא באדרנלין, יש תסכול שמניע את האדם לעשות דבר מה. הכעס מבעבע מבפנים ומבקש מוצא לביטוי. חיוני ביותר שאדם יזהה את האנרגיה החיונית הקיימת בכעס, יחפש וימצא דרכים יצירתיות לביטוי הכעס שמצטבר בו, גם אם הכעס לא הגיע לדרגות גבוהות. בסופו של דבר, לכל אדם קיים צורך ביטוי אישי יצירתי משלו. עצם בלימת הביטוי היא כשלעצמה מתכון בדוק להצטברות כעסים. אם מתבוננים בתופעה מכיוון שני, נאמר שמתפקיד האדם למצוא לעצמו את הדרך שלו לנקז כעסים מצטברים. הוא לא יוכל להסתפק באמצעי "פורקן" כמו ספורט, סקס ועוד. היצירה אינה רק פורקת את הכעס, היא גם טוענת אותו בחזרה כאנרגיה של התעוררות, מרץ ותשוקה. אין צורך "לכבות" את הכעס אלא לשנות את כיוון היעד שלו מכזה שהורס לכזה שיוצר. מכזה שמתוסכל לכזה שמסוגל לשנות את החיים.
- ניתן להתמכר לכעס עודף. כעס נובע מתסכול ומאי הבנות, מאי נחת מהמצב הקיים. אם אתה מוצא עצמך כועס שוב ושוב מאותו דבר ולא מוצא לכך שום פתרון - סימן שהתמכרת לסיטואציה ולרגשות המלווים אותה. הכעס מבקש לסמן לנו שיש נושא לטיפול. אם לא באמת מאזינים לו ולא פונים לפעולה שמשנה את המציאות - מתמכרים במהרה לתסכול ולעתים אף לכעס. החוכמה היא ליצור שינוי ולא רק לכעוס.
א. הפניית אנרגית הכעס לפעולה יצירתית.להזיז דבר מה, לפעול לשינוי, ללכת לצייר, לכתוב, לפסל, לבשל. חיוני ואף הכרחי להשתמש באנרגיה המתעוררת. סוס דוהר אמור לרוץ ולא לשבת במקום. יש לעשות שימוש מועיל בכוח, ורצוי שיהיה בזה אלמנט של המצאה ומשחק. זהו ריפוי מדרגה גבוהה ביותר.
ב. החלק השני של האנרגיה הגברית המתעוררת חשוב לא פחות והוא נותן פתרונות לטווח רחוק – יש להציב באומץ גבולות. יש להגיע למה שיוצר את הכעס ולדרוש או לבקש את הפסקת הפגיעה. על האדם לייצג את עצמו באופן אסרטיבי ולעשות כל שביכולתו, בעודו רגוע יותר, למנוע את חזרת המעשה שעורר את הכעס. אין מדובר ביצירת עימות, אלא בהצבת גבולות. אלה שני דברים שונים לגמרי. להביע עמדה ברורה של "עד כאן" זו אנרגיה גברית המצויה בגברים ובנשים כאחד. הכוח העצום של הכעס יכול להפוך לקרן לייזר משולחת וממוקדת, שבאה לידי ביטוי בבקשת גבולות חדשים ובהודעה על גבולות חדשים.
במהלך העבודה בציור אינטואיטיבי אנחנו מאפשרים למציירים לעשות שימוש נרחב בכעס הקיים בהם, ואין אדם שאין בו כעסים. הטכניקה מאפשרת לא רק לפרוק את הכעס על ידי פעולת יצירה ספונטנית, אלא גם להפוך אותו לדלק המניע את כוחות היצירה, האלתור, השינוי וההמצאה. פעולת הציור האינטואיטיבי מאפשרת לכעס להשתחרר החוצה כאנרגיה גברית נמרצת ולשוב חזרה מתוך התבוננות בציור, כמחזה מענג ומהנה (הפיכתו לאנרגיה נשית). המעברים התכופים האלה, בין הכעס בביטויו הגברי לבין שינוי צורתו לחוויה נשית מהנה, הופך אותו לפחות מאיים וליותר מועיל.
בטיפול CRBT (טיפול קריאטיבי התנהגותי) משתמשים באנרגיה של הכעס כדי לסייע למטופל לאתר כוחות טבעיים ומרפאים הקיימים בו. הכעס הופך לכלי להנעה יצירתית ולהאצת תהליכי שינוי שמזמן היו אמורים להתרחש.
- אתר המכון הפסיכו-קריאטיבי
לפנייה לכתב/ת 
